בנופלם האירו לנו את הדרך: טקס הדלקת נר שני של חנוכה בבית יד לבנים בחיפה – צפו בשידור

(חי פה) – ערב זיכרון מרגש התקיים בחיפה לציון הדלקת נר שני של חנוכה, כשהאור הקטן של הנר הפך לסמל של זיכרון לאומי, התייחדות עם המשפחות השכולות וגם מיצג הוקרה לנופלים באסון הצוללת דקר, אחד האסונות הכואבים בתולדות חיל הים וצה״ל כולו.

טקס הזיכרון והמשתתפים

הדלקת נר שני של חנוכה נערכה הערב, יום ב׳, 15/12/25, בבית יד לבנים בחיפה, בסימן זכרם של לוחמי הצוללת דקר שנספו באסון טביעתה. באירוע נכחו הורים שכולים ובני משפחות הנופלים, לצד נציגי עיריית חיפה, בהם עו״ד שרית גולן, סגנית ראש העיר, ורני בנדר, יו״ר החברה הכלכלית של חיפה. השנה הצטרפו לטקס גם ההורים השכולים איידה ושלום אסולין, הוריו של בני אסולין ז״ל הי״ד, החלל האחרון מהעיר חיפה, אשר נפל בליל ה-7/7/25, בקרב בצפון רצועת עזה, כאשר יצא, תחת אש, להציל לוחמים שנפגעו בזירת מטענים ונהרג.

גם צוות מערכת "חי פה" הוזמן להשתתף בטקס. במהלך האירוע שולבו הדלקת נרות ושירה, שיצרו יחד אווירה מרגשת ומכבדת, והדגישו את עוצמת ההקרבה של הנופלים ואת האור הערכי והמוסרי שהותירו אחריהם בחברה הישראלית.

המוצגים והזיכרון החזותי – לזכר נספי אסון הדקר

במבואת בית יד לבנים הוצבה תערוכת תמונות רחבה, שכללה תצלומים של הצוללת דקר ושל אנשי הצוות שנספו באסון. התמונות אפשרו למבקרים להתחבר לסיפור האנושי שמאחורי האירוע ההיסטורי, ולראות את פניהם של הלוחמים לא רק כחלק מנרטיב צבאי, אלא כבני אדם צעירים עם חלומות, משפחות ועתיד שנגדע.

הפקת התצוגה התאפשרה בסיוע תרומה של חברת נמלי ישראל, שתרמה להנגשת החומרים ולשמירה על זיכרון הצוללת והצוות. המרחב החזותי שימש נקודת התכנסות שקטה לפני הטקס, והעמיק את תחושת הזיכרון וההוקרה.

החנוכייה, המוזיקה והמשמעות

לחנוכייה של הצוללת דקר משמעות סמלית מיוחדת, והיא עמדה במרכז סיפור הזיכרון של הערב. בעת שהצוללת עגנה בנמל פורטסמות׳ במהלך שגרת אימונים, חל חג החנוכה, ובנמל עצמו הוצב רק עץ אשוח לקראת חג המולד. קצין המכונה הראשי, אברהם זבו בן זאב, יצא לחפש חומרים זמינים ומהם הרכיב חנוכייה מאולתרת, שבאמצעותה ציין הצוות את החג.

במהלך הטקס שרה סי היימן משירי אביה, נחום היימן ז״ל, וכן משירים מאלבומה החדש „ילדה ברזל”, המספר את סיפורה האישי כילדה בקיבוץ בית אלפא בשנות השישים. אלעד שודלר ליווה אותה בנגינה, והשילוב בין הסיפור, המוזיקה והזיכרון יצר רגעים של התבוננות והתרגשות.