אלישע החיפאי, אחיו הצעיר של אסותא התל אביבי

ברחוב יאיר כ״ץ 12, המסתעף מרחוב וודג׳ווד שיורד ממרכז הכרמל, שוכן בניין בית החולים הפרטי אלישע.

בית חולים אלישע

בית החולים אלישע נפתח כשנה לאחר הכרזת העצמאות, ב-31 במאי 1949. הוא נוסד  כבית חולים פרטי ביוזמת ד״ר בן ציון הירשוביץ (הראל). מחצית מהמימון להקמתו גויס מכספיהם של רופאים ואילו השאר הגיע מאחיו של ד״ר הירשוביץ.

תכנון הבניין הופקד בידי האדריכל זאב רכטר, אחד מאבות האדריכלות הישראלית המודרנית של תחילת המאה ה-20. עם הקמתו של ביה”ח, במבנה הראשוני בן שתי הקומות, היו 72 מיטות אשפוז בלבד. מאז ועד היום חלו מספר שלבי התפתחות במהלך חייו של בית החולים. נכון לנתונים של 2014, בבית החולים למעלה מ- 140 מיטות , 8 חדרי ניתוח, אגף אשפוז כירורגי כללי, ושלל מחלקות מגוונות.

ד״ר בן ציון הירשוביץ (הראל)

בן ציון הירשוביץ (הראל), נולד ב- 1892 בלטביה. אחרי לימודי רפואה בברן (שוויץ), עלה ב- 1921 לא”י. הוא היה בין מקימי בית חולים העמק בעפולה ומנהלו הראשון. כמו״כ, ב-1935 נמנה עם מייסדי בית החולים הפרטי אסותא בתל אביב והיה מנהלו הראשון. כאמור, ב-1949, יזם את הקמתו של בי״ח אלישע בחיפה.

במהלך הכנסת השניה והכנסת השלישית כיהן הראל כחבר כנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים. בשנים 1962–1968 כיהן כיו"ר איגוד מנהלי בתי החולים בישראל. בקיץ 1962 הוא התמנה לחבר מועצת הבריאות. הוא נפטר ב- 1972 ונקבר בתל- אביב.

האדריכל זאב רכטר

זאב רכטר (1899- 1960), יליד רוסיה, החל את לימודי האדריכלות בעיר ניקולייב. עלה לא”י ב-1919. עבודת התכנון העצמאית הראשונה שלו היתה בתל אביב: בניין מגורים בפינת הרחובות נחלת בנימין ורמב”ם. הוא היה מחשובי האדריכלים בישראל לפני קום המדינה ואחריה ומאבות הסגנון הבינלאומי בארץ.

הוא היה הראשון ש״הרים״ את בנייניו על עמודים (1933), בהשפעת עקרונות הבנייה המודרנית שנוסחו והופצו ע”י לה קורבוזיה הצרפתי, מאבות האדריכלות המודרנית. בנו, האדריכל יעקב רכטר המשיך את המסורת המקצועית של אביו וכך גם נכדו, האדריכל אמנון רכטר. 
עם הבניינים הרבים בתכנונו, מלבד בי”ח אלישע (1949), נימנים: בי”ח קפלן (רחובות), בנייני האומה (ירושלים), היכל התרבות (תל אביב, בשיתוף עם האדריכל דב כרמי).

פרס רכטר לאדריכלות

בחלוקת פרס רכטר לאדריכלות הוחל בשנת 1962, כאשר משרד השיכון, חברת עמידר ומשפחתו של זאב רכטר הקימו קרן לחלוקת פרס דו שנתי בסך 3000 לירות. לאחר מותו של יעקב רכטר, הוחלט להרחיב את הפרס לאדריכלות ע״ש זאב רכטר וכיום הוא פרס ממלכתי לאדריכלות ע״ש זאב ויעקב רכטר שמוענק ע״י משרד התרבות והספורט.

קוראים יקרים

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.