מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לחי פה תאגיד החדשות:
בפעולת ניטור לכד המשרד להגנת הסביבה יתושות שאובחנו לאחר מכן במעבדות משרד הבריאות כנגועות בנגיף קדחת מערב הנילוס. היתושות נלכדו במחוז מרכז אך גם במחוז חיפה, במחוז צפון ובמחוז דרום; המשרד להגנת הסביבה מנחה את כלל הרשויות בישראל, בדגש על הרשויות בהן נמצאו יתושות נגועות ו/או בני אדם מאומתים למחלת קדחת מערב הנילוס, להרחיב עוד יותר את מערך הניטור וההדברה.
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה:
לאור המשך העלייה במקרים המדווחים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס, המשרד להגנת הסביבה ממשיך בפעולות ניטור ולכידה נרחבות של יתושים בכל רחבי הארץ, זאת במטרה לבדוק נגיעות בווירוס קדחת מערב הנילוס. במהלך השבוע האחרון נלכדו יתושות הנושאות את וירוס קדחת מערב הנילוס במועצות האזוריות הבאות: עמק יזרעאל, מנשה, ערבות הירדן ונחל שורק וברשות המקומית ערד. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה הנחה את כל הרשויות להרחיב עוד יותר את מאמצי הניטור וההדברה, הן במרחב האורבני והן באזורים הלא מיושבים שבתחומי הרשות. במקביל, המשרד להגנת הסביבה מבקש מהציבור להתמגן בהתאם להנחיות המשרד, זאת במטרה להפחית את הסיכון להיעקץ מיתושים. שיתוף הפעולה של כלל הגורמים נדרש כדי לייבש את מקומות הדגירה של היתושים, לצמצם את אוכלוסייתם ובכך להימנע מעקיצות מיותרות ומתחלואה.
צוות מזיקים והדברה של המשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך כל השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים במקורות מים וכן מאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. כאשר הבדיקה הווירולוגית מעידה על כך שהיתושות נגועות בווירוס הגורם למחלת קדחת מערב הנילוס, מוציא המשרד להגנת הסביבה לרשות הרלוונטית התראה ודרישה מיידית לטיפול במפגע.
במחזור הלכידה שנערך במהלך השבוע האחרון נמצאו יתושות הנושאות את הווירוס במועצה אזורית עמק יזרעאל, במועצה אזורית מנשה, במועצה אזורית ערבות הירדן, במועצה אזורית נחל שורק וברשות המקומית ערד. המשרד הנחה את הרשויות המקומיות האמורות להרחיב עוד יותר את מערך הניטור וההדברה בשטחן.
בקיץ מקורות של מים עומדים (אפילו בנפח קטן), במקביל לתנאי מזג אוויר חם ולח, עלולים להוות כר פורה לרבייה ולהתפתחות של יתושים.
האחריות לצמצום מפגעי היתושים בשטח הציבורי מוטלת על הרשות המקומית אך הציבור נדרש גם הוא להירתם למשימה ולייבש מקורות של מים עומדים במרחב הפרטי (חצרות, גינות, מרפסות וכו'). רק מאמץ משותף של כלל הגורמים יביא לפתרון מהיר וארוך טווח שיאפשר לצמצם באופן משמעותי את מטרדי היתושים בסביבה, ובכך יקטין את הסיכון להיעקץ וחלילה אף לחלות.
כבכל שנה, מתחילת חודש יוני ועד לסוף חודש נובמבר עולה שכיחות מציאתן של יתושות הנושאות את ווירוס קדחת מערב הנילוס. מסתמן כי בשנה זו, ככל הנראה עקב טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה, מספר היתושות הנושאות את הנגיף גבוה ביחס לשנים קודמות.
יש לציין כי הצבת המלכודות ברחבי הארץ היא מדגמית ועל כן גם אם לא נלכדו יתושות נגועות באזור מסויים, אין בכך להבטיח שהאזור נקי מיתושות הנושאות את הווירוס.
בהתאם, המשרד להגנת הסביבה מבקש מכלל הרשויות בישראל לתגבר את תדירות הפעולות שהן מבצעות לצורך ניטור זחלי יתושים, ובמידת הצורך להדבירם בטרם מתפתח מפגע. כמו כן, בסמכותו של מדביר מוסמך להחליט על הדברה של יתושים בוגרים, בהתאם לצורך.
המשרד קורא לרשויות המקומיות לרענן את ההנחיות הניתנות לתושבים, זאת במטרה לסייע להם למנוע את התפתחותם של יתושים בסביבת המגורים.
המלצות המשרד להגנת הסביבה:
כדי לה ימנע מעקיצות וממפגעי יתושים, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לציבור לנקז ולייבש מקורות מים עומדים העלולים להוות בתי גידול ליתושים, ובכלל זה:
- לאתר, לסלק, לנקב או להפוך כל מכל העלול לצבור מים כגון צמיגים ישנים, דליים וחביות.
- למנוע הצטברות מים בתחתיות של עציצים ואדניות; לרוקן או להחליף מים לפחות פעם בשבוע במכלים כגון אגרטלי פרחים וכלי שתייה לחיות מחמד; לכסות בריכות שחייה; לנקות ולרוקן מרזבים.
- להשקיע מאמץ בחיפוש מקורות מים עומדים נסתרים בסבך הצמחייה, במרתפים ובגגות ולייבשם.
- לסלק מהסביבה חפצים ישנים שאין בהם שימוש ועלולים לצבור בתוכם מים.
בנוסף, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ממליצים לציבור לנקוט באמצעי התגוננות מעקיצות יתושים:
- ככל שיתושים מהווים מטרד, ניתן להשתמש בתכשירים דוחי חרקים במריחה על הגוף וכן באביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים.
- להקטין את שטחי העור החשופים לעקיצות על-ידי לבוש ארוך ובהיר.
- להפעיל מאווררים בתוך הבית וכאשר יושבים מחוץ לבית.
- להתקין רשתות על חלונות ופתחים.
המשרד להגנת הסביבה מעודד את הציבור לפנות לכל רשות מקומית אשר בשטחה מתגלה מפגע יתושים ולעדכן אותה על קיום פריצות ביוב, על קיומם של מים עומדים ועל מפגעי יתושים במרחב הציבורי. מעבר לפעילות השגרתית שמבצעות הרשויות לצמצום מפגעים של מזיקים תברואיים, הפניית תשומת הלב של הרשות המקומית למפגעים גם מצד הציבור תאפשר לרשויות לפעול טוב יותר לסילוקם.