עברה שנה • יוסי וולך

למרות המצב
שכל אחד ממנו נעצב,
בואו נשאיר ולו לרגע
את הכל מאחור,
בואו נלך אל דרך
התקווה והאור.
נשלב ידיים נמחא כפיים
נצא מחוזקים שבעתיים,
ונתבשר רק בברכות
ובאלף אהבות שמחות.
מי ייתן,
ותצא תרועת שופר
עטופה בקרן אור,
ותבשר לחטופים
על החופש והדרור,
נחבק אותם בחום
ונישא איתם תפילה למרום.
שהשנה הבאה עלינו לטובה,
תהיה כרימון מלאה בבריאות
שתחדור לליבנו המילה "אחדות".
שתהיה כתפוח הטבול בדבש,
שנראה צפון פורח מחדש.
שנעשה תמיד את הצעד הנכון,
שתישאר לנצח בידינו
מלכות החרמון.
שיגמרו ימי התרעלה,
שיובס לנצח חיזבאללה.
שעץ התמר את תקוותינו יפיח,
וצה"ל במשימותיו יתמקד ויצליח.
ואף אחד לא יתלונן ויכעס
שבחאן יונס ורפיח
יובס החמאס.
יש להזהיר את אויבנו
שסבלנותנו תלך ותפוגה,
ואולי נתקוף באיראן את
הגרעין והצנטריפוגה.
ונביא את המסר לאויבינו
גם אם תפיסתם מאחרת
ש"אין לנו ארץ אחרת."