הקשר בין דו-קיום ודוקים – לא לוותר על המשחק • פרשנות • ד"ר יריב שגיא

כל כך הרבה קבוצות וצבעים מרכיבים את הקהילה הישראלית. מלמעלה, ומרחוק, זה נראה כמו תמונה צבעונית מקורית ואטרקטיבית. אבל ככל שמתקרבים, ומבפנים, זה הופך להיות קצת יותר מורכב. אז כדי להתמודד עם הסבך האנושי הזה בואו נשחק דוקים. מכירים את המשחק? אז בהתחלה כולם מסודרים יפה זה לצד זה בקופסה. זה נראה קצת כמו תמונה של חדר הילודים במחלקת היולדות.  אפשר להבחין כבר בשלב הזה שלכל אחד יש צבע קצת שונה, אבל זה עדיין ממש לא משנה כשכולם שוכבים מתפתלים זה לצד זה. העניין מתחיל להסתבך כאשר כל הבודדים הללו יוצאים ממחלקת היולדות ומושלכים ביחד אל רצפת החברה הישראלית.

לכל אחד צבע אחר ושווי אחר

אז אנחנו משתלבים, מתחבקים, נשענים וחוסמים. מתקבצים בכל מיני נקודות במרחב ומתפזרים לפריפריה. וכדרכם של דוקים הרי שגם במרחב האנושי, לכל אחד יש צבע אחר ושווי אחר. אין מה לעשות. בחברה שלנו אין שוויון, ולא ברור עדיין כיצד יהיה. אבל המפתח להתמודדות לא מצוי באופן החלוקה החצי-רנדומלית שלנו על פני המרחב. הדרך אל הניצחון נעוצה בערך הצבעים השונים שלנו וביכולת שלנו לשנות את ערכם. הרי מישהו, איפשהו, מחליט על ערכם, אז למה בעצם לא לשנות?

הוצאת הדוק השחור מהמשחק

בכל חפיסת דוקים תמיד יש דוק אחד שחור. מי שקבע את כללי המשחק יצר אותו ונתן לו ערך מיוחד, ערך גבוה מאוד. ובצדק. בכל חברה יש מפתח כזה המעיד על חוסנה או על חולשתה של החברה כולה. השחור יכול להיות מישהו או מישהי שלא משתלבים, שלא טוב להם, שהשפיצים שלהם מכוונים אל כל היתר בזעם. אבל המצב יכול גם להיות הפוך, יכול להיות שהשחור שולט על הון גדול מדי, מווסת מידע רב מדי או שיש לו סמכות רבה מדי. ההזדמנות שכל חברה חייבת לתפוס מהר מאוד היא הזיהוי של השחור הזה וההוצאה שלו מהמשחק מוקדם ככל האפשר. כך תוכל החברה כולה ליהנות מהערך הגבוה שלו.

דו-קיום הוא המפתח לחיים טובים

המצב כיום בחברה הישראלית מוכיח שנכשלנו במשחק עד כה. לא טיפלנו בזמן בדוק השחור, ונראה שלא באמת התכוונו לטפל בו ובכך הפסדנו את הערך הגבוה שלו. אז מישהו עשה את העבודה במקומנו והחליט להראות לנו את זה על ידי כך שזרק למשחק שלנו דוק שחור נוסף – מבחוץ.

היוונים הקלאסיים קראו למצב הזה בעלילת התיאטרון "דאוס אקס מכינה". השינוי שמגיע מחוץ לעלילה כשהפתרון לא מגיע מתוכה. במחזות היווניים מדובר בדרך כלל בשינוי שמוביל לתוצאות טובות יותר. האם גם אנחנו נצליח להבין את ההזדמנות שנוצרה בעלילה ולא לפחד ממנה? במציאות שלנו,  דו-קיום הוא המפתח לחיים טובים יותר עבור כולם. זה הדוק השחור שלנו. ומישהו מנסה לגעת בדוק היקר הזה עם דוק שחור משלו ובכך להפוך את הדוק שלנו לחולשה שלנו. או לפי כללי הדוקים, מישהו מזיז את הדוק השחור בחוסר כשרון מובהק, מניע את כל הערימה ובגללו אנו עשויים לאבד את התור שלנו…

לא לפרוש מהמשחק

התשובה שלנו למישהו הזה צריכה להיות חד משמעית. להסביר לו יפה שלא יתערב. שיוציא את הדוק השחור שלו מהמשחק שלנו ושייתן לנו להתמודד עם הקהילה הישראלית בלעדיו. אני לא דואג לחוסנה של הקהילה הישראלית המשותפת שיצרנו. עשינו כברת דרך משמעותית ואת חלק מהסיבוכים כבר פתרנו. נכון שנותרו עוד הרבה, ונראה אפילו בקופסת הדוקים נותרו עוד כמה דוקים שעוד לא הושלכו למשחק.

היכולת שלנו להתמודד עם הכל היא לא לוותר, לא להתייאש ובוודאי שלא לפרוש מהמשחק. כדי לעשות זאת בצורה הטובה ביותר צריך את האנשים המוכשרים ביותר ליד ההגה, כאלה שיודעים להקפיץ דוקים זה מעל זה ומומחים בלסדר את הדוקים שחולצו יפה וביחד זה לצד זה. צריך שהם גם יהיו נבונים מאוד, כאלה שמבינים מדוע לדוק השחור יש את הערך הגבוה ביותר.  אבל זה לא מספיק, הם גם צריכים להיות האמיצים ביותר, כאלו שהידיים שלהם לא רועדות כי זאת פשוט לא תכונה טובה לשחקני דוקים.