חם, חווייתי, ויקר – כלכלת החופש הגדול • תמי גולדשטיין

החופש הגדול בפתח ואיתו נפתח מפל ההזדמנויות לחוויות קיץ. קייטנות, מחנות הקיץ , טיולים בעולם, חוגים והשתלמויות, הרפתקאות והתנסויות. קייטנת שוקולד בה לומדים להכין עוגות ומני ממתקים, קייטנת כדורגל למי שרוצה להיות מסי כשיהיה גדול, קייטנת טבע למיטיבי לכת וקייטנת אנגלית למי שרוצה לדעת את השפה טוב יותר. מחנות קיץ בחו"ל, מחנות קיץ בישראל, לימודי שחייה, התנסויות בשייט וגלישת גלים, טיסות למקומות אקזוטיים ולערים רחוקות, זאת ועוד, רק כדי שהחודשיים החמים של הקיץ יעברו בעונג.

נדמה שזה "כולם", אך יש גם מי שלא הולך לאף אחד מהמקומות האלה ונשאר בקרב המשפחה, רחוק מהחברים שמבלים בינתיים, ועל אף שלא תמיד הברירה בידי הילדים, התחושה היא החמצה וקיפוח.

הלחץ הכלכלי בתקופה הזאת גובר

כהורים, לא נרצה שהילד שלנו יחווה החמצה וקיפוח, אך כלכלית מרגע שהחלטנו לרכוש עבורם את כל מה שנמכר בחוויית קיץ, הגענו למדרון חלקלק. הוצאות, הוצאות והוצאות ולסיום, עוד קצת כדי להספיק את הכל. עבור משפחות שלא תכננו את ההוצאה הגדולה של החופש ולא התארגנו על כך מראש, הלחץ הכלכלי בתקופה הזאת גובר וכך גם הלחץ על מערכות היחסים בתוך המשפחה.

האמון והתקשורת בין בני הזוג

מחקרים מראים קשר בין לחץ כלכלי ודחק כספי לסכסוכים בתוך המשפחה, ולהגברת הסיכוי לקרע בזוגיות. הלחץ הכלכלי עלול לייצר לחץ ויהיו לכך השלכות לטווח ארוך על האמון והתקשורת בין בני הזוג.

כאשר אחד מבני הזוג רוצה להשקיע בפעילויות במהלך החופשה בעוד הצד השני מעדיף להימנע מכך מתוך שיקולים כלכליים, המתח ביחסים מגביר את הסיכון לסיום הקשר.

זאת ועוד, כאשר קיים פער כלכלי בין בני הזוג. משמע אחד מבני הזוג מרוויח שכר גבוה והשני לא, וכאשר ההחלטות לגבי הוצאות בכלל ובחופשת הקיץ בפרט, יתקבלו על ידי בעל המאה ללא התחשבות בצד השני, בני הזוג יפגעו, וחוויית הערך העצמי והאושר שלהם יהיו בירידה. מחקר שפורסם בארה"ב במגזין לנישואין ומשפחה, חקר את הקשר בין פערים כלכליים בין בני הזוג וסיכויי גירושין, ומצא שכאשר הפערים גבוהים המתח בזוגיות גבוה יותר, והסיכויים לפירוק הקשר ולגירושין, גוברים.

סף החרדה עולה

לחץ כלכלי מעודד סכסוך, וחום יולי אוגוסט רק מגביר את הלחצים. גם ככה ההוצאות על מיזוג וקירור הבית עולות, הוצאות הכלכלה עולות כאשר כל בני הבית נמצאים יחד, והחיכוך גובר.

כאשר ההוצאות גבוהות על חופשה, מחנות קיץ או קייטנות למיניהן, עולה סף החרדה. מצד אחד הפחד לפגוע בילדים, למנוע מהם את מה ש"כול החברים שלהם" מקבלים, לתת להם הרגשה שהם שווים פחות, שלא משקיעים בהם, אולי אפילו להקטין את הסיכוי שלהם להצליח בעתיד, וצד שני החרדה הכלכלית שמא המשפחה כולה תכנס להתחייבויות שלא ניתן יהיה לעמוד בהן. זה מבלבל מבחינה ערכית וחינוכית.

מצד אחד הוצאות גבוהות על חופשה עלולות לקדם ערכים חומריים על פני ערכים חברתיים ורוחניים, להעניק תחושה שהנאה קשורה בכסף, שרכישה וצרכנות בלתי מחושבת הן הדרכים לאושר. ההתבוננות על כך שמה שאחרים יכולים להרשות לעצמם לא בהכרח הוא מה שהמשפחה יכולה להרשות לעצמה עלול לתת תחושת מעמדות, וחוויה כאילו המשפחה שאינה יכולה להוציא את הסכומים הגבוהים היא במעמד נמוך יותר. הדבר עלול לשנות את מערכת הערכים של המשפחה ולהציג כאילו הכסף הוא הקובע את ערך האדם.

מצד שני, חופשה משפחתית וטיול משותף במרחבי הארץ או העולם הם חוויה שתיצור זיכרונות לכל החיים, זמן איכות, אלבומי תמונות, חיבור של שמחה ואהבה. הרפתקאות של הילדים או של המשפחה כולה יכולות להיות משאב ידע וחוויה לכולם. הילדים שיוצאים לפעילות בתקופת הקיץ מעשירים את הידע הכללי שלהם, את המיומנויות החברתיות, צוברים חוויות וזיכרונות.

הפעילויות בתחומים רבים מלמדות על תרבויות שונות, על אוכל, היסטוריה ותולדות הארץ ועל העולם. העשרה של ידע ושל התנסות שלא ניתן לקבל בבית רק עם בני המשפחה.

בשאלה מה נכון ומה אפשרי יש כמה תשובות נכונות

יש כמה דברים שכדאי לעשות כדי להימנע ממתחים ומהתסכול המבלבל של האם להיכנס לחובות ולהצטמצם בכל תחומי הוצאות כדי לאפשר לילדים את חופשת הקיץ החלומית, או האם למנוע מהילדים את מה ש"כולם" מלבדם, עושים.

בשאלה מה נכון ומה אפשרי יש כמה תשובות נכונות, אך קודם כל כדאי לברר מה הילדים רוצים. ממשאלים שנעשו בעבר מסתבר שהרבה פעמים אלה ההורים שרוצים עבור ילדיהם את המקומות היוקרתיים ולא דווקא הילדים מבקשים זאת.

לעתים הילדים כלל לא רוצים ללכת לשום מקום, מעדיפים להישאר בבית בתקופת הקיץ, וההורים לוחצים לצאת לפעילות. לכן כדאי לברר ורק לאחר שביררתם מה הילדים שלכם רוצים, התחילו לתכנן את התקציב. ורצוי כמובן לעשות את זה מספיק זמן מראש.

תכנון כלכלי

תכנון כלכלי מעודד צמיחה ונותן משמעות חיובית לכל הוצאה מתוכננת, במקום שתהפוך לנושא מריבה, לחץ וחרדה. הילדים במשפחה שמנהלת תקציב, לומדים לנהל את עצמם, ובעתיד יידעו לתכנן מהלכים כלכליים טוב יותר.

כדי למזער את החרדה והסכסוכים הפוטנציאליים שעולים עקב הפתעות בהוצאות, עלויות לא צפויות של פעילויות הקיץ, כדאי לקיים דיון פתוח על הדברים ולהחליט יחד כמה כסף להקדיש, ובמה כדאי לבחור מבין כל האפשרויות. חשוב להבין את נקודות המבט של כולם ולמצוא פתרונות משותפים שלא גורמים לתחושת קיפוח או קרבנות מצד אף אחד מהצדדים. לעתים חיפוש חלופות זולות יותר לאותה פעילות יכול לתת פתרון שיתאים לכולם.

הילד עלול לפעול בדרכים שליליות שיתנו לו תחושת כוח

כדאי לקחת בחשבון מה שעובר הילד כשהחברים שלו יוצאים לחופשה פעילה ולהוריו אין כסף לשלם על כך. הוא יכול להרגיש שהוא מחמיץ חוויות ורגעים חשובים שמחזקים את הקשרים החברתיים, הוא עלול לחוש לא שייך חברתית, חסר עוצמה, כועס ומקנא, וכדי לפצות את עצמו הילד עלול לפעול בדרכים שליליות שיתנו לו תחושת כוח.

חשוב לאפשר לילד לבטא את הרגשות שלו, להקשיב למה שהוא רוצה, לצרכים שלו, חשוב לזהות גם אם אינו אומר בבירור את הדברים ולהיות קשובים לתהליכים הרגשיים של הילד שנאלץ להתמודד עם קושי כלכלי, דברים שהם מעבר לשליטתו.

חרדה כלכלית

חרדה כלכלית היא מונח המתייחס לתחושת חוסר וודאות ודאגה שקשורה למצב הכלכלי האישי או המשפחתי של אדם. חרדה כלכלית היא תחושה של אי-יכולת להתמודד עם המסגרת הכלכלית בה האדם פועל, קושי בתכנון הוצאות יומיומיות, מצב שעלול להיגרם בגלל פחד מאובדן מקורות הכנסה או דאגה לעתיד כלכלי בצל חובות כבדים.

חרדה כלכלית מתבטאת כדאגה קשה, פחד, עצבנות ומתח, חוסר אושר קיומי. היא משפיעה על המתחים בין אנשים במשפחה ועל היכולת לתכנן ולהשיג מטרות כלכליות. חרדה כלכלית היא גורם לדיכאון, לחוסר ביטחון עצמי, התרחקות חברתית, התנהלות לא יעילה וקבלת החלטות שגויה.

יש חשיבות רבה לתמיכה חברתית כדי לסייע בהתמודדות עם חרדה כלכלית ובשיפור היכולת לקבל החלטות כלכליות נבונות בתכנון העתידי. לכן חשוב לשוחח עם הורים אחרים לגבי הקייטנות, לשתף בחששות ובלחצים הכלכליים שנגרמים עקב עלויות הפעילות בקיץ, ובמידת הצורך, לחפש יחד פתרונות חלופיים שיכולים להוזיל ולהתאים לכולם.

חופשה בעלויות נמוכות ובאיכות גבוהה

בהיבט חיובי כדאי לחפש ולמצוא פתרונות יצירתיים, פעילויות שניתן לעשות עם הילדים ולבלות איתם את החופשה בעלויות נמוכות יותר אך בהנאה רבה. זה יכול להיות נסיעות לשטחי קמפינג, ביקור באתרים ברחבי הארץ, טיולי טבע, מוזיאונים, סרטים, גני שעשועים, ויצירת פעילות במרחב הביתי כמו התארגנות על מתכונים מעניינים שאפשר להכין ביחד, פעילות יצירה וכדומה.

כדאי לבדוק מה מוצע לציבור בתשלום נמוך או בחינם, ולהעדיף פעילויות וחיבור למרחבים בהם ניתן ליהנות בתקציב נמוך. במקביל נכון לעודד את הילדים לשמור על קשר עם החברים גם אם אינן משתתפים באותה פעילות, להתכתב, להעביר סרטונים, לחלוק חוויות. בדרך הזאת תישאר השייכות החברתית גם אם התקציב נמוך יותר.

לאחר כל אלה צריך להבין שעדיין עלולה להיות התמודדות עם רגשות לא פשוטים כמו קנאה, עצב או תחושת חסך. יהיה נכון להבין, להכיל, לחפש חלופות שיהיו טובות מספיק כדי לתת לילדים חווית קיץ ראויה בלי לפגוע בערכי המשפחה, ולהשתדל לתכנן את התקציב טוב יותר לקראת הקיץ של השנה הבאה.