(חי פה) – משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הודיעו השבוע על לכידת יתושים נגועים בנגיף קדחת מערב הנילוס באגנים הירוקים שבתחום המועצה האזורית עמק חפר. מדובר בלכידה השלישית השנה, לאחר דיווחים קודמים על יתושים נשאים שנתפסו באילת ובחבל אילות. במקביל, משרד הבריאות עדכן כי אובחן חולה ראשון לשנת 2025 במחלה באזור המרכז, אדם המשתייך לקבוצת סיכון.
בעקבות ההתפתחויות, הנחה המשרד להגנת הסביבה את הרשויות המקומיות הרלוונטיות להרחיב את פעולות הניטור, ההדברה וההסברה לציבור. ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי הפעילות נעשית כחלק ממערך ניטור שוטף שמתבצע לאורך כל השנה, אך הדגיש כי עונת הקיץ, באזורים בהם נפוצים מים עומדים ומזג האוויר חם ולח, מגבירה משמעותית את הסיכון להתרבות יתושים.
במקביל, ד"ר אורן שטח כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות במשרד הבריאות, הסביר כי קדחת מערב הנילוס מועברת לאדם באמצעות עקיצת יתושים שניזונו מעופות נגועים. לדבריו, ברוב המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת, אך במקרים נדירים עלולים להופיע סיבוכים נוירולוגיים חמורים, כמו דלקת מוח או דלקת קרום המוח.
כזכור בשנת 2024 חוותה ישראל את אחת ההתפרצויות הגדולות בקדחת מערב הנילוס מאז שנת 2000. בין 29 במאי ל־29 ביולי נרשמו כ‑543 מקרים, כולל שיעורי תמותה גבוהים, בעיקר בקרב חולים בני 60 ומעלה. מגמות אלה נובעות ככל הנראה משילוב של החורף הסוער והקיץ החם מהרגיל, שיצר שלוליות של מים עומדים אליהן נמשכות יתושות ומטילות בתוכן את הביצים, בתנאים אלו תהליך הרבייה מהיר.
לפי הדו"ח של משרד הבריאות, בין יוני לאוקטובר 2024 דווחו כ‑930 מקרים, מתוכם כ‑73 מקרים שהסתיימו במוות כתוצאה מהמחלה.
מהי קדחת מערב הנילוס וכיצד נדבקים?
קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית שמקורה בטבע בעיקר בציפורים, המשמשות אכסניה עיקרית לנגיף. יתושות ובעיקר מהסוג הכולכית המצויה ניזונות מדם הציפורים הנגועות, ובשלב מאוחר יותר יכולות להעביר את הנגיף לאדם באמצעות עקיצה. חשוב להדגיש המחלה אינה מדבקת בין בני אדם. עם זאת, תוארו מקרים נדירים של הדבקה כתוצאה מהשתלת איברים או תרומת דם.
מראה היתוש הנגוע אינו שונה מיתוש רגיל, ואין הבדל נראה לעין בין עקיצה שנגרמה מיתוש נשא לבין עקיצה "רגילה". בשל כך, אין דרך חיצונית לדעת אם אדם נעקץ מיתוש הנושא את הנגיף.
תסמינים וסיבוכים – מי נמצא בסיכון?
ברוב המקרים (כ־80%) ההדבקה אינה מלווה בתסמינים כלל. בכ־20%-25% מהחולים תתפתח מחלת חום קלה הדומה לשפעת, שכוללת עייפות, כאבי ראש, כאבי מפרקים ולעיתים גם פריחה קלה בגו ובגפיים, שנעלמת בתוך כשבוע.
אולם כ־1% מהנדבקים, במיוחד בקרב בני 60 ומעלה ובאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, המחלה עלולה להתפתח לצורה קשה ולגרום לפגיעות נוירולוגיות חמורות. במקרים אלה עשויים להופיע תסמינים כמו חום גבוה, בלבול, איטיות בתגובה, שיתוק רפה בגפיים, רעד, קושי בזיכרון, ובמקרים חמורים אובדן הכרה. פגיעות אלו עלולות להימשך גם לאחר שהמחלה שוככת ובחלק מהמקרים לגרום לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות.
איך מאבחנים ומהו הטיפול?
לרוב, במקרים קלים, לא מתבצעת אבחנה והמחלה חולפת מעצמה. עם זאת, כאשר יש תסמינים קשים ובעיקר כאשר יש חשד לפגיעה מוחית יש צורך בבירור רפואי, הכולל ניקור מותני (בדיקת נוזל חוט השדרה) לאיתור נוגדנים לנגיף וכן בדיקות דם או שתן מסוג PCR לגילוי ישיר של הנגיף.
נכון להיום, אין טיפול ייעודי לקדחת מערב הנילוס. במקרים קשים ניתנת תמיכה רפואית הכוללת מתן נוזלים, שמירה על נתיבי אוויר פתוחים וטיפול בתסמינים. ניסויים קליניים בתרופות שונות, מתבצעים בארץ, אך עדיין אין תרופה מוכחת למחלה.
איך ניתן להימנע מהידבקות?
הדרך המרכזית לצמצום הסיכון להידבקות היא מניעה – הפחתת חשיפה ליתושים:
- ייבוש וניקוז של מקורות מים עומדים בחצרות, עציצים, מרזבים, חביות ובריכות.
- שימוש בתכשירים דוחי יתושים, לבישת בגדים ארוכים ובהירים.
- התקנת רשתות על חלונות ופתחים.
- הפעלת מאווררים בבית ובמרפסות, יתושים מתקשים לעוף ברוח.
- דיווח למוקד 106 של הרשות המקומית על מפגעי מים עומדים או ריבוי יתושים.
חשוב לציין כי בקיץ ובתחילת הסתיו בין יוני לנובמבר נרשמת בכל שנה עלייה באיתור יתושות נגועות ובתחלואת אדם. בשנת 2024 נרשמה בישראל תחלואה חריגה, והשנה, 2025, מדובר בלכידה שלישית כבר, מתחילת העונה. הנתונים הללו מחייבים ערנות הן מצד הרשויות והן מצד הציבור הרחב.
קדחת מערב הנילוס היא אמנם ברוב המקרים מחלה קלה, אך היא עלולה להיות מסוכנת במקרים מסוימים. הלכידה הנוספת של יתושות נגועות בישראל והאבחון של חולה ראשון לשנת 2025, מחייבים נקיטת צעדים מניעתיים כבר כעת. שיתוף פעולה בין הרשויות לציבור יכול להקטין משמעותית את הסיכון ולהציל חיים.