כשחושבים על עיר של יצירה ספרותית, חיפה כנראה לא תהיה הבחירה הראשונה. חלק מזה הוא פועל יוצא של עזיבת יוצרים שגדלו בחיפה את העיר לאחר השירות הצבאי, ועדיין אנחנו יכולים להתגאות בכך ששורשי היצירה של הסופרת יהודית קציר והמשוררת דליה רביקוביץ הם אצלנו.
'סופרים את חיפה' – הערב, ה' 2/6/22 ◄ מתחם תיאטרון חיפה
"סופרים את חיפה" אירוע ספרותי שיתקיים הערב (ה') וישלב ספרות עם מוזיקה, תיאטרון ופאנלים בהשתתפות יוצרים בולטים ויפתח את חודש הקריאה בחיפה במספר אירועים שיתרחשו במקביל במתחם התיאטרון העירוני.
הסופרת יהודית קציר, ששורשיה כאמור בחיפה, תשתתף הערב באירוע כשתיקח חלק בפאנל שנקרא 'בין הר לים', לצדה יהיו גם איריס אליה כהן, אריאלה גולדמינץ, וחאתם עיד ח'ורי.
האירוע יתחיל ב-19:00, כשהכניסה אינה כרוכה בתשלום (פרטי לאירוע אחד) אך יש להירשם מראש.
במקביל, בין השעות 18:00 ל-22:00 יתקיימו אירועים נוספים, כמו מיצג הווידאו "השיבה לחיפה", אירועי פרפורמנס ומוזיקה, לצדם דוכני אוכל ושתייה ומכירת ספרים.
יהודית קציר
קציר גדלה בחיפה והיא בוגרת של בית הספר השש שנתי 'חוגים'. ברומן שלה "הנה אני מתחילה" מתרוצצת הגיבורה ברחובות מרכז הכרמל. יש לציין כי למרות זאת, אין בחיפה ולו בית אחד, שבחזיתו כתוב כי קציר גדלה בו. בתל אביב, בחזיתם של לא מעט בניינים כתוב שמשורר, סופר, שחקן או רקדן התגוררו בהם, והעוברים והשבים יכולים לראות מולם את תל אביב של 2022 ואת תל אביב של פעם, על יוצריה ואמניה.
דליה רביקוביץ'
המשוררת דליה רביקוביץ' נולדה אומנם בתל-אביב, כשמעט לפני יום הולדתה השישי נהרג אביה בתאונת דרכים ורביקוביץ' עברה עם משפחתה לקיבוץ גבע. היא התקשתה להשתלב בקיבוץ וכך מצאה את עצמה בחיפה, במשפחות אומנות. גם רביקוביץ' הוא קציר למדה בבית הספר חוגים. בשיריה של רביקוביץ' אפשר למצוא את העקבות של מה שעבר עליה בילדותה ובעיקר את הטראומה על הסתלקותו הפתאומית של האב, אך לא יהיה זה מדויק לומר כי חיפה היא מרכזית ביצירתה.
א. ב. יהושע
הסופר המזוהה ביותר עם חיפה וזה שחי בעיר הכי הרבה שנים, עד שעבר לגור באזור המרכז בעקבות ילדיו, הוא כמובן פרופ' א.ב. יהושע. יהושע היה שנים ארוכות מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת חיפה ולצד זה כתב רומנים שזכו להצלחה גדולה. ללא ספק, חיפה מרכזית ברומנים של יהושע, שמתגלה בכל הדרה בין דפי ספריו.. הרומנים של א.ב. יהושע הם חובקי עולם.
ב"שיבה מהודו" זוג הורים הולכים לחפש את הילד בהודו, ב"מר מאני" הגיבורים עולים מפולין לארץ ישראל וב"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" אנו עוקבים אחרי דמות הפקיד במסעו בכל רחבי ברית המועצות לשעבר, ועדיין ההוויה החיפאית באה לידי ביטוי בין השורות. אחד הנושאים, שהעסיקו את יהושע הוא הסכסוך הישראלי פלישתינאי והעובדה שהוא התגורר שנים ארוכות בעיר של דו קיום בה מכירים את הצד השני יותר מקרוב, היא מרכזית ביצירתו.
הרומן הראשון של יהושע, "המאהב" הוא רומן חיפאי לכל דבר. "המאהב" פורסם בשנת 1977 והוא מתאר את תחילת מלחמת יום הכיפורים. יורם, אחד הגיבורים, הוא בעל מוסך, שבו עובד צעיר ערבי, נעים, שמתיידד עם בתו של בעל המוסך, דפי. הקשר בין שני הצעירים הופך בסופו של דבר לקשר רומנטי, שמעורר זעם אצל הוריה. ללא ספק, מגורים בעיר מעורבת שיש בה בני נוער וצעירים יהודים וערבים, יוצרים קשרים בין שתי האוכלוסיות, דבר שניכר היטב ביצירתו של יהושע.
יורם טהרלב ז"ל
מי שעשה ביצירתו חסד גדול במיוחד עם נופיה של חיפה, לא היה למעשה חיפאי. יורם טהר לב נולד וגדל בקיבוץ יגור הסמוך לחיפה. הוא אחראי על לא פחות מכ-1,000 שירים, שהפכו לפס הקול של מדינת ישראל. בין שיריו ניתן למצוא את השיר "ההר הירוק כל ימות השנה", שמתאר חיים שלמים, שעוברים לצד הר הכרמל.
"ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל".
טהרלב הלך לעולמו השנה לפני כ-5 חודשים ובשבוע לאחר פטירתו שוב ושוב הושמעו מיטב שיריו והנוף שהוא ראה כל ימיו מקיבוץ יגור, אותו רואה כל חיפאי מדי יום, כיכב בשירים.
יהודית קציר גדלה ברח' אלחנן במרכז הכרמל, למדה בביה"ס היסודי "דוד ילין" ובחטיבה ובתיכון היא למדה, כאמור, ב"חוגים".
שכחתם לציין את הסופר החיפאי הידוע סמי מיכאל, שספרו חצוצרה בוואדי ממש מתרחש בחיפה.
סופרים מהדור הצעיר יותר שגדלו בחיפה ועזבו אותה הם אמיר גוטפרוינד ואשכול נבו.
סופרת ילידת חיפה שכתבה גם פזמונים ידועים רבים היא חנה גולדברג.
ווודאי שיש עוד רבים וטובים שלא זכרנו.
דרך אגב, תודה קטנה גם לחי פה שמפרסם מדי שבוע קטעים מקסימים מספריהם של שני חיפאים יצחק טויטו ויורם כץ.
חיפה ניסתה להיות על מפת הספרות עוד בימי אבא חושי זל שרכש בית ברחוב גולומב והביא לעיר שלושה סופרים ידועים שגר וכתבו על חשבון העיריה. במשך הזמן עברו מן העולם והבית נמכר. הסופר שלא גר בבית שמשון מלצר חזר לתל אביב.
לאן נעלם שבוע הספר העברי בחיפה?
לאן נעלם מצעד שבועות ברחוב הרצל בהדר?
לאן נעלמו דרשות החגים ליד בית הכנסת הגדול?
איך זה שכל מסורת עברית מפוארת מוכחדת בחיפה?
לאן נעלמה התרבות העברית ואיך נרמסה תחת "חגי חגים"?
מה יש להתגאות? אף אחד מהם לא נשטר לגור בה. יותר גרוע.
בעיר חיפה לא יודעים להעריך אמנים סופרים משוררים וכאלה….לצערי……חבל מאד…