אין סוף להפתעות בישראל. לאחר הקורונה, בשעה שעם ישראל יצא לחופשי, פחות או יותר, גם לטבע יש מה לומר, והפעם בדמות נחילי ארבה… כן כן, אותו ארבה הזכור לנו מעשר מכות מצרים.
הארבה פוגע קשות ביבולים, בשדות, בעצים ובשיחים, אותם הוא מכלה במהירות. מדובר במאות אלפי חגבים, אשר בכל בוקר מתחממים בשמש העולה, ולאחר החימום הם יוצאים לטיסות ההרס שלהם.
לארצנו הם מגיעים במחזוריות של פעם אחת בכל חמש עד עשר שנים. נראה שהשנה הם כאן. בשנים האחרונות תקף הארבה באירן, תימן, מצרים וירדן. כפי הנראה, השנה זה התור שלנו.
מה הוא הארבה
מדובר בחגב גדול ודי חמוד לטעמי, אך מאד לא אהוד על החקלאים. הארבה אינו נושך ואינו מעביר מחלות, אך אם תמצאו את עצמכם נכנסים בטעות לתוך להקה עצומה של מיליוני חגבים העפים סביבכם ונתקלים בכם, ייתכן שתחושו חוסר נעימות…
הארבה המדברי חי באפריקה ונודד לכל מקום בו ימצא מזון. בשנים האחרונות, הוא נודד למקומות שונים השופעים במזון, עקב ריבוי הגשמים שהיה בהם, שם הם אוכלים ומזדווגים. לאחר ההזדווגות, כל נקבה מטילה צרור ביצים, מתוכן בוקעים הצעירים. הקטנטנים נותרים צמודים לקרקע למשך כשבועיים, כיוון שכנפיהם אינן מפותחות עדיין. לאחר שכנפיהם גדלות, הם מצטרפים למסע הזלילה.
נחיל הארבה הולך ומתרבה תוך כדי תנועה.
הארבה הינו חרק המותר לאכילה על פי היהדות, דבר המצוין בספר ויקרא פרק יא.
הארבה הגיע לחיפה
תחילה נראו פרטים בדרום הארץ, וכעת, החל מיום ב', 26/4/21, התגלו מספר פרטים באזור נווה שאנן ומרכז הכרמל, וצולמו בידי תושבים.
חגבי הארבה נצפים בדרך כלל בשני צבעים (צהוב וחום), השנה נראים פרטים צהובים, ואלה גם הגיעו לחיפה.
תצפיות אחר תנועת הארבה באביב 2021
האם יגיע הארבה השנה בנחילים גדולים? קשה לדעת, אך מאוד הגיוני להניח שכן.
כנראה אלו שהגיעו לאזורנו, עשו את דרכם מכיוון ירדן. עפ"י דיווחי התושבים, הם נראו בקבוצות קטנות. בכל מקרה, יהיו מי שיחגגו על בשרם…
הדברת ארבה
אז מה עושים נגד נחילי הארבה?
ריסוס הוא פתרון שנוקטים בו רק כשאין ברירה וכאשר הסכנה לחקלאות היא עצומה. הסיבה לכך שהריסוס מסוכן ואינו מומלץ, היא שמדובר בפעולה שגורמת לנזק היקפי רב, כלומר, ישנם בעלי כנף הניזונים מהחטיף הזה ועלולים לספוג רעלנים כתוצאה מאכילת חגב מורעל, וכך יעובר הנזק הלאה, בשרשרת המזון.
תיעוד והעברת מידע למערכת חי פה:
מי שיחזיק ארבה ביד ויביט בו, יראה יצור שמזיק לצמחים, אך אינו מסוכן כלל לבני האדם. אנחנו נעבור את המכה הקופצנית הזו.
אנו בחי פה מזמינים את קוראינו לתעד את הנחיל, אם יגיע, ולהעביר לנו תמונות לוואטסאפ של מערכת החדשות – 050-8289000.
בהעברת התמונה יש לציין את שם הצלם ואת הרחוב בו צולם הארבה. אנחנו עורכים מעקב אחר תפוצתם בעיר.
המשך אביב נעים לקוראינו!
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון) 
ארבה צהוב צעיר עם כנפיים זעירות שטרם התפתחו (צילום: מוטי מנדלסון) 
מכת הארבה (צילום: מטי מנדלסון) 
ארבה בחיפה (צילום: יריב שגיא) 
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי) 
הארבה גודלו כ – 7 ס"מ בממוצע (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי) 
פרט צעיר של ארבה שבקע מן הביצה, בן שבועיים (צילום: מוטי מנדלסון) 
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)
כתבה נהדרת
מי היה מאמין שאוכלים אותם
רק חסר איזה מתכון מומלץ לארבה.
מוטי תמשיך לכתוב הכתבות שלך מענינות הצילומים יפים מאוד . יישר כוח ותמשיך להעשיר אותנו בהרבה ידע .
אולי הם יאכלו את החזירים.
היי דין דין.
זה לנשנושים
לא מספיק לנו המכות שהיכו את העיר עכשיו קיבלנו גם ארבה.
תודה רבה לך חנית על המילים החמות.
ממש נכון.
אשכרה חזרנו לימי העבדות המצריים בדוק ארבה חופש ועדיין המכות נוחתות בשפע מה יהיה? לאלוהים הפתרונים תודה על הכתבה וכל הכתבות שאתה מעלה לכאן תבורך ♥️
ממש לא כל המינים של הארבה כשרים לאכילה. רק מינים מסויימים.
רחוב ליאון בלום לא נמצא בנווה שאנן.תתקנו.
היי אירית
אכן אם הם יגיעו במסות אז כן אוכלים כמעט הכול.
גם בקרית אליעזר נצפו מספר פרטים
עכשיו יהיה לחזירים הרבה אוכל טעים…
שאלה למוטי: כמה זמן צפי הם נשארים? והאם יש סכנה לצמחים על המרפסת הפתוחה לא קרקע? תודה מראש.
מסתבר שיש הרבה ארבה..
מוטי,
הכתבות שלך מעניינות ותמיד מביאות לציפייה לאייטם הבא שלך.
אתה כותב בשפה נגישה לכולם וזה הסוד לכך שאנשים שבים וקוראים את הכתבות שלך.
יישר כח.