שָׁנָה זוֹ שֶׁבַּפֶּתַח

אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מַעֲלֶה ציפיות לְגַבֵּי הַשָּׁנָה הָאֶזְרָחִית שֶׁהֵחֵלָּה בַּחֲצוֹת, וּמְיַחֵל לִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת:

א
שָׁנָה זוֹ שֶׁבַּפֶּתַח
טוֹמֶנֶת הַפְתָּעוֹת.
לָכֵן, כֹּה רַב הַמֶּתַח:
רַק לֹא בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת.
ב
רָאוּי שנתפללה.
לְגַמְרֵי לֹא יַזִּיק.
מוּטָב שנהללה
וְנֵר בְּרָכָה נַחְזִיק.
ג
כִּי מִי בִּכְלָל אֲנַחְנוּ?
קְצֵה פְּסִיק, אוּלַי כְּפִילוֹ.
לוּ הַשְׁעָרָה הִנַּחְנוּ –
גַּם זֹאת אפילו לֹא.
ד
שָׁנָה זוֹ שֶׁבַּפֶּתַח
צוֹפֶנֶת גַּם סוֹדוֹת.
הַבֵּט עַל כָּל הַשֶּׁטַח:
הֲיֵשׁ בּוֹ יְסוֹדוֹת
ה
שֶׁל אֱמוּנָה וטוהר;
שֶׁל חֶסֶד וֶאֱמֶת?
הֲיֵשׁ גַּם שְׁבִיב שֶׁל זוהר;
ורוך בַּל יִשָּׁמֵט?
ו
שָׁנָה זוֹ שֶׁבַּפֶּתַח
חוֹזֶרֶת כָּל שָׁנָה.
הַאִם תּוֹתִיר הִיא נֵתַח?
תִּפְרַח כְּשׁוֹשַׁנָּה?
ז
הֲרֵי אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ
אֶת פֵּשֶׁר גּוֹרָלוֹ.
כִּי יֵשׁ וְהוּא גּוֹדֵעַ
כָּל טוֹב, וְאָז רַע לוֹ.
ח
שָׁנָה זוֹ שֶׁבַּפֶּתַח
נִסְתָּר בָּהּ הַגָּלוּי.
הַאִם נשכון לָבֶטַח?
הכול בְּךָ תָּלוּי.