מתי אמורים לדלל את ריכוזי החומרים המסוכנים במפרץ חיפה?

למה עוד צריך לחכות כדי להחליט כבר על ביצוע תוכנית החירום להפחתת הסיכונים לחיי אדם ממאגרי החומ"ס העצומים במפרץ?

אין זה סוד וגם האויב יודע שבמפרץ חיפה מצויים מאגרי החומרים המסוכנים (חומ"ס) הגדולים במדינה. לאור לקחי העבר, בכל תרחישי המלחמה, הומלץ ואף הוכנה תוכנית חירום לרידוד או ריקון מאגרי החומ"ס הללו לפי תיעדוף שנעשה בפיקוד העורף ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים.

התוכנית כוללת שיטות לריקון או דילול המיכלים והצנרת, פיזור הסיכון לכמה אזורים גיאוגרפיים ואמצעי השינוע הנדרשים. למיטב ידיעתי הנושא הקריטי הזה תורגל בעבר, באחד מתרגילי פיקוד העורף שהיו באזור המפרץ.

ביממה האחרונה נודע לעיריית חיפה ולמס' חברים בועדת מל"ח העירונית כי הייתה פניה לפיקוד העורף לבצע לאלתר את התוכנית, אך למרות המלצות שהגיעו לצבא מאנשי מקצוע ומפקדים ברמות השטח, מתעכב ביצועה של התוכנית הזו שתפחית מאד את הסיכון להתפזרות חומרים מסוכנים מסוגים שונים במקרה של פגיעה ישירה במאגרים אלה.

לא נפרט כאן, מסיבות מובנות, מהם החומרים המסוכנים והקטלניים יותר והיכן הם ממוקמים, אך הרשימה מוכרת הן לראשי הערים בעוטף המפרץ והן לכל הגורמים הרלוונטיים.

כתוצאה מהעיכוב ביישום התוכנית הנ"ל, יזם חבר ועדת מל"ח העירונית מר אביהו האן ביחד עם ראש עיריית חיפה לשעבר, מר יונה יהב אליהם הצטרף גם ראש עיריית קריית מוצקין מר חיים צורי והם פנו במכתב משותף שנשלח לשר הביטחון יואב גלנט, לשר האנרגיה ישראל כ"ץ ולח"כ בני גנץ בדרישה לבצע מיד את תוכנית הרחקת החומרים המסוכנים ממפרץ חיפה לפי התיעדוף שנקבע.

אם תתחיל מלחמה בצפון – זה יהיה מאוחר מדי

אחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה הוא שברגע שמתחילים ליפול טילים באזור הצפון לא ניתן כבר לשלוח מיכליות כביש לריקון המיכלים וזו גם פעולה שלוקחת שעות רבות.

דוחות מבקר המדינה על מה שקרה במפרץ ב-2006 זכורים לנו היטב, כולל תיאורים קשים על סירוב נהגי משאיות להגיע תחת אש לנמל חיפה על מנת להוציא משם עשרות מיכלי איזוטנק עם חומ"ס קטלני שהצטברו על הרציף לקראת העמסה על אוניות, בעוד כל האוניות כבר ברחו מהאזור וטילים נופלים מסביב לרציף.

על מי שומרים?

חובה עלינו ובמיוחד על נבחרי ושליחי הציבור במטרופולין חיפה לשאול את מקבלי ההחלטות עד מתי הנכם ממתינים? ועל איזה אינטרס אתם מעדיפים לשמור?

האם הצלת חיי אדם לא אמורה להיות בראש סדר העדיפויות הרבה לפני האינטרס הכלכלי של בעלי המתקנים המסוכנים הללו?

הודעה תמוהה של המשרד להגנת הסביבה

היום פורסמה הודעה תמוהה של המשרד להגנת הסביבה, כנראה בעקבות המכתב האמור, לפיה צוותי המשרד "עורכים ביקורות וסיורים משותפים" במפעלים עם ריכוזי החומ"ס הגדולים "לצורך בדיקת מוכנותם לחירום ועת מלחמה". אם ההודעה הזו אמורה להרגיע אותנו, אז ברור שהיא משיגה את המטרה ההפוכה. הרי לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמדובר בינתיים במהלך חסר אחריות מצד הממשלה שחייבת לבצע את תוכנית הדילול או ריקון המאגרים במקומות הכי מאוימים ובראשם מפרץ חיפה. כנראה שאין מנוס מליידע או להזכיר לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, כי סיורים וביקורות כאלו כבר נערכו לא פעם וידוע כי אין שום אמצעי מיגון שימנע דליפה או פיצוץ גדול של מיכל או מאגר לאחסון חומ"ס במידה ותהיה בו פגיעה ישירה של טיל.

כידוע, תרחיש המלחמה בצפון, שנקווה שלא תפרוץ, מדבר על כ- 1500 טילים ביום על חיפה וסביבותיה, רק בשבוע הראשון של הלחימה!

לא תהיה שום השוואה למה שקרה במלחמת לבנון השנייה, כאשר בכל המלחמה הקודמת, שנמשכה מעל ל-50 יום, נחתו באזור הצפון כ- 4000 טילים. בתרחיש הצפוי הזה ללחימה כוללת בחזית הצפון, שהועבר לרשויות המקומיות ע"י גורמי הביטחון ומשרדי הממשלה, מפרץ חיפה יהווה יעד מרכזי למתקפת טילים, כפי שנסראללה כבר הצהיר לא פעם.

מבחינת האויב, מפרץ חיפה מייצר עבורם מעין מאזן אימים שמטרתו למנוע פגיעה קשה מצד צה"ל אצלם בלבנון. בהזדמנות זו יש להזכיר כי שלב ב' של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה טרם בוצע, למרות שהמשרד להגנת הסביבה הבטיח עוד ב- 2017 כי יבוצע תוך שנה, מאז חלפו עוד חמש שנים. שלב ב' היה אמור לכלול סקר סיכונים על פי תרחישי מלחמה, פח"ע ואסונות טבע ואנו רואים כיום כמה הוא רלוונטי!

ביצוע לאלתר של התוכנית להפחתת הסיכון

תרחיש המלחמה בצפון עדיין קיים אם כבר במלחמה הנוכחית ואם במלחמה עתידית. בנוסף לריכוז הכוחות הרב שצה"ל מבצע בצדק רב מול גבול הצפון בעירנות מאד גבוהה, מתחייבת פעילות להפחתת הסיכון לעורף ובראשה ביצוע לאלתר של התוכנית להפחתת הסיכון במאגרי החומ"ס במפרץ חיפה ויפה שעה אחת קודם!