החוג למקרא באקדמית גורדון יזם השנה סדרת הרצאות בשם: “שערי תנ”ך”, שנחתמה בסיור חגיגי במרכז קסטרא. ליצירות התנ”כיות שבמרכז קסטרא חשיבות אמנותית ותרבותית, ולכן מרצי החוג החליטו לערוך בו את הסיור. את הסיור בו השתתפו כ-50 איש, הדריכה ד"ר רונית שירן מהחוג למקרא.
מרכז קסטרא הוקם בשנת 2000 מתוך חזונו של היזם גיל דנקר במטרה להקים מרכז ייחודי שישלב בין יצירות אמנות למסחר, ויאפשר לקהל הרחב לפגוש אמנות מחוץ למוזיאונים. המטרה היתה לקרב אנשים אל האמנות ולאפשר ליוצרים להציג אמנותם בגלריית המבנה. יישום תפיסה זו בקסטרא בא לידי ביטוי במבנה ארכיטקטוני לא שגרתי המשלב עבודות אמנות של הצייר והפסל האוסטרי אריק בראואר, כחלק אינטגרלי מהמבנה. במשך ארבע שנים צייר האמן על גבי אריחי קרמיקה את יצירות האמנות, שמרכיבות יחד מראה מרהיב. סגנון הציורים הוא ראליזם פנטסטי (שילוב בין אלמנטים ראליים לאלמנטים שאינם מתקבלים על הדעת), המאפשר לדמיון ולפרשנויות המגוונות לפרוח.
בחזית המבנה תמונה של גן עדן שגודלה כ- 230 מ"ר, והיא הגדולה מסוגה בעולם. במרכז התמונה ליד עץ הדעת ניצבים חוה אדם והנחש, רגע לפני שאדם אוכל מהפרי האסור. הנחש מלפף את גופה של חוה ראשו מעל לראשה, וקצה הזנב מכסה את עיניו של אדם רגע לפני שיפקחו, רגע לפני שהכאב הצער והסבל באים לעולם, לצד והתשוקה, והיצרים המולידים את היצירות הנפלאות ביותר.
בציור מרהיב זה נראים לצד בעלי חיים מגוונים וצבעוניים (חלקם פנטסטיים) גם זאב וכבש, נמר וגדי החיים יחדיו בגן עדן באהבה, ומהווים ביטוי ציורי לפסוק: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" – מתוך חזון אחרית הימים של הנביא ישעיה ( יא, 6). בציור זה בראואר מבטא את תמונת העולם האידילי – עולם של תמימות ושל שלום גם בין הטורפים לנטרפים.
הנחש נבחר להיות סמלה של קסטרא – ניתן לראותו מלפף מבחוץ גם את הכיפה המרכזית ופוער פיו אל השמים. מה הייתה מגמת האומן ביצירה פיסולית זו? מה מסמל הנחש? גם כאן הכל פתוח לפרשנויות: הנחש הוא סמל הרפואה, החוכמה, העורמה, ובמיתוסים מייצג אלוהויות אחרות.
משני צדדיה של תמונת גן העדן ישנם 24 ציורים של גיבורי התנ"ך המוטבעים לכל רוחבו של המבנה. מיהם הגיבורים שאריק בראואר בחר להציג? ואילו סצנות מתוך חייהם נבחרו? אילו סיפורי תנ"ך בחר? מעל לכל תמונה מוטבע הפסוק המדויק שהיווה את ההשראה ליצירה, וכך עברנו ובחנו את כל התמונות וראינו את הגיבורי התנ"ך מקרוב: יעקוב, יוסף, יהושע, גדעון, שמשון, ודוד – כל גיבור בגדולתו ובחולשותיו.
רונית שירן מסרה לחי פה: בראשית הסיור הקראתי את שירו של נתן זך: “שימו לב לסגול הרועד”, וביקשתי מהחברי הקבוצה לנסות לעמוד על טיבו של הצבע הסגול המופיע בציוריו של בראואר. בשירו, נתן זך פונה אל קוראיו ומבקש מהם/מאתנו לשים לב לדקויות, למשמעויות שמעבר, ומזמין אותנו להתבונן היטב בטבע – גם אם הוא עץ הנטוע בטבורה של העיר וגזעו מאוכל. זך מפציר בנו: למשש את הרוח, “לשאוף את האור, להאיר כל ענן…”. בסיור נענינו לבקשתו של המשורר: "שמנו את לבנו לסגול הרועד" – עברנו בין התמונות עמדנו על הרעיונות הגלומים בהן גילינו איך התנ”ך חי ונושם במרכז קסטרא, וחשנו כיצד אף פעם לא נס ליחם של הסיפורים המקראיים, הגיבורים והמשמעויות הרבגוניות.
קסטרא היא פנינה עירונית שראויה להתגלות ולהראות בעומקה.
החוג למקרא באקדמית גורדון ימשיך את החוג: "שערי תנ"ך" גם בשנת הלימודים הבאה.