פלסטיק…. הסיפור שלא נגמר • חופי חיפה | מוטי מנדלסון – חוקר וצלם תת ימי

שקיות אוכל, אשפה וכלים חד פעמיים, גומרים, זורקים. האומנם כך?
זה מה שהאדם חשב אולי, אבל זה לא כך.

הפלסטיק הוא תוצר לוואי של נפט ולמעשה אינו מתפרק בטבע בשנות חיי אדם, אלא, שנים רבות לאחר מכן ובהדרגה. תהליך הגורם לסביבה נזק אדיר ולא תמיד נראה לעין. התפרקות מוצרי הפלסטיק גורמים נזק כימי מתמשך והתוצאה המידית הנה פגיעה בבעלי חיים שונים.

ביבשה רואים את הפלסטיק בכמויות ענק, בפארקים, גנים ציבוריים, חופי הים בעיקר לאחר סופי שבוע וחגים. נראים בצורת בקבוקי פלסטיק במגוון גדלים, שקיות אריזה ועוד, תופעה הצורמת לעין.

בעלי החיים השונים המבקרים במקומות בהם חגג האדם ביום, בולעים חלקי פלסטיק יחד עם המזון אותו הם מחפשים ונגרמים להם בעיות בעיכול ומקרי מוות. מדובר בחיות גדולות ועד חרקים שונים הנכנסים לבקבוקים, שקיות ונשארים שם למות. חלק מחרקים אלו (חיפושיות שונות, עשים ודבורים) הם מאביקים ומשמשים כחלק ממארג המזון בטבע ולבריאותו.

שקיות ניילון השרועות על הקרקע במקומות נידחים לאחר שהועפו ברוח. מונעות חדירת חמצן ואוורור הקרקע ואם הן נופלות על צמחים, הן מונעות את תהליך הפוטוסינתזה בצמחים אלו. לנוסעים בכביש הבקעה, ניתן לראות המוני שקיות על גדרות ועצים לאחר שהועפו ממקומות רחוקים מערבית לכביש.

בים הסיפור קצת יותר מסובך. אין עובדי תברואה השומרים על סביבה נקייה והפלסטיק הולך ומצטבר, במערות תת ימיות, בין סלעים ועל הקרקעית וחלק נאכלים בטעות ע"י דגים, חסרי חוליות שונים, צבי ים ויונקים ימיים.

צבי ים רבים מתים מחנק כשהם בולעים שקיות ניילון בחשבם ששקיות אלו הן מדוזות.

בתקופה זו רוב הפסולת מגיעה מסוריה ומלבנון