יחיא סנוואר – האם כדאי לישראל לחסל את מנהיג הטרור הקטלני בתולדות ישראל? • פרשנות

מיום ליום מתהדק המצור סביב הבונקר של רב-המרצחים יחיא סינוואר. כעת ניתן לעסוק בסוגייה של הפתרון הרצוי עבור מדינת ישראל: האם לחסלו, או להביאו למשפט ראווה או לאפשר בכלל את יציאתו לגלות כחלק מעסקה כוללת על שחרור החטופים ועתיד רצועת-עזה.

לדעתי, השיקולים הריאליים נגד חיסולו של סינואר כיום ע"י מדינת ישראל הינם:

במידה וקיימת אפשרות ללכוד חי את יחיא סינוואר – לא מומלץ להוציא אותו להורג בתליה לאחר משפט, או לחסלו בבונקר במהלך ההסתערות. אין לאסרו ולערוך משפט-ראווה, על מנת שלא להפכו לקדוש ואגדה בחייו עבור תומכי-החמאס ויעד לשחרור על ידי פעולות טרור נספות.
כך למשל: יגברו ניסיונות לחטיפת חייל/ים בצפון שעלולים גם הם לגרור מו"מ לשחרורו. חיסולו של סינוואר לא יביא לחיסול גל הפיגועים מהצפון למשל. איראן לא תחרש.

עם זאת ובסופו של דבר יש לציין כי הדיון על אפשרות חיסולו של סינוואר לגיטימי, אולם שטחי, כזה שלא נשאלת בו שאלת היום שאחרי.

חיסול של סינוואר, ככל הנראה לא יביא את הפתרון המיוחל לעם ישראל. ייתכן ופעולה כזו תיצור בעיות חדשות, כפי שקרה במקרה של חסן נסראללה לאחר שקודמו חוסל. ישראל צריכה, לשאול את עצמה בין היתר האם חיסול של סינוואר שווה לה סבב לחימה נוסף מול עזה והאם עדיף בכלל לתקוף מטרות אחרות בתגובה לפיגועים שיוצאים כתוצאה מההסתה בעזה

דובר הזרוע הצבאית של ארגון חמאס, אבו עוביידה, הצהיר בתגובה לאפשרות לחיסולו של סינוואר:

"אנו מזהירים את האויב והנהגתו הכושלת כי פגיעה ביחיא סנוואר, או מי ממנהיגי ההתנגדות, היא אינדיקציה לרעידת אדמה באזור ולפרק קטסטרופלי בהיסטוריה של הישות הציונית. פגיעה בסנוואר היא איוולת, שעליה ישראל תשלם ביוקר".
כל הנאמר דלעיל הינו פונקציה של המטרה של ישראל במלחמה. וזה נתון עמום!

כבר בתום מבצע שומר החומות עלתה ההצעה לחסל את יחיא סינוואר, אך הצעה זו נבלמה על ידי נתניהו שהעריך שחמאס חלש, מורתע, חושש מעימות.

היו לכך מגוון סיבות: הכלכלה, הנוחות, הקונספציה של בנימין נתניהו שרצה בשרידות חמאס, החשש המובן מפני דם שיישפך בכיבוש קרקעי. כך נולדו ההדחקה והדחיינות. וכך הצליח ארגון טרור עני, בשטח קטן שנשלט בעבר בידי ישראל, להחזיק בגרונה.

בסבבי הלחימה שהתרחשובשני האחרונות, שכוונו נגד הג'יהאד האסלאמי, ישב ארגון החמאס בשקט. סינואר קרא לפגוע בישראלים באקדחים, גרזינים וסכינים. הזרוע הצבאית של חמאס איימה: "פגיעה בסנוואר תגרום לרעידת אדמה באזור".
שנתיים וחצי אחר כך, הגענו לטבח הנורא בישובי סובב עזה – כעת ישראל מבקשת לסגור חשבון עם מנהיג הטרור הקטלני בתולדותיה.

ב-7 באוקטובר, המפלצת הגיחה מהדרום כדי לשסף את הגרון ממש

סינוואר הוביל את מבצע ההונאה הגדול בתולדות ישראל. מוחמד דף ומרוואן עיסא אמנם היו אחראים לתוכנית הצבאית שתוכננה ובוצעה בדייקנות, אבל המוח מאחורי הפעולה והאיש שנתן לה את האור הירוק היה סינוואר, שהפך באחת למנהיג הטרור הקטלני בתולדות ישראל. גרוע מיאסר ערפאת, גרוע מחסן נסראללה.

לאחר מבצע שומר החומות, במאי 2021, דרש השב"כ לחסל את יחיא סינוואר. נדב ארגמן, שעמד אז בראש הארגון, אמר כי מנהיג חמאס גדל להיות מפלצת מסוכנת, שהופכת לאתגר אסטרטגי עבור ישראל. הוא טען ששווה לישראל לעבור עוד סבב לחימה, על אלפי הרקטות שיביא, כדי להיפטר ממי ששוחרר בעסקת שליט והשתלט במהירות על עזה, תוך שאיחד תחתיו את הזרוע הצבאית והזרוע המדינית של הארגון.
אבל היו גם כאלו שסברו כי חיסולו של סנוואר לא יביא לחיסול גל הפיגועים.

לקט טענות שנכתבו בשנים קודמות בעניין האפשרות לחיסול סינוואר בערוצי המדיה השונים:

"לדעתי, לא צריך לחסל אותו", טען י.נ. מרמת גן. "ישראל כבר חיסלה בעבר את אחמד יאסין ואחמד ג'עברי, ומה יצא מזה? אם סנוואר יחוסל, אולי יבוא במקומו מישהו קיצוני יותר. כבר לא מדובר במלחמה טריטוריאלית, אלא במלחמת דת, כך שחיסולו של סנוואר אינו הפתרון. זה יביא לעוד סבב לחימה ובמקומו יבוא סנוואר חדש".

גם ח. מכפר טרומן טען שחיסולו של סנוואר לא יביא למיגור גל הטרור המתמשך: "מה זה יעשה? אז יבוא מישהו אחר, קיצוני לא פחות, תהיה מלחמה ואחר כך הפסקת אש עד הפעם הבאה".

יש הטוענים ש"הגיע הזמן להכניס את סנוואר לבנק המטרות של צה"ל. הוא מסית כל הזמן, יושב בעזה וקורא לערבים לרצוח יהודים, וגם ממשיך לקבל כסף מקטאר ואישורי עבודה לעובדים מהרצועה בישראל. ההסתה שלו חצתה קווים אדומים, וחייבים להחזיר את ההרתעה, גם במחיר של סבב לחימה נוסף ברצועת עזה".

העיתונאי חיים אתגר הביע את תסכולו מהמצב וכתב: "יום העצמאות, אחד החגים הכי שמחים במדינת ישראל, נגמר בטרגדיה איומה. כל עוד סנוואר נואם ומתסיס לחסל אותנו ומדליק את הר הבית, ובמקביל פועלים מעזה יוצאים לישראל ומתדלקים את הכלכלה בעזה – אנחנו נמשיך לסבול".

התבטאויות חריפות נשמעו גם מהכדורסלן עומרי כספי, שכתב: "עונש מוות לרוצחים, הריסת בתי המחבלים, גירוש ולקיחת האזרחות ממשפחות המחבלים",

הכדורגלן ערן זהבי, שהתבטא נגד החרמת דגלי ישראל בהר הבית וכתב: "ממתי התחילו להחרים דגלי ישראל? נראה לי שהשתגענו לגמרי".

ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) צייץ כי "במדינה מתוקנת, מטס חיל האוויר היה מוריד עכשיו טילים על ביתו של יחיא סנוואר, שקרא לבצע פיגועים עם נשק וגרזינים, ומחסל אותו. ככה גודעים טרור". בן גביר הוסיף לציוץ צילום של סנוואר עם צלב מטרה.

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) אמר כי "מאז ומתמיד מה שתדלק טרור הוא התקווה של המרצחים. לצערי, בממשלה הזו תקוותם גדולה שבעתיים, המוטיבציה בשמיים והידיים מגואלות בדם הקדושים. הפקודה צריכה להיות: חיסול. אולי עכשיו סוף־סוף תעצרו את כלל ההקלות, חסלו את סנוואר וראשי הטרור בעזה, סגרו את הפרצות ותתחילו לעבוד".

גם ח"כ ישראל כ"ץ (הליכוד) קרא בעבר לחיסולו של מנהיג חמאס: "יחיא סנוואר בנאום האולטימטום והאיומים קורא לפגוע בישראל בגרזינים ובסכינים – והמחבלים מבצעים. ממשלת ישראל חייבת לייצר מיידית משוואה ברורה: ראשם של סנוואר וחבריו מול פיגועים בישראל. רק איום חד ואמין יבלום את גל הטרור.

הרב חננאל זייני: האיום האחרון שהשמיע החמאס, לפיו אם מדינת ישראל תחסל את מנהיג חמאס בעזה, הארכי-רוצח יחיא סינוואר, עשרות אלפי טילים יפלו במרכז הארץ, גורם לרבים בצמרת הביטחונית, ולא בפעם הראשונה, להיות מורתעים ממהלך שכזה
לדעתי-ייתכן וחיזבללה ייכנס "על מלא" למלחמה.

נשאלת השאלה כיצד מתייחסת ההלכה לאפשרות חיסול של סינוואר, מתוך הנחה שסיכול מסוג זה צפוי להוביל למתקפת טילים חסרת תקדים עם הסתברות גבוהה לפגיעה בחיי אדם מתוך לבנון?!

בחמאס אומרים: "חיסול סינוואר יוביל לרעידת אדמה. מי שיקבל החלטה לחסל את סינוואר יכתוב פרק קטסטרופלי בהיסטוריה של הישות הציונית וישלם עליה מחיר יקר בדם והרס". הצהרתו האחרונה של אבו עוביידה הייתה בספטמבר 2023, לאחר בריחת המחבלים מכלא גלבוע.

אז, מה הפתרון בנוגע לחיסול סינוואר?

חיסול סינואר תמיד תהיה אופציה בעתיד.
אחד היעדים של המלחמה צריך להיות שחרור החטופים והשבויים החיים והמתים ועזיבת החמאס את הרצועה. אופציה לפתרון היא יציאת מנהיגי חמאס לחו"ל, שחרור אסירים וויתור על חיסולים תמורת שחרור החטופים.

מאחורי הקלעים בישראל הופכת הפלת חמאס למטרה ערטילאית שתימשך שנים. בישראל ובקהילה הבינלאומית מסתובבים רעיונות שאמורים לקצר את התהליך, כלומר, לאפשר את נפילת חמאס בעזה, במהירות. ברקע, מתחיל להסתובב רעיון "מודל ביירות" – לעזיבת הארגון את רצועת עזה, בהסכמת ישראל, כולל מנהיגיו, תמורת חייהם ושחרור כל החטופים. זהו מודל ביירות 1982, אז עזב יאסר ערפאת לתוניס בעקבות מבצע שלום הגליל וכיבוש בירת לבנון בידי צה"ל.

חלופת עזיבת מנהיגי החמאס עלתה בתקשורת בשבועות האחרונים,מספר פורומים דנו בו ולפי פרסומים שונים, גם ראש הממשלה נתניהו הביע בו עניין.

החלופה של יציאת הנהגת החמאס מרצועת עזה במסגרת הסכם כניעה כולל ושחרור כל החטופים

עזיבת חמאס את הרצועה, אמנם לא תספק את יצר הנקמה של רבים בישראל, אך היא תאפשר את הקמתו של משטר אחר; תמחיש שהוא הובס ותיצור הרתעה אזורית. החלופה הזאת לא תדרוש, לכאורה, כיבוש זוחל, שיעלה בחיי חיילי צה"ל ויהיה יקר בזמן.

הסדקים בהצעה זו – רחבים!
הבעיה, הרי, איננה ההנהגה. אלפי פעילים צריכים לעזוב. מנהרות הטרור, מפעלי הייצור הצבאי והרקטות צריכים להיעלם.

סוגיה נוספת – מה יעשה חיזבאללה בתרחיש של כניעת חמאס ועזיבה של מנהיגיו בהסכמה ישראלית – האם חיזבאללה לא ייכנס למלחמה ממילא – ויהפוך הכל, חושש מתקדים מסוכן של תבוסה?

לסיכום:

במדינת ישראל יש לשקול את כל האפשרויות ובתוכן לקחת בחשבון את האפשרות שיש מסביבו של סינוואר גם חטופים ישראליים חיים.