"חייבים להרחיק את חיזבאללה מגבול הצפון" • ד"ר דן שיפטן על ריבוי הזירות במלחמה

ד"ר דן שיפטן: יהיה צריך להשתמש באמצעים צבאיים כדי להרחיק את חיזבאללה מגבול הצפון

ד"ר דן שיפטן, ראש התכנית הבינלאומית לבטחון לאומי באוניברסיטת חיפה, סוקר בפנינו את האויבים איתם מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת "תרבות ברזל" לאחר השבת השחורה ב-7/10/23, ומה לדעתו צפוי לקרות באזור צפון. ד"ר שיפטן מתייחס גם לשאלה – האם כשמבינים מיהו האויב שעומד מולנו ומה מניע אותו, עדיין נשאר מקום לאופטימיות.

מה ההבדל בין הזירה הפלסטינית, לרבות עזה, לבין הזירה הצפונית הכוללת את חיזבאללה?

"אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה פעילה בעיקר בעזה וגם ביהודה ושומרון, ותחת איום חמור בזירה הצפונית. מדובר בהקשר המיידי בחיזבאללה, אבל מאחורי זה עומדת איראן. יש דמיון בין הזירה הפלסטינית וחיזבאללה – מדובר על ברברים שהיו רוצים להרוג כל יהודי וגם להשתלט בדרכים אלימות על עמם שלהם.

בצד הפלסטיני ישנו שילוב של ברבריות וחוסר אחריות מובנה ומתמשך ברמה הלאומית. גם כשהם מביאים על עצמם חורבן, הם ממשיכים לעשות את מה שמזיק להם. זה נמשך כבר 100 שנים, בכל פעם הם פועלים נגדנו ואז נפגעים בעצמם. לכן אינני בטוח האם הפלסטינים שואלים את עצמם מה תהיה התוצאה של הברבריות שלהם בעוטף עזה. האם הם בכלל שאלו את עצמם מה ההתנהגות שלהם תגרום לדורות הבאים של הפלסטינים? הם מתנהלים כך כבר 100 שנה – תוקפים ואחר כך מתבכיינים על החורבן".

איראן: יכולות מרשימות ושלטון ברברי

"האיראנים הם גורם יותר מחושב מהפלסטינים. שם יש שילוב של עם בעל יכולות מרשימות יחד עם משטר ברברי. מבחינה זו יש כאן דמיון למה שראינו בגרמניה – עם מוכשר ושלטון ברברי. הם פועלים בתוקפנות ברברית, אבל במקביל דואגים שהם עצמם לא יפגעו. אלו תמיד עמים אחרים שנפגעים במקומם: החות'ים, הלבנונים, אפגניסטנים, העיקר שהפגיעה תתרחק מאיראן. כשהסיכון הוא כלפי איראן עצמה, שם הם הרבה יותר זהירים. כך למשל בשנת 2003 האיראנים השעו את תוכנית הגרעין שלהם, כשהיה כלפיהם איום מצד האמריקאים.

גם בקרב הפלסטינים וגם בקרב השיעים בלבנון אנחנו עומדים במאבק מול ברברים, אבל אצל הפלסטינים, כאמור, קיים גם חוסר אחריות. השיעים בלבנון מחושבים יותר. ההבדל הזה חשוב, צריך להבין אם מדובר באדם או בעם רדיקלי, שחוזרים שוב ושוב על מעשים שמביאים אותם להזיק לעצמם".

האם לדעתך היה מצופה מאיתנו ש'נדבר בשפתם'? שנבין את דרך ההתנהלות שלהם?

"ללא ספק. הטעות שלנו עם הפלסטינים היא שאנחנו מניחים שמדובר באנשים כמונו. אנחנו חושבים שהם רוצים חיים טובים במונחים שלנו. אנחנו מאמינים שגם הם רוצים חיים טובים לילדים, חינוך ובריאות, כשהאמת היא שהם קמים בבוקר ברצון לשחוט אותנו".

קמים בבוקר עם רצון לשחוט אותנו

"נשאלתי שוב ושוב האם הפלסטינים קמים בבוקר עם הרצון לשחוט אותנו – התשובה היא כן. יכול להיות שלא בכל בוקר הם קמים עם המחשבה הזו בראש, אבל באופן כללי זה מה שמניע אותם. תנאי הכרחי מבחינתם לחיים טובים הוא החורבן שלנו.

אנחנו הנחנו שאם ניתן להם כסף, עבודה, פרנסה ונדאג להם טיפול רפואי, זה ישכך את הרצון שלהם בעימות איתנו ונוכל להביא להסדרה ארוכת טווח, לכן לא היינו מוכנים למלחמה. זוהי חברה פגומה מיסודה, עם תרבות פתולוגית. הבעיה היא התרבות הפוליטית שהפלסטינים אימצו.

קיימת אפשרות עקרונית שתרבות תעבור שינוי. הציונות, למשל, היא עדות לתרבות משתנה. גם בטורקיה היו שתי מהפכות תרבותיות במהלך עשרות השנים האחרונות. אבל לגבי הפלסטינים לא קיימת שום עדות לכך שהם מכוונים לשנות את התרבות שלהם. ההנחה שלנו שחייב להתרחש שינוי ושהוא בהכרח יהיה חיובי, היא מופרכת. לעיתים קרובות שינויים מתחוללים דווקא לרעה. ההנחה שיהיה טוב ושיהיו לנו שכנים בני תרבות שנגיע איתם לפשרה, היא שהביאה אותנו לעוות את המציאות ולהניח שיהיו כאן שינויים חיוביים.

הדבר הזה נכשל באוסלו, שלמען האמת, מראש היו אפס סיכויים שתוכנית אוסלו תעבוד. חשבנו שבעזה וביהודה ושומרון יש שיפור במצב, אבל למעשה לא היה לכך כל ביסוס. צריך להבין שלא קיימת שום עדות לכך שאצל הפלסטינים התחולל איזשהו שינוי לטובה. מי שטוען שיהיה שינוי כזה הוא או משקר או בור".

אתה לא משאיר מקום לאופטימיות…

"אופטימי טיפש אומר יהיה טוב. אופטימי חכם אומר יהיה רע ואני אתחזק יותר מהר – פער הכוחות יילך ויגדל ביני לבין אוייבי. מי שמחפש סוף טוב עם אוייבינו, לא ימצא. אבל צריך להבין שיש לא רק תקווה גדולה לשלום, אלא סיכוי – במקרה שקיימת הרתעה. עשינו שלום עם מצרים, ירדן ועוד 4 מדינות שנוספו לאחרונה. השלום הזה מבוסס על שותפות אינטרסים, על עוצמתה של ישראל ועל חוסר היכולת המוכח של מדינות ערב לפגוע בישראל. מדינות שהבינו שהן לא יכולות לפגוע בנו, הבינו שעדיף להן להגיע איתנו להסדר. יותר מזה, המדינות האלה מעוניינות להשתמש בכוחה של ישראל מול הסכנות שעומדות לפניהן. יש לנו איתן אוייבים משותפים – איראן והאחים המוסלמים – ולכן יש לנו הסכמות מצוינות במזרח התיכון, אבל אי אפשר להכיל את זה על הפלסטינים".

מה צפוי לקרות בצפון?

"לא תהיה ברירה אלא להשתמש באמצעים צבאיים כדי להרחיק את חיזבאללה מגבול הצפון. אם לא נצליח להשיג את זה, תושבי הצפון לא ירצו לחזור ליישובי הצפון. צריך לשכנע את התושבים שאנחנו יכולים להגן עליהם, כיוון שזה לא יעלה על הדעת שהישובים לא יאויישו. נצטרך להפעיל כוח כדי להרחיק את החיזבאללה מהגבול הצפוני, בתקווה שזה לא ידרדר למלחמה כוללת עם חיזבאללה, שעלותה בעורף האזרחי גבוהה מאוד. אם זה ידרדר למלחמה – זה ידרדר למלחמה".