בדיקת שמיעה • כל מה שחשוב לדעת כדי להבין טוב יותר את השמיעה שלך

האם אתם מגבירים את הטלוויזיה יותר מבעבר? מתקשים להבין דיבור ברעש? שואלים את עצמכם אם גם הילד “לא תמיד שומע” או שפשוט לא מקשיב? בדיקת שמיעה היא בדיקה פשוטה, לא פולשנית וזמינה, אך כזו שיכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים, התקשורת והבריאות הכללית. בכתבה שלפניכם נסקור מהי בדיקת שמיעה, למי היא מיועדת, כיצד היא מתבצעת ומה ניתן ללמוד מתוצאותיה.

מהי בדיקת שמיעה?

בדיקת שמיעה היא בדיקה קלינית נפוצה, הבוחנת את ספי השמיעה לצלילים ולמילים, ומספקת תמונה כללית על תפקוד מערכת השמיעה. הבדיקה מאפשרת לזהות ירידות שמיעה, להעריך את חומרתן ואת סוגן, ולעיתים כוללת גם בדיקת טימפנומטריה, בדיקה אובייקטיבית להערכת תנועתיות עור התוף והאוזן התיכונה.

מתי ולמה כדאי לבצע בדיקת שמיעה?

סיבות רפואיות ותפקודיות

• קושי בשמיעה או בהבנת דיבור
• תחושת אטימות או לחץ באוזניים
• טנטון (“צפצופים באוזניים”)
• סחרחורות או חוסר יציבות
• דלקות אוזניים חוזרות או נוזלים באוזניים
• לפני או במהלך טיפול תרופתי העלול להשפיע על השמיעה (למשל סוגי אנטיביוטיקה או כימותרפיה מסוימים)

גורמי סיכון

• רקע משפחתי של ירידות שמיעה
• חשיפה לרעש חזק בעבודה או בפנאי
• מצבים רפואיים מולדים או נרכשים
• ילדים עם עיכוב בהתפתחות שפה ודיבור

מי מפנה לבדיקה – ומה חשוב לפני שמגיעים?

הפניה לבדיקת שמיעה ניתנת על ידי רופא משפחה, רופא ילדים או רופא אף אוזן וגרון. לפני הבדיקה, חשוב לבצע בדיקה אוטוסקופית, כדי לוודא שתעלת האוזן נקייה ושעור התוף תקין. לאחר הבדיקה, מומלץ לחזור עם התוצאות לרופא המטפל לצורך המשך בירור או מעקב במידת הצורך.

כיצד מתבצעת בדיקת שמיעה?

בדיקת השמיעה מתבצעת בחדר אקוסטי ייעודי, בסביבה שקטה ומבוקרת, ונמשכת זמן קצר.

שלבי בדיקת שמיעה מלאה:

• בדיקת ספי שמיעה בהולכת אוויר –בחלק זה יושמעו צפצופים בתדרים שונים דרך אוזניות.
• בדיקת ספי שמיעה בהולכת עצם – השמעת צפצופים בתדרים שונים דרך מתמר הולכת עצם, המונח מאחורי אפרכסת האוזן, על מנת לבדוק את ספי השמיעה ישירות דרך האוזן הפנימית.
• בדיקת שמיעה לדיבור (SRT) – בחלק זה תושמע לנבדק רשימת מילים דו-הברתיות (למשל: ילד, בלון) דרך אוזניות. סף השמיעה לדיבור נקבע בעוצמה בה חזר הנבדק נכונה על 50% מהמילים שהושמעו בעוצמה זו.
• בדיקת זיהוי מילים (WRT) – השמעת רשימת מילים חד-הברתיות (למשל: חג, שם) דרך אוזניות, בעוצמת דיבור נוחה. בבדיקה זו נמדדים אחוזי הדיוק בהם חזר הנבדק על רשימת המילים.
• טימפנומטריה – בדיקה זו מתבצעת ע"י הכנסת טיפ סיליקון לתעלת האוזן והשמעת צליל בתדר קבוע למשך מספר שניות. בבדיקה נרשמת היענות עור התוף בלחצי אויר שונים. הבדיקה הינה אובייקטיבית ואין צורך בתגובה כלשהי במהלכה.

בילדים צעירים תותאם הבדיקה לגיל וליכולת שיתוף הפעולה.

איך נראות תוצאות בדיקת השמיעה?

תוצאות הבדיקה מוצגות בצורה ברורה וכוללות:

אודיוגרמה: גרף המציג את ספי השמיעה של כל אוזן, ומאפשר לזהות האם השמיעה בטווח התקין או קיימת ירידת שמיעה ומהי דרגת החומרה. האודיוגרמה מייצגת את תוצאות בדיקת ספי השמיעה לתדרי הצלילים השונים, שהושמעו במהלך הבדיקה.

טימפנוגרם: תרשים המעריך את תנועתיות עור התוף, החשובה לצורך מעבר צליל תקין במערכת השמיעה. במקרים בהם יש ליקוי בתנודתיות עור התוף, לרוב ניתן יהיה לראות זאת בתוצאות המוצגות בטימפנוגרם. הבדיקה עשויה להעיד על מקור הליקוי, והיא משלימה את בדיקת השמיעה ואת בדיקת רופא אא"ג.

מי מפענח את הבדיקה?

בדיקת השמיעה ופענוחה מבוצעים על ידי קלינאית תקשורת (אודיולוגית), המומחית לאבחון שמיעה ולשיקום שמיעתי. תוצאות הבדיקה נמסרות מיד, וכוללות הסבר מקצועי והמלצות להמשך טיפול או מעקב.
חשוב לדעת כי קלינאי תקשורת הם המומחים לביצוע בדיקות שמיעה, פענוח בדיקות שמיעה ומתן המלצות לגבי שיקום שמיעה.

סוגי ירידות שמיעה

• ירידת שמיעה תחושתית-עצבית – שמקורה באוזן הפנימית, ליקוי שמיעה מסוג זה מתקבל בחלק מהמקרים של ירידות השמיעה המולדות, בעת הזדקנות מערכת השמיעה (פרסביאקוזיס), כתוצאה מפגיעות בשמיעה שמקורן בחשיפה לרעש ועוד.
• ליקוי שמיעה הולכתי – ירידת שמיעה שמקורה באוזן החיצונית או התיכונה. לירידה זו יכולות להיות סיבות מגוונות כמו הצטברות שעווה, נוזלים או דלקות אוזניים, מחלות באוזן התיכונה ועוד.
• ליקוי שמיעה מעורב – שילוב של שני הסוגים, ירידת שמיעה שחלקה ממקור תחושתי-עצבי וחלקה ממקור הולכתי.
  
  זיהוי סוג הירידה חשוב לצורך קביעת המשך הבירור והטיפול המתאים.

מתי נדרש המשך טיפול?

בכל מקרה של תוצאה שאינה תקינה וגם כאשר הבדיקה תקינה אך קיים קושי שמיעתי ביום-יום, מומלץ להמשיך בירור, ייעוץ ומעקב. כיום קיימים פתרונות מתקדמים רבים לשיקום שמיעה, וייעוץ מוקדם יכול לשפר משמעותית את איכות החיים.

מה חשוב לשאול את קלינאי התקשורת בבדיקת שמיעה

בעת הגעה לבדיקת שמיעה חשוב לשאול את קלינאי התקשורת כל שאלה המתעוררת בנוגע לבדיקה, לתוצאותיה ולהמלצות להמשך. קלינאי התקשורת, המומחה לאבחון ולשיקום שמיעה, מסביר את ממצאי הבדיקה בצורה ברורה ומקצועית, ומסייע בהבנת הגרפים והמונחים שעלולים לעורר בלבול. גם במקרים בהם עולה קושי שמיעתי, ניתן לקבל ייעוץ לגבי שמירה על השמיעה, המשך בירור ואפשרויות טיפול ושיקום מתקדמות, במטרה לשפר את איכות החיים.

בדיקות שמיעה לילדים – חשיבות שאין לה תחליף

שמיעה תקינה חיונית להתפתחות שפה, דיבור וקשב. בישראל מבוצעות בדיקות סינון שמיעה כבר לאחר הלידה, ובהמשך גם בגיל בית הספר. בדיקות שמיעה לילדים מותאמות לגילם, ומאפשרות לאתר גם ירידות קלות, כאלה שעלולות להשפיע משמעותית על הלמידה והתקשורת.
בשונה ממבוגרים, בדיקות שמיעה לילדים מותאמות לגילם ולרמת שיתוף הפעולה שלהם, וכוללות שיטות כמו משחקי התנייה, הפניית ראש למקור קול או זיהוי תמונות. מאחר ששמיעה תקינה חיונית להתפתחות תקשורת, שפה ולמידה, חשוב לאתר גם ירידות שמיעה קלות. בכל מקרה של ממצא חריג, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון ולהקפיד על מעקב שמיעתי, כדי להתאים לילד את הטיפול המיטבי בזמן.

לסיכום

בדיקת שמיעה היא צעד פשוט, זמין וחשוב בדרך להבנה טובה יותר של מצב השמיעה, בכל גיל. אבחון מוקדם, הסבר מקצועי והתאמת פתרון נכון יכולים לעשות את ההבדל בין קושי יומיומי לבין תקשורת ברורה ואיכות חיים טובה יותר.
חשוב לציין, כי בדיקת השמיעה נותנת מידע כללי בלבד ואינה משקפת אתגרים שמיעתיים שיכולים להופיע בחיי היום יום. מומלץ ליידע את קלינאי התקשורת והרופא המטפל במקרים של אתגרים בהבנת דיבור בסביבות שונות ובקושי מורגש בשמיעה.