עיריית חיפה אינה מכבדת את המורשת וההסטוריה של חיפה

יש משהו שחוזר על עצמו וזהו חוסר הכבוד להסטוריה ולמורשת של חיפה.
ברמה הארכיטקטונית יש התפוררות של נכסים מדהימים היושבים בחלק ההסטורי של העיר. יש ניסיון ליפות מקומות מסויימים על ידי דקורציה מחדשת בחומרים שעושים עוול למקום כי הם סוג של חיקוי המגחיך את המקור. אבל היום כשהלכתי ברחוב שליד שוק הפשפשים והרמתי את עיני לחזית ההר מעל קריית הממשלה, נחרדתי לראות את המבנים המקסימים של טאדי סאליב נחרבים להם וקורסים אט אט אל תוך עצמם-ואין להם מושיע.

ברמת השיח העירוני, אין מורשת חיפאית.אין תוכנית לימודים לילדים וטיפוח קשר לסביבה ולעיר, אין טיולים בשכונות עם הסברים על הנקודות ההסטוריות שלה כפי שהיו לנו כשהיינו ילדים ויש להניח שאנשי החינוך שלהם בעצמם לא בקיאים בהסטויריה המקומית. בניינים טעוני סיפורים זכרונות והסטוריה נמחקים ובמקומם קמים מדורגים ובנייני שופוני מצופי אבן סינתתית שמוחקים כל זכר לסיפורים שהקימו את העיר. לעיר הזו אין עבר (המוזיאון למורשת חיפה אינו מספק את הצורך הזה. זו טיפה חיובית אך טיפה), אין לה חיבורים סנטימנטלים שבונים עתיד.
ירושלים: אין מה לדבר, עברה מוצף כל העת ומשמש עוגן איתן לכל המדינה
תל אביב היא העיר העברית הראשונה וערש התרבות והחברה הישראלית החילונית. הנאראטיב הזה מסופר כל העת ומיושם בהיבטים שונים שמאדירים את המותג תל אביב.
ובחיפה, כלום לא נשאר. אין סיפור, אין נאראטיב, אין במה להאחז. לחיפה מחקו את המורשת המדהימה שכרוכה בשנות חייה וקיומה.
חיפה הפכה אכסניה שעוברת שיפוצים ומאמצת רעיונות לרגע שהם טלאים חסרי עומק ומהות.

המשך הדיון בלינק המצורף
http://cafe.themarker.com/topic/2125192 … ethod=edit" onclick="window.open(this.href);return false;