נצחון לשלטון החוק, מפלה לעיריה
התקבל הערר שלנו נגד מסעדה בלתי חוקית בכיכר היינה
הערר הוגש ע"י חברי מועצת העיריה מהירוקים של חיפה, שמואל גלבהרט
וירון חנן, בסיוע עו"ד ישי שנידור, נגד ועדה מקומית לתכנון ולבניה, שהתירה
למלונית "וילה כרמל" בכיכר היינה, להפעיל מסעדה, ולקיים ארועים.
כזכור אישרה הועדה המקומית מלונית בת 16 חדרים, בתנאי שתגיש שרותי
אוכל לאורחיה בלבד. תושבים שצפו את ההמשך, לאור ניסיונם עם העיריה וגורמי
האכיפה שלה, הגישו על כך ערר, אולם נדחו לאחר התחייבות חד משמעית של
העיריה: אל דאגה, לא תהיה כאן מסעדה, הכנסנו בכוונה תנאי המונע זאת.
חלף זמן מה, ו"התנאי המונע זאת" בוטל ע"י אותה ועדה, לדרישת אותם ייזמים.
על כך הוגש ערר ע"י גלבהרט וירון חנן.
הייזמים היתממו: בשביל כוס קפה צריך לשכור חדר? והעיריה כמובן תמכה בהם.
אנחנו טענו כי לא צריך לשכור חדר, רק להמשיך כמה צעדים לציר מוריה, לאחד
מבתי הקפה הרבים לארכו, אשר מדיניות העיריה עצמה אוסרת התפשטותם
לרחובות שקטים סמוכים.
וכעת מתוך החלטת ועדת הערר, בקיצורי עריכה, [ההדגשות שלי]:
ההחלטה המקורית לאפשר כיבוד לאורחי המלון בלבד, היתה מוצדקת, לאור
חובתה של הועדה המקומית למנוע שימושים חורגים. "טענתה כעת כאילו התנאי
הזה היה בלתי חוקי, היא מקוממת. מי שקיבל את מבוקשו בהליך אחד, אינו יכול
להתכחש לו בהליך אחר. הדבר מהווה שימוש לרעה בהליכים, וחוסר
תום לב בפני ערכאות. הועדה המקומית מבקשת בהינף קולמוס לבטל החלטה
קודמת, ללא הליכים מתאימים, בלי ליידע את המתנגדים, בלי לשקול נושאים
כמו חניה, התאמה לסביבה, חריגה ממסמך המדיניות, ועוד. חמורה בעיקר
טענת הועדה המקומית כי מאחר והחלטתה התקבלה בדרך-לא-דרך, נמנעת
מהעוררים אפשרות הערעור. אין לקבל טענות מסוג זה. לא יעזרו הכחשות
הייזמים כאילו אין בכוונתם להפעיל מסעדה. העובדה שהיא פונה לציבור הרחב
ומציעה 3 ארוחות ביום, מלמדת יותר מכל הצהרה לפרוטוכל, כי הכוונה ליצור
שימוש ללא היתר, ואין להסכים לכך."
הועדה המקומית התירה מסעדה בניגוד לתכניות המאושרות, בניגוד למסמך
המדיניות, ובניגוד להוראות הדין. "כל זאת עשתה בהליך מאולתר, ויש לבטל
את החלטתה".
ובהמשך: אם בכל זאת תרצה לאשר מסעדה, עליה להציג "נימוקים טובים
מאד" מדוע היא חורגת ממסמך המדיניות שלה עצמה. כמו כן היא מזכירה את
המבנה הנוסף שהוקם, כביכול בתור כסוי חורף, ללא היתר.
ולסיכום: "מצאנו כי קיימת חוסר תקינות בהתנהלותה של הועדה המקומית,
הערר מתקבל, ועל הועדה המקומית לפעול בהתאם".
גלבהרט: שמחתם של עברייני בניה ש"נפטרו" מהירוקים בועדה המקומית,
היתה מוקדמת. מבריכת השחיה של נישליס לפני 6 שנים ועד היום ובעתיד,
יש לתושבים נציגות "ירוקה"השומרת על איכות חייהם וסביבתם, ועל שלטון
החוק, מול נסיונות לעקוף אותו, ע"י העיריה, ועורך הדין (!) העומד בראשה.
חברי הועדה המקומית חייבים לטפל בנושאים כאלה, כאילו הם ליד הבית
שלהם, ולא לתפוס שלווה בדניה, מוגנים ע"י מחסום וש"ג, ולהשאיר ליתר
התושבים את יתר הבעיות.
בהיותי עצמי חבר הועדה המקומית, הייתי מצפה לשמוע מראש מהיועצים
המשפטיים שלנו, את מה שאנו שומעים בדיעבד מועדת הערר, שוב שוב.
התחושה היא שהשרות המשפטי נתון ללחצים, ולא מאפשרים לו לבוא לידי
ביטוי באופן מקצועי ועצמאי. אין לי ספק שועדת הערר לא חידשה להם כלום,
ויכלו להגיד לנו אותם דברים, אילו איפשרו להם. תפקיד השרות המשפטי
לא להגן על השלטון מפני החוק, אלא להגן על החוק מפני השלטון.
אנו נדרוש עתה לאכוף מיידית את ההחלטה, הן בככר היינה, והן בערר
שלנו שהתקבל בשד' אח"י אילת, והמחייב למנוע פעילות עסק מיטרדי לשכניו
בשעות הלילה. מה שאין לנו אפשרות להשיג מול הרוב הקואליציוני המתעלם
מהחוק, נדע להשיג בועדות ערר ובבתי משפט.
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
[quote="אורח":2j7tc7gr]היה אפשר להוציא לפועל את הרפורמה של נתניהו אם הועדות המקומיות היו מתפקדות בצורה שקופה והגונה
אבל כל מה שקיים בחקיקה הזו פועל ליצור בדיוק את הגישה ההפוכה של הסתרת המידע מהציבור ונגד שקיפות.
השורש של כל זה מתחיל מכך שחברי מועצת העיר לא צריכים לעסוק בתכנון. הם לא מבינים בתכנון, הם לא
צריכים לקבל החלטות בנושא תכנון – רק בנושא מדיניות. אנשי מקצוע צריכים לבדוק ולבחון את התוכניות
לבד, בלי שום התערבות, ולהבטיח שהן עומדות ביעדים ובמדיניות שקובעים חברי המועצה. כך זה עובד
במדינות רבות. אצלנו זה עובד הפוך, אנשי מקצוע ופקידים מחליטים על מדיניות (ע"ע נערי האוצר) ושרי
הממשלה או חברי המועצה למעשה צריכים ליישר קו. אין בזה שום הגיון. אם חברי מועצת העיר קיבלו החלטה
על מסמך עקרונות לציר הרכס, זאת המדיניות. הם לא צריכים להתערב לטובת קבלן או עסק כלשהו או לתת
שימושים חורגים. אם יש מדיניות, יש עקרונות, רק אנשי מקצוע צריכים לבחון השתוכניות עומדות בהן. זה הכל.
ואסכם זאת בשני משפטים:
חברי מועצה = נבחרי ציבור = קובעים מדיניות ומקיימים שיתוף ציבור לקביעת מדיניות הפיתוח.
גורמים מקצועיים = לא נבחרי ציבור = מאשרים תוכניות שתואמות למדיניות שנקבעה.
מאד פשוט. ברגע שמפרידים בין מדיניות תכנון ואישור תוכניות, העסק יפעל כמו שצריך וביעילות ובשקיפות, כי
הציבור יוכל בעזרת נבחריו להשפיע כבר בשלב המדיניות ולא יצטרך לרוץ ולערער אחרי כל תוכנית.
היה אפשר להוציא לפועל את הרפורמה של נתניהו אם הועדות המקומיות היו מתפקדות בצורה שקופה והגונה
אבל כל מה שקיים בחקיקה הזו פועל ליצור בדיוק את הגישה ההפוכה של הסתרת המידע מהציבור ונגד שקיפות.
השורש של כל זה מתחיל מכך שחברי מועצת העיר לא צריכים לעסוק בתכנון. הם לא מבינים בתכנון, הם לא
צריכים לקבל החלטות בנושא תכנון – רק בנושא מדיניות. אנשי מקצוע צריכים לבדוק ולבחון את התוכניות
לבד, בלי שום התערבות, ולהבטיח שהן עומדות ביעדים ובמדיניות שקובעים חברי המועצה. כך זה עובד
במדינות רבות. אצלנו זה עובד הפוך, אנשי מקצוע ופקידים מחליטים על מדיניות (ע"ע נערי האוצר) ושרי
הממשלה או חברי המועצה למעשה צריכים ליישר קו. אין בזה שום הגיון. אם חברי מועצת העיר קיבלו החלטה
על מסמך עקרונות לציר הרכס, זאת המדיניות. הם לא צריכים להתערב לטובת קבלן או עסק כלשהו או לתת
שימושים חורגים. אם יש מדיניות, יש עקרונות, רק אנשי מקצוע צריכים לבחון השתוכניות עומדות בהן. זה הכל.
הבקורת החשובה ביותר הנדרשת במקרה זה היא כנגד הוועדה המקומית וחבריה.
הערר מותח בקורת נוקבת כנגד ההתנהלות הפסולה של הוועדה וכנגד כל התנהלותה בסוגייה זו.
זה רק מצביע על הבעייתיות בוועדה המושפעת משיקולים מוזרים הסבורה שיש לה כוח אבסולוטי,
שאינו עולה בקנה אחד עם שיקולי תכנון כוללים, הלוקחים בחשבון את כל השיקולים הנדרשים במתן התר,
החל מהשתלבות בסביבה, ההפרעה לסביבה ועד לפתרון חנייה.
חמור מכך שזו הוועדה שחרגה בצורה מאוד "פישית" ממסמך מדיניות התכנון בציר מוריה האוסר זליגת
בתי אוכל לרחובות הפנימיים במטרה לשמור על איכות החיים של התושבים.
חמור שבעתיים הינו הניסיון של הוועדה להעביר החלטה ולטעון שאין זכות ערעור להחלטה זו. זוהי פגיעה
קשה ביותר בדמוקרטיה ובזכות הבסיסית של הציבור להתנגד להחלטות הפוגעות בו וזו גם הדרך
הבטוחה ביותר להפיכתנו למדינה טוטליטרית בה האזרח נרמס.
בקומבינה הראוייה לבוז בחרה הוועדה המקומית לצפצף על התושבים ולדאוג אך ורק לאינטרסים של
בעלי המלון. התושבים הם לא כלום ואין להתחשב בהם לשיטתם של חברי הוועדה המקומית.
היום אלו התושבים ליד "וילה כרמל" ומחר זה יכול להיות כל אחד ואחד מאיתנו במקום אחר.
כאן הוועדה המקומית פישלה בגדול והראתה מה פרצופה ושאנו התושבים ממש לא לנגד עיניה.
ראוי לציון שבמסגרת רפורמת התכנון שנתניהו מקדם הרי לוועדה זו יינתן כוח רב ולמעשה כל החלטה
שלה תהיה סופית בלי שום זכות ערעור ובלי שום פיקוח.
כאן עולה השאלה אם זו הוועדה שניתן לסמוך עליה כדי שתתכנן לנו את החיים?
לדעתי וועדה זו ומערכת שיקוליה אינה ראוייה לקבלת ההסמכה הזו.
ביטול ועדת הערר, שהינה וועדה מקצועית, הינו חמור ביותר ויוביל למצב של תוהו ובוהו תכנוני.
עוד מסמר בארון? תגיד המתלהם הסדרתי נגד גלבהרט, אתה בכלל תושב חיפה? ואם ליד חלון דירתך ברחוב מגורים
לפתע הייתה צצה מסעדה עם עשרות רכבים שחוסמים את הרחוב ופעילות עד שעות הלילה? גם אז היית כל כך מתלהם
או שהיית עושה בדיוק אותו דבר. אתה מתקשה אז הנה שוב ההסבר: יזם לא יכול לקבל א' תוך הבטחה להמנע מב'
ואז לאחר שקיבל את א' פועל לבטל את ב'. הבנת? אחרת כל התוכניות הן קרקס, זה מובן לך או שאתה עוד מתקשה?
מחר יקימו ליד דירתך מרפאה. כחלק מהמרפאה יחליטו שצריך להקים קיוסק. אחרי שתאושר המרפאה, הקיוסק
יהפוך לאולם ארועים? גם אז אתה תגיד "מסמר בארון" וכל מיני שטויות?! ה"מלון" הזה (נניח, 15 חדרים..) נמצא
שני צעדים מ-10 מסעדות במוריה. האמת, גם לא היה צריך לאשר שם שירותי הסעדה לאורחים כי היה ברור שזה לא
משתלם ל"מלון" וכל התירוץ של עצם הקמת המלון היה לדחוף שם מסעדה בדלת האחורית.
פשוט להוריד את הכובע בפני הירוקים זה המחסום האחרון מפני הפיכת העיר הזאת לגן חיות תכנוני.
אורח יקר, אתה קצת התבלבלת. תשובת גלבהרט הייתה לגבי אי פעולתו כביכול לגבי גבעת זמר (לא ברור לי למה לאהוד היה צורך לשרבב את הטענה דווקא כאן). ולתגובתך, במקום לדבר על מסמרים, צא למקום ולסביבתו הקרובה, ראה במה מדובר ותווכח שממש אין שם שום צורך במסעדה\ בית קפה או דומה, עבור מי שאינו מתארח במלון. ולא רק שאין צורך, אלא מדובר במטרד של ממש לשכנים. משום מה תחושתי שלא תעשה זאת. הרבה יותר קל לשבת בבית ולתקתק.
בנוסף, מזמן כבר היה צורך לשים קץ לטריקים שבעזרתם העירייה מאשרת או עוצמת עיניים לגבי חריגות שונות ומשונות.
[quote="שמואל גלבהרט":12aqqw30]!!!אני המום מהשאלה! הגשתי התנגדות לתכנית
גלבהרט או גלבהרט
אז דאג שרק בחיפה יש מלון שאסור לאנשים מבחוץ לאכול בו
שמת עוד מסמר בארון
יישר כח
ואתה המום
!!!אני המום מהשאלה! הגשתי התנגדות לתכנית
ברכות. אבל לי יש תחושה שהדרך עד לסגירה עוד ארוכה מאוד. אם בכלל תיסגר.
או לתל אביב, לשם עוברים רוב האנשים שמגוון המסעדות ומקומות הבילוי חשוב להם
מר גלבהרט. מדוע שלא תפעל בנחישות לבטל את תוכנית הבנייה המתוגברת בגבעת זמר (ולחזור לתוכנית הבינוי הקודמת והמצומצמת) ?
כנציג הירוקים הינך חייב להסביר את מדיניותך בנדון הסותרת את החזון הירוק !