בישראל מחכים להפצצה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראני עם GBU-43 MOAB – אם כל הפצצות

פרשנות על סמך מידע גלוי:

(חי פה) – השמדת מתקני הגרעין בעומק האדמה: חדירת מתקן הגרעין בפורדו היא אתגר קשה לפיצוח, אך לאמריקאים יש את המפתח לפיצוחו באמצעות "אם כל הפצצות", או בשמה הטכני GBU-43 MOAB. פצצה במשקל 10 טון, הנחשבת לפצצה המונחית, הקונבנציונלית, הכבדה בעולם ונמצאת אך ורק בשימוש האמריקאים (היא לא נמכרת לצבאות זרים, לפי המידע הגלוי שפורסם). הצבא האמריקאי משחרר מעט מאד חומרים מצולמים על הפצצה הזאת, אך אציג לכם צילומים נדירים, שפורסמו בעת הניסויים של הפצצה משנת 2003 (לפני 22 שנה).

מתקן הגרעין בפורדו נחפר בעומק של 80 עד 90 מטרים בתוך צלע הר. הוא ממוקם סמוך לעיר קום, כ-160 ק"מ דרומית לטהרן. השמדתו מחייבת כלים מיוחדים המסוגלים לחדור לעומק האדמה. צה"ל מתקשה לחדור לעומק הזה באמצעות פצצות חודרות בונקרים שיש ברשות חיל האוויר הישראלי ומשוגרות ממטוסי קרב.

אודות הפצצה לה כולם מחכים:

• הפצצה GBU-43 מיוצבת באוויר בעזרת סדרת כנפיים קבועות וסנפירי סריג (grid/lattice fins) – שמעניקים לה יציבות ואווירודינמיקה יוצאת דופן.
• היא מונחית באמצעים שונים, לבחירת המפעיל ולמעשה גולשת אל מטרתה, לאחר שהיא מושלכת ממטוס הפצצה כבד.
• יש מפציצים כבדים המסוגלים לשחרר את הפצצה הזאת. בדרך כלל הפצצה מותאמת לפלטפורמה מיוחדת הנישאת במטוס C-130, שהוא הגרסה האמריקאית של ההרקולס שנמצא בשימוש חיל האוויר.
  השלכת הפצצה מתבצעת באמצעות מצנח הנפתח מאחורה המטוס ומושך אותה החוצה מבטן המטוס. היא גולשת החוצה על גבי פלטפורמה מותאמת.
  הערה: ייתכן שגם המפציצים האמריקאים הכבדים מסוג B-52, אשר חונים כעת באוקיינוס ההודי על האי דייגו גרסיה, יכולים לשאת את הפצצה הזו, בגרסה חדישה ומותאמת שלה (אין מידע גלוי על כך).
• הפצצה פותחה, נוסתה והופעלה על ידי מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקאי.
• השימוש המבצעי הראשון היה באפגניסטן ביום 13 באפריל 2017 (יש צילום של ההפצצה המבצעית בסוף הסרט הרצ"ב).
• טווח גלישה אל המטרה – כ-5 קילומטרים. זה אומר שהמפציץ הגדול והאיטי צריך להתקרב למטרתו ולשם כך יש להשמיד מראש את מערכות ההגנה האווירית באזור (השמדת מערכות ההגנה האירניות כבר בוצעה על ידי חיל האוויר הישראלי). מפציץ איטי מחייב היערכות של פתיחת נתיב גישה, המבוצע על ידי מטוסי הקרב.
• חימוש: 18,700 ליברות (כ-8 טון של חומר נפץ H6).

הערה: לפי מידע גלוי, ייתכן שהפצצה כזו תגרום לדליפה גרעינית מהכורים וזהו בהחלט השיקול האמריקאי להימנע ממנה וללכת למסלול של פירוק בהסכמה של הכורים. הסכמה שכזו תיתכן רק במו"מ בין האמריקאים לבין האירנים. זה יקרה רק אם האיראנים יבינו שזו האפשרות היחידה שלכם במצב שנוצר ותחת איום ברור. יש תרחיש סביר כי זה מה שיקרה, אם האירנים יבינו שאין להם סיכוי להשאיר את העשרת האורניום..