למה אין מיגוניות בגני משחקים בחיפה? • "זה המפלט האחרון שנותר לילדים"

(חי פה) – אחד האתגרים הגדולים ביותר של הורים בימים אלה הוא השעות הרבות בהן מבלים הילדים בבית בשל המלחמה. במצב הנוכחי, כשמערכת החינוך אינה פועלת כבשגרה, עם הנחיות פיקוד העורף ואיום הטילים המתמיד, גני השעשועים ומגרשי המשחקים הם כמעט המפלט האחרון שנותר. לצערנו, מרבית גני המשחקים בחיפה אינם מספקים כל אפשרות להתגונן.

הורים משכונת הדר בחיפה ומשכונות נוספות בעיר, דורשים כי יוצבו מיגוניות בגני השעשועים ומגרשי המשחקים הציבוריים.

המלחמה בצפון, שהלכה והתרחבה וכעת כבר לגמרי נוכחת בחיפה וסביבתה, תפסה את רוב התושבים בעייפות ובמתח אחרי שנה קשה ומאתגרת. עבור הילדים מדובר בשנה נוספת בה הם אינם זוכים לחוות שגרה, הן לימודית והן חברתית. בעוד שאצל תלמידי ביה"ס מתקיימת למידה מרחוק או למידה פרונטלית באופן חלקי, בקרב ילדי הגנים הבעיה חמורה אף יותר: חלקם כלל לא חזרו למסגרות החינוך, ואחרים עושים זאת בצורה חלקית בשל היעדר מרחבים מוגנים בגנים, וישנם גם הורים לא מעטים שחוששים ומעדיפים, לאור המצב, להשאירם בבית.

ההורים, שכבר סחוטים מהמאבק לשלב בין העבודה לטיפול בילדים, מתמודדים עם אובדן של ימי עבודה ולצידו את הקושי שביציאה עם הילדים להתאוורר ולשחק בגני השעשועים, כמעט הדבר היחיד שעומד לרשותם בימים המורכבים בהם אנו מצויים.

הורים משכונת הדר פנו לעירייה ודרשו, כאמור, כי יוצבו מיגוניות בגנים ציבוריים בשכונתם. לדבריהם נתקלו בתשובה מתסכלת, לפיה אין בכוונת העירייה להציב מיגוניות בשכונה.

אחת מתושבות הדר, אם לילדים קטנים, סיפרה: "בשכונה שלנו יש ילדים רבים שלא יכולים לחזור לגנים כי הם לא ממוגנים כלל. בנוסף, הילדים לא יכולים אפילו לצאת לשחק בגני המשחקים, כי אין אמצעי מיגון מינימליים ואין שום אפשרות להגיע למרחב מוגן בזמן הנדרש. לפי ההנחיות, אסור להיות בשטח פתוח אם לא ניתן להגיע ממנו למרחב מוגן תוך פרק זמן סביר. מה הם מצפים שנעשה? הילדים לא הולכים לגנים, ובנוסף לכך גם לא יכולים לצאת מהבית, כי אין כמעט מקלטים ציבוריים בשכונה, ובוודאי שלא ליד גנים ציבוריים".

לדבריה, כאשר ביררה עם חברים בערים אחרות, נאמר לה שברגע שהתושבים פנו לעירייה בבקשה להציב מיגוניות ליד גני המשחקים, העירייה פעלה במהירות והציבה מיגוניות ליד כל גינה ציבורית. "למה כאן זה לא קורה?" שואלת האם בתסכול.

השילוב בין היעדר מקלטים ציבוריים נגישים בשכונות רבות לבין היעדר מיגוניות בגני משחקים יוצר מצב שבו הורים נאלצים לכלוא את ילדיהם בבתים, מחשש לסיכון לחייהם אם יצאו לשחק בחוץ.

נושא המיגוניות עולה בשיח רבות לאחרונה, באופן טבעי. בין היתר עולה גם בעיית התחזוקה שלהן, שהתבררה עם הצבתן: רבות מהמיגוניות בעיר הפכו לבתי שימוש ציבוריים, דבר שגוזל את האפשרות לעשות בהן את השימוש לשמו נועדו. פרט נוסף שראוי לציין הוא כי למיגונית אחת יכולים להיכנס כ-10 אנשים בלבד, ובדוחק רב – עד 15 איש.

מעיריית חיפה נמסר לחי פה בתגובה:
"בחיפה הוצבו שבע מיגוניות. המיגוניות אינן מוצבות בשכונות מגורים, אלא במקומות חשופים (כגון טיילות החוף ופארק הכט) בהם לא קיימים מבנים, אליהן ניתן להיכנס תוך 60 שניות. המיגוניות אינן מחליפות את המקלטים והן מיועדות למספר קטן של אנשים (עד 15 איש) ולא לקהלים גדולים.
עוברי אורח בודדים שנמצאים בקרבת המיגוניות במקומות פתוחים יכולים להיכנס אליהן להמתין 10 דקות ולעבור לאתר אחר לשיפור המיגון.
העירייה חוזרת ומדגישה כי בכל מקרה של אזעקה יש לפעול על פי הנחיות "הכי מוגן שיש" של פיקוד העורף שחוזרות ומוכיחות את עצמן כמצילות חיים".

הנחיות לבחירת מרחב מוגן בעת אזעקה מפיקוד הערף:

בעת הישמע אזעקה, יש להיכנס למרחב המוגן הזמין והבטוח ביותר תוך 60 שניות:
ממ"ד/ממ"ק – הבחירה המועדפת, לסגור חלונות ודלתות.
מקלט משותף – בתנאי שנמצא בתוך הבניין וניתן להגיע אליו דרך חדר מדרגות פנימי.
מקלט ציבורי – רק אם ניתן להגיע אליו תוך 60 שניות.

אם אין ממ"ד/ממ"ק או מקלט:
דיירי קומה עליונה במבנה מעל שלוש קומות – לרדת שתי קומות ולהישאר בחדר מדרגות.
דיירי קומה עליונה במבנה שלוש קומות – לרדת קומה אחת ולהישאר בחדר מדרגות.
כאשר אין חלופות, בחרו חדר פנימי עם מינימום קירות חיצוניים וחלונות. יש לשבת מתחת לקו החלונות ולהתרחק מאזורים עם קרמיקה, זכוכית, ומכשירים שעלולים להתנפץ.

מחוץ למבנה:
בשטח בנוי – היכנסו למבנה ופעלו לפי ההנחיות.
בשטח פתוח – שכבו על הקרקע והגנו על הראש.
ברכב – עצרו, צאו והיכנסו למבנה קרוב. אם לא ניתן, שכבו על הקרקע והגנו על הראש.

ההנחיות הללו מצילות חיים – יש לפעול בהתאם.