(חי פה) – שלושה ימים לאחר המפגש הטרגי בין אדם לכרישים בשפך נחל חדרה, מפגש שהסתיים במוות של שחיין שנטרף על ידי להקת הכרישים ביום 21/4/25, האזור נסגר למבקרים ונמצא תחת מעקב הדוק של כוחות ביטחון וגורמי סביבה. אך השאלה הגדולה נותרת בעינה – האם מדובר באירוע חריג או בתמרור אזהרה מתמשך?
צפו בשידור מהשטח – 3 ימים לאחר האסון:
תגובת הרשויות: סגירת האזור ונקיטת אמצעי הרתעה
ביום חמישי בבוקר, 24/4/25, חוף חדרה הפך לזירת עבודה אינטנסיבית של פטישי אוויר, מברגות וגדרות פלדה. שלוש גדרות הוקמו סביב השטח שבו אירעה הטרגדיה, ולצידן שלטים מזהירים את הציבור מהסכנה שבמקום.
הרשויות מנסות להרחיק את הציבור מלהקת הכרישים שנמצאת מזה זמן רב בשפך נחל חדרה. מדובר במערכת התגוננות פיזית אך גם פסיכולוגית – מחסום ממשי ונפשי בין הציבור לבין תופעה ימית שהפכה למסוכנת.
סיורים, צוללנים ומסוקים: המשך החיפושים והמעקב
האירוע הקטלני הצית שרשרת תגובות מהירה מצד הגורמים השונים – ממשטרת ישראל ועד כוחות זק"א. סיורים רגליים, צוותי צלילה, ספינות ומסוק מרחף – כולם פועלים על מנת לסרוק את השטח ולוודא שאין נפגעים נוספים. בשטח אפשר להבחין בנוכחות ערה של כוחות הביטחון, שמנסים להרגיע את הציבור מצד אחד ולמנוע אירועים דומים בעתיד מהצד השני.
הכרישים נשארים – המזון הזמין ממשיך לזרום מהנחל
השאלה המרכזית שמעסיקה את התושבים והמבקרים היא מתי יעזבו הכרישים את האזור. ההערכה בשטח היא כי כל עוד ממשיכים להגיע דגי בורי מתים מהנחל – הכרישים יישארו. להקת הכרישים לא שינתה את הרגליה מהשנה שעברה, אך השנה התופעה מלווה באירוע טראגי שמציף את הסכנה. עשרות כרישים נצפים במים רדודים, תוקפים דגים מתים בקרבת החוף – תופעה שמזינה את הנוכחות המתמשכת שלהם במקום.
טראומה בציבור: זיכרונות מ"מלתעות" ופחד אמיתי מהים
לצד המראות הקשים והתיאורים המזעזעים של תוקפנות הכרישים, גובר בציבור גל של חשש ורתיעה מהים. צעירים וותיקים כאחד מדווחים על פחד ממשי להיכנס למים – חלקם נזכרים בסרט "מלתעות" משנות השבעים, סרט אשר גרם נזק אדיר לקשר שבין האדם לכרישים ברחבי העולם ונתן לגיטימציה להרג חסר אבחנה של דגים אלה, המהווים נדבך חשוב ביותר בשרשרת האקולוגית בים.
גם בקרב הצוללנים נרשמה תגובה טראומטית, עם דיווחים על קושי לשוב ולצלול בעקבות המראות הקשים. מדובר בתחושת חוסר ביטחון שמחלחלת גם לאלו הרגילים בשגרה הימית של חדרה.
תקדים היסטורי ושאלה פתוחה: האם ניתן למנוע את המקרה הבא?
האירוע הנוכחי, כך נדמה, חרג מהרגיל והזכיר תקריות מן העבר הרחוק – המקרה האחרון שבו נהרג אדם מתקיפת כריש התרחש, על פי דיווחים שונים, עוד בתקופת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל – 1949.
כעת נותרת השאלה: האם מדובר בתקדים שישנה את ההתייחסות הציבורית והמערכתית לשפך נחל חדרה? או שמא יחלוף גם זה מעל פני המים עד למקרה הבא? בינתיים, הציבור מוזמן להיזהר – והטבע, כמו תמיד, ממשיך בדרכו.
אנחנו נמשיך להתבונן בטבע וכמובן להיזהר ולהזהיר את הציבור, אשר לעיתים אינו מודע לסכנות שטומן בחובו הים.
מוטי שלנו
כל הכבוד שאתה לפני האסןן!! הזהרת !! ואתה ממשיך ומסהיר את. הציבור ומעדכן את כולנו.אין כמוך!!
מוט היקר, כתבה מצויינת נוספת שלך! תודה על השליחות שאתה עושה בכך שאתה מזהיר את הציבור מהתופעה ולוקח חלק פעיל הנושא. יישר כוח!
כל זה אבל רשת בים לחסום גישה של כרישים לחוף כמו באילת לא העיקר לסגור חופים
האם ימח שמו היה אוהב חיות מחמד גם נחש מוגן וכן כריש מוגן יש עוד חיות מוגנים חוץ מבני האדם כי האדם הוא נפש חיה
ימח שמו היטל היה אוהב חיות מחמד והורג בני אדם אחר עינויים
גם כאן ממשיכים מסורת
לא להרוג נחשים וכרישים
אלו שחשבו שכרישים זה חיית מחמד חביבה וצמחונית שאפשר לעשות ממנה פינת ליטוף במים = אלו שחשבו שחזירי בר זה חיית מחמד חביבה שאפשר לעשות ממנה פינת האכלה בגינות.
אותם הזויים, אותה חוסר הבנה של הטבע ומה ההבדל בין חיות בר לחיות מבויתות, אותה חוסר הבנה של מימד הסכנה בהפרעה שנגרמת מעודף פרטים בגלל שיבוש אקולוגי.
לשמחתנו בחיפה חזרו לדלל ובחדרה יצטרכו לדלל או לגרום גם לאזורי חיץ
שלום יעל מסכים לחלוטין איתך
מפגש בין חיית פרא לאדם מסתיימת הגיע באדם.
בחדר הגיעו אנשים שהאכילו כרישים לא מתוך רוע אלא אי ידיעה .
ועד כמה שזה נשמע לא נחמד …כן צריך לעשות חושבים מחדש על שימור בעל חיים מסויים כי עודף ואי איזון מתנקם בטבע עצמו ובבני אדם .
מדוע יש פגרי בורי בשפך נחל חדרה?
שלום שרית דגי הבורי מתו עקב חוסר חמצן במים, זה רגיל שם אך השנה זה חריג
צריך לכבד את הטריטוריה של הכרישים לא לעשות סלפי לא לגעת בהם זאת חיית בר ולא חיית מחמד זה דעתי !!!!
שלום דנה.
בדיוק כך תמיד כתבתי שזו לא חיית מחמד , וגם הוא לא נשב כתוקפני עדיין היא חיית פרא.ולעשות סלפי עם כריש זה חוסר אחריות מוחלט.
מוטי יקרכתבה כה חשובה מטרידה וכואבת.תןדה לך מוטי
המשך ההתעסקות בכרישים במקום בכבישים.
1 צוללן במקרה יחיד, מול 150 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה.
אין פרופורציה בכלל בדיוני הכרישים במקום בדיונים על מכוניות טורפות!
אייל,
"כל המציל נפש אחת מישראל – כאילו הציל עולם ומלואו."
אם בעקבות המקרה הטרגי והמצער אנשים ילמדו לכבד את הטבע, להימנע מטעויות ולזהות אסונות מבעוד מועד בזכות כתבות
אלו – דיינו!
רשויות
התעוררו סוף סוף הרשיות
חיה מרתקת , הלוואי ויקפידו על הכללים ונמשיך לחיות בשלום זה לצד זה