בראשית המאה ה-20 עוד לפני קום המדינה הוקמו מספר בתי חולים בחיפה שכללו בין היתר את בית חולים "עזרה", בית "אתין" לימים בית חולים בני ציון, בית החולים האיטלקי, בית יולדות מולדה, בית חולים כרמל הישן ועוד. עוד במאה ה-19 עם בוא הטמפלרים לחיפה 1868 פתח ד"ר יוהנס שמיט בית מרקחת ומרפאה.
בית החולים האיטלקי
עם חלוף המאה בשנת 1907 הקימה האגודה הלאומית לעזרה למיסיונרים האיטלקים, את בית החולים האיטלקי, שנועד לסייע לצליינים המבקרים בארץ ולשרת את האוכלוסייה בכל רחבי המזה"ת. תחילה ישב בית החולים ברח' שיבת ציון ואחר כך עבר למיקומו הנוכחי בשדרות המגינים 106.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הפך הבניין לבית חולים צבאי ובסיום המלחמה הוחזר לבעליו וכיום הוא מופעל על ידי נזירות פרנציסקניות ומתמחה באונקולוגיה, כירורגיה ואורתופדיה.
בית החולים הדסה בחיפה – לימים בית חולים בני ציון
המרכז הרפואי בני ציון שלמעשה הוקם עוד בשנות ה -20 של המאה ה-20, על ידי הסתדרות הרפואית "הדסה" שימש כמוסד אשפוזי ראשון של הקהילה היהודית בחיפה עד קום המדינה וישב ליד הטכניון הישן בחיבור הרחובות שמריהו לוין 30, פינת בן שמן (בית יהודה אתין).
בשנות ה -30, עברה הבעלות מ"הדסה" לוועד הקהילה היהודית. כעבור עשור עבר למקום משכנו הנוכחי. הבניין היה בנוי בסגנון האופייני לשנות ה -20 אקלקטי ומפואר. בתקופת המאבק נגד הספר הלבן של ממשלת המנדט היה זה בית החולים היהודי היחיד בחיפה. לימים הוכרז המבנה כבית לשימור במסגרת הבתים של עיריית חיפה.
בית החולים הפרטי בתר
בשנת 1926 הקימו הרופאים בני הזוג בתר, בי"ח פרטי ששימש כבית יולדות ולפעילות כירורגית ברח' פבזנר 39. יש מספרים שמבית חולים זה נגנבו מאות תינוקות כיום יושב שם בית אבות פבזנר, בית חולים סיעודי. בשנת 1934 היתה פורה במיוחד כי הוקמו בית החולים "עזרה" ובית היולדות "מולדה".
בית החולים עזרה
בית חולים עזרה, נמצא בשדרות הציונות 54 (רחוב ההר בזמנו) זהו מבנה אבן שנוסד ונוהל על ידי חברת העזרה של יהודי גרמניה ותוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בסגנון ארצישראלי המשלב בניה ממסורת באירופה, בנייה עברית מזרחית ומוטיבים יהודים. כיום הבניין הוא חלק מהמתחם הבהאי.
בית היולדות מולדה
כאמור באותה השנה נפתח בית היולדות מולדה, שנמצא כיום בית הארחה רוטנברג בשדרות הנשיא 82. רחוב הצנובר בזמנו, בנוי בסגנון בינלאומי. הוא הוקם במגרש בבעלות לובה וטובה סגל ופעל עד 1958. ייסדו אותו הגינקולוג הד"ר רודולף מאייר והגינקולוגית ד"ר פיניה רוטנברג. ד"ר פיניה רוטנברג עזבה לאחר זמן מה והקימה את בית היולדות "אמהות".
בית יולדות "אמהות"
בית יולדות אמהות הוקם ברחוב הצנובר, שדרות הנשיא 19 של היום, היה פעיל בין השנים 1945 1963-. ב-10 השנים הראשונות לפעילותו יולדו בבית היולדות 1,500 תינוקות. בימים בהם היה פעיל, היה בחצר אוהל גדול, שניתן לד"ר רוטנברג כמתנה ממלך עבדאללה, שליטה של ירדן, ומלכת ירדן הגיעה ללדת במוסד זה את הנסיכים שבשושלת. שנים רבות לאחר מכן שימש המבנה כפנימייה (אני עוד זוכרת את זה) ויותר מאוחר כגימנסיה כרמל. כרגע הוא עומד שומם, ונראה שבקרוב יתחילו לשפצו.
בית חולים כרמל הישן
גם בית חולים כרמל הישן שנוסד בשנות ה- 30. ישב בהתחלה בחורב 2. הבניין תוכנן על ידי האדריכל משה גרשטל. בסגנון הבינלאומי.
יש בו שני אגפים שמחוברים בעזרת גרם מדרגות וחלון מוארך עם פרופילים בלגיים. ככל הנראה יועד במקור להיות בית מלון. כיום משמש כמרפאות החוץ של בית חולים כרמל. לאחרונה מדברים על כך שאת בית חולים כרמל של היום, שיושב ברחוב מיכל, יעבירו בזמן הקרוב לקרית אתא.
בית חולים כרמל הישן – רחוב חורב 2
ישנם בתי חולים נוספים בחיפה עם היסטוריה מעניינת, שארחיב עליה בפעם אחרת, כמו בית חולים רמב"ם שנבנה עוד בשנות ה-30, בשטח שנמצא בין מנזר הכרמליטים בשכונת בת גלים, לבין הנמל שהקימו באותה עת.
כך קבלנו הצצה אל השנים הראשונות של בתי החולים בחיפה, טרם הקמת מדינת ישראל בתקופת המנדט. כיום ישנם בישראל כ-30 בתי חולים כלליים המפוזרים ברחבי המדינה
בכתבה זו נעזרתי באתר ויקיפדיה, אתר עיריית חיפה, אתרים של בתי החולים ועוד.
שלום סברינה
תודה על הרשימה המפורטת והמענינת מאוד. האם יש במקום כלשהו שימור מסמכי הקבלה של היולדות לבתי החולים
שם אפשר וינתן לי לחפש את תעודת הלידה שלי
אודה לך מאוד על הפניה למקור מידע
בברכה רחל נוף
חיפה
תבדקו מי מאכלס היום את בית איתין ההיסטורי בהדר הכרמל ותבינו לאן פני חיפה.
בית החולים רמבם- הוקם כבית חולים צבאי של שלושת הזרועות הבריטיות באיזור-הצי הבריטי, הצבא הבריטי, חיל האוויר המלכותי-וכן הממשל הבריטי.
לבית החולים לא היה אז שם-אלא מספר וקוד אותיות צבאיות.
כשאבי התגייס לצי הבריטי בשנת 1934 (והוא בן 12), את הבדיקות הרפואיות הוא עבר בבית החולים שנקרא היום רמבם.
כשהיו להם פצועים בתקופת האימונים וההכשרה בבסיס הצי-מורטה (היום ניצב שם מוזיאון ההעפלה וחיל הים) הם העבירו אותם לבית החולים הצבאי -היום רמבם.
גם אני נולדתי בבית החולים "בתר" בשנת 1948, ולימים גם למדתי בו הנהח"ש ומזכירות.
כתבה מרגשת.
האם לא הגיע הזמן שד"ר חמסה יחזיר את האמבולנס?
לא היה מייסד ולא היה מנהל
אולם תרומתו כסגן מנהל עד לבריחתו ב-1948 ביחד עם האמבולנס המלא בתרופות וציוד רפואי – דבר ששיתק את בית החולים – היתה גדולה.
לא הזכרת את בית חולים רמבם מי שייסד אותו היה רופא דרוזי מלבנון דר חמזה
בית חולים בתר אכן היה ונשאר ברחוב פבזנר (מעל משרדי הרבנות שברחוב ארלוזורוב.
אני נולדתי שם ב-1945 ואח"כ גם אחותי ב-1952.
אנא הוסיפו גם את בי"ח רוטשילד לסקירה המעניינת.
אכן חתיכת היסטוריה מהילדות שלנו.
כל הכבוד ותודה !
בית חולים כרמל הישן היה בית עולים חדשים אליו נגיעו הסמנו ילדי והרן
הכתבה מרגשת
ב 1 מאי 1953 נולדתי ב"אמהות". ערכו לי את ברית המילה באוהל שנתרם ע"י עבדאללה.
גם אני נולדתי בטימהות ב מאי 1961 8 שנים אחרי אחי שנולד באותו מקום באוהל של המלך !
בית היולדות אמהות אני נולדתי שם ,שנת 6/1948. נחמד מזכירים לכולנו את בתי חולים ובתי יולדות מה שהיה בעבר. ומה שמעניין המלך עבדאללה תרם כסף .לבית המיוחדות. קראתי שאשתו ילדה שם
בית היולדות אמהות אני נולדתי שם ,שנת 6/1948. נחמד מזכירים לכולנו את בתי חולים ובתי יולדות מה שהיה בעבר.
אני נולדתי בהדסה הקטנה בשמריהו בשנת 1942
אכן מרגשת הכתבה. נולדתי בבית חולים אמהות ב1 מאי 1953 באוהל של עבדאללה ערכו לי את ברית המילה
אני נולדתי באימהות . 1946
נולדתי במולדה. לימים הובאתי לשם בעיקבות פציעה. בגיל 7 בשנת 1945 ואושפזתי בחדר יולדות .צחוק הגורל.
Indeed, Dr Ruthenberg was a member of the Hagana, and as such Hagana's woundeds from clandestine activities were first given primary aid at the Rothschild hospital and then quickly moved for farther treatment to Imahuth hospital before the British could hount them.
תודה לכל המגיבים, מחר הכתבה תעודכן בהתאם לדברים החשובים שהוספתם
סברינה
נפתלי חברי היקר מכל
תודה על דבריך, גם אתה, משורר וסופר ועיתונאי שעוזר להמון אנשים
סברינה
שלום סלאח תודה על הערותך. המידע הגיע ממקורות שונים ולאו דווקא ויקיפדיה
אשמח לדעת מה אתה מציע
כל טוב
סברינה
סקירה היסטורית מאלפת, כל הכבוד לסברינה המשוררת, ציירת, צלמת, חוקרת היסטוריה וצפרית!
מערך, מעריץ בידידות אמיצה.
נפתלי
בויקיפדיה בערך "מרכז רפואי כרמל" נאמר במפורש:
"היוזם להקמתו של בית החולים ומי ששימש כמנהלו במשך 25 שנים היה ד"ר גרהרד רוזנקרנץ, יליד גרמניה, אשר עלה לישראל ב-1933." לכן צודק בהערתו (אדריכל?) דן סתיו. דווקא אדריכל בראון כאשר העתיק מוויקיפדיה חצי ערך – לא העתיק את ההתייחסות למנהל הראשון. הבנין תוכנן ע"י אדריכל גרסטל ב-1935 אולם רק ב- 1944 הוסב לבית חולים וב-1947 נבנה לו אגף חדש בתכנון אדריכל ינוביץ. אבל אל תדאגו – עירית חיפה תהרוס גם את הבנין הזה – בכך שתאשר בנין מפלצתי חדש לצידו ותאסור בניה צנועה בעורף הבנין הזה כך שיתאפשר להסב אותו לשימוש חדש וראוי למבנה היסטורי שכזה.
תודה למגיבים
דן, אתה צודק ותודה על המידע החשוב שהוספת עכשיו גם אני למדתי משהו חדש
תודה לכולם
שבת שלום
סברינה
כתבה נהדרת
כל הכבוד
נולדתי במולדה וגם אחותי.גרנו בצנובר 103,זה ממש מול והיום שיך לעירית חיפה ולא מתוחזק.
היה ראוי להוסיף את הבנין הראשון של רמבם,איך אפשר להשמיט בנין חשוב זה
כתבה מרחיבה את הדעת ומענינת. תודה לכותבת
הרעיון להקמת בית החולים כרמל היה של אבי, דר' רוזנקרנץ ז"ל. הוא גם שימש כמנהלו הראשון (1945-1970). היה ראוי להזכיר את תרומתו בכתבה, אבל נראה שגם הנהלת בית החולים כרמל הנוכחי שכחה מכך.
נולדתי ב"עזרה" לפני כך וכך שנים. משום מה, כל השנים חשבתי שמדובר בכלל ב"עזרא" ע"ש חכם יהודי מתקופת גירוש ספרד. רק לפני כשנתיים הבנתי שטעיתי.
היה לי הכבוד ובוא לעולם בבית החולים בתר.
תודה רבה רפי ושבת שלום
היסטוריה מעניינת,סבינה דה ריטה.כתבה חשובה מאוד.שבת שלום ומבורך לך.