האם חיפה בדרך לשדרוג מערך פינוי האשפה?

(חי פה) – פחי אשפה הפזורים על מדרכות, עגלות אשפה המוצבות בשטחי חניה, פסולת הגולשת מעבר לשפת המכל וריחות לא נעימים הם מראה מוכר ברחובות רבים בחיפה. אלא שבשנים האחרונות יותר ויותר רשויות מקומיות בישראל בוחנות או כבר מיישמות פתרון אחר, פחי אשפה מוטמנים, או בשמם המוכר יותר, פחים טמוני קרקע.

השיטה אינה חדשה, אך בשנים האחרונות היא מקבלת תנופה כחלק מתפיסה רחבה יותר של עיר נקייה, שיפור המרחב הציבורי ולעיתים גם מעבר לניהול חכם של מערך פינוי הפסולת. השאלה המתבקשת היא האם גם חיפה בדרך לשינוי משמעותי בתחום והאם הפחים המוטמנים עשויים להפוך בעתיד לחלק בלתי נפרד מנוף הרחובות בעיר?

פחות פח ברחוב יותר מרחב ציבורי

פח מוטמן הוא למעשה מכל פסולת הממוקם מתחת לפני הקרקע, כאשר רק פתח ההשלכה נותר גלוי לעין. בניגוד לפחים ועגלות אשפה גדולים המוצבים מעל פני הקרקע, חלק ניכר מהמערכת מוסתר. לשיטה מספר יתרונות בולטים, היא מאפשרת לצמצם את נפח מתקני האשפה הנראים ברחוב, לשפר את חזות המרחב הציבורי, להרחיק בעלי חיים מהפסולת ולהפחית את החשיפה לריחות וללכלוך.

כאשר המכלים מתוכננים ומתחזקים כראוי, ניתן גם לצמצם את תופעת הפסולת המתפזרת סביב הפחים, בעיה המוכרת במיוחד באזורים שבהם מכלי אשפה פתוחים או עגלות אשפה נגישים לבעלי חיים. בחיפה, למשל, פחי האשפה היו ועודם נגישים לחזירי בר, חתולים ובעלי חיים נוספים, המגיעים אליהם בחיפוש אחר מזון ומפזרים את הפסולת בסביבתם. בחלק מהמערכות ניתן לשלב גם חיישנים המודדים את רמת המילוי של המכל ומעבירים את הנתונים למרכז בקרה.

כך ניתן, לפחות ברמה העקרונית, לתכנן את מסלולי הפינוי בהתאם לצורך ולרמת המילוי בפועל, ולא רק על פי לוח זמנים קבוע מראש.

בחיפה דיברו על פחים מוטמנים כבר לפני שנים

הדיון בפחים מוטמנים אינו חדש בחיפה. כבר בשנת 2021 העלה אביהו האן, אז סגן ראש העיר ויו"ר סיעת הירוקים, את הנושא במסגרת שאילתה למועצת העיר. האן ביקש לדעת מדוע עיריית חיפה אינה מקדמת פרויקט של פחים מוטמנים כחלק מהטיפול במצב הניקיון בעיר ובמסגרת קידום תפיסת "עיר חכמה". במסגרת השאילתה הועלתה גם האפשרות להשתמש בפחים חכמים המצוידים בחיישנים, שיוכלו להעביר בזמן אמת נתונים על כמות הפסולת במכל ועל הצורך בפינויו.

הרעיון מאחורי המהלך ברור: במקום להסתפק בפינוי אשפה לפי לוח זמנים קבוע, ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לקבל תמונת מצב עדכנית יותר ולייעל את עבודת מערך התברואה.

אלא שמאז ועד היום נותרת השאלה האם חיפה עומדת בפני מעבר משמעותי לשיטה הזו, ואם כן באילו אזורים ובאיזה לוח זמנים.

טירת כרמל כבר החלה במהלך

בעוד שבחיפה הדיון בנושא נמשך לאורך השנים, רשויות אחרות כבר החלו לבצע צעדים מעשיים. בטירת כרמל, למשל, החלה העירייה בשנת 2025 בהתקנת פחי אשפה מוטמנים כחלק ממהלך לשדרוג מערך פינוי האשפה בעיר. המהלך, שבוצע באמצעות אגף שפ"ע, נועד לשפר את חזות העיר ולצמצם את המפגעים הנלווים להצבת פחי אשפה ועגלות ברחובות.

אחד השיקולים שהוצגו במסגרת המהלך הוא הצורך להרחיק בעלי חיים מהפסולת. באזורי מגורים, בעלי חיים הנמשכים לשאריות מזון עלולים להפוך את סביבת הפחים למוקד של לכלוך ומפגעים, ובמקרים מסוימים אף ליצור סכנה לתנועה ולבטיחות.

הפחים המוטמנים נועדו לתת מענה לחלק מהבעיות הללו באמצעות אחסון הפסולת בתוך מכל הנמצא מתחת לפני הקרקע.

גם רשויות נוספות בוחנות את השיטה

טירת כרמל אינה היחידה. גם רשויות מקומיות נוספות בישראל החלו בשנים האחרונות לקדם פתרונות של פחים טמוני קרקע, בין היתר במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, פיתוח שכונות חדשות ושדרוג מערכי התברואה. ביישובים שבהם המהלך יוצא לפועל, הפחים המוטמנים הופכים לחלק מהתכנון העירוני ולא רק להחלפה נקודתית של פח אחד באחר.

כך, כבר בשלב תכנון הרחוב ניתן להקצות שטח ייעודי למכלים, לתכנן את הגישה של משאיות הפינוי ולשלב את המערכת עם תשתיות נוספות. גם במועצות מקומיות ויישובים קטנים יותר ניתן למצוא מעבר לשיטה, מתוך ניסיון לשפר את איכות החיים ואת נראות הרחובות.

מה היתרונות של פח מוטמן?

נראות עירונית טובה יותר: היתרון הבולט ביותר הוא אסתטי. במקום שורה של פחים גדולים ועגלות אשפה ברחוב, רוב המכל נמצא מתחת לקרקע והמרחב הציבורי נראה מסודר ונקי יותר.

• הפחתת ריחות: הפסולת נמצאת בתוך מכל סגור ומתחת לפני הקרקע. כאשר המערכת אטומה ומתוחזקת כראוי, הדבר עשוי לצמצם את הריחות המגיעים לסביבה.
• הרחקת בעלי חיים: אחד האתגרים במערך האשפה העירוני הוא בעלי חיים הנמשכים לפסולת. פח מוטמן וסגור מקשה על הגישה אל הפסולת ומפחית את הסיכון לפיזור אשפה ברחוב.
• חיסכון בשטח: במקומות שבהם שטח הרחוב מצומצם, העובדה שרוב המכל נמצא מתחת לקרקע מאפשרת להשאיר יותר שטח פנוי להולכי רגל ולמשתמשי הדרך.
• אפשרות לניהול חכם: במערכות מתקדמות ניתן לשלב חיישנים המנטרים את רמת המילוי של המכל. הנתונים יכולים לסייע לרשות המקומית לתכנן את הפינוי בצורה יעילה יותר ולהימנע, ככל האפשר, מנסיעות מיותרות של משאיות.
• צמצום פיזור פסולת: מכל סגור ונגיש פחות לבעלי חיים עשוי לצמצם את כמות הפסולת המתפזרת בסביבתו.

גם לפחים מוטמנים יש חסרונות

המעבר לפחים מוטמנים אינו פתרון קסם. הקמת המערכת דורשת עבודות תשתית, חפירה והקצאת שטח מתחת לקרקע. באזורים ותיקים וצפופים, שבהם קיימות תשתיות מים, ביוב, חשמל, תקשורת וגז, התקנת מכלים תת קרקעיים עשויה להיות מורכבת ויקרה יותר.

גם התחזוקה אינה מסתיימת ברגע שהפח מותקן. יש צורך בתחזוקה שוטפת של המכל, מנגנון ההרמה, פתח ההשלכה והמערכות הנלוות. בעיה נוספת היא נגישות. אם פח מוטמן ממוקם בנקודה שאינה מתאימה לדיירים, לאנשים עם מוגבלות או למשאית הפינוי, המערכת עלולה להפוך דווקא למטרד.

בנוסף, גם פח מוטמן יכול להפוך למפגע אם תושבים מניחים פסולת גדולה לידו במקום להשליכה לתוכו. כלומר, גם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר אינה יכולה להחליף התנהלות נכונה של הציבור ומערך אכיפה ותחזוקה יעיל.

ומה לגבי איכות הסביבה?

אחד היתרונות המרכזיים של פחים סגורים ומוטמנים הוא היכולת לצמצם מגע ישיר בין הפסולת לבין הסביבה. עם זאת, חשוב לדייק: פח מוטמן אינו פתרון עצמאי לזיהום קרקע או מי תהום. עצם העובדה שמכל נמצא מתחת לקרקע אינה מבטיחה מניעת זיהום. הדבר תלוי באיכות המכל, באטימותו, בתחזוקה ובאופן הטיפול בפסולת.

לכן, כאשר מדברים על תרומה סביבתית, נכון לראות בפחים המוטמנים חלק ממערך רחב יותר של ניהול פסולת, הכולל איסוף, פינוי, מחזור, טיפול בפסולת ותחזוקה שוטפת.

אז האם חיפה בדרך לשינוי?

השאלה הגדולה היא לא רק האם פחים מוטמנים טובים יותר מפחים רגילים, אלא האם חיפה מוכנה לבצע את המעבר בקנה מידה עירוני. העיר חיפה מתמודדת עם תנאים מורכבים: רחובות ותיקים, טופוגרפיה הררית, אזורים צפופים, תשתיות קיימות ומספר רב של שכונות בעלות מאפיינים שונים. לכן, מעבר כולל לשיטה חדשה אינו מהלך פשוט.

מצד שני, דווקא באזורים שבהם מתבצעות עבודות תשתית, התחדשות עירונית או פיתוח של שכונות חדשות, ניתן לשלב מראש פתרונות של פחים טמוני קרקע כחלק מהתכנון. השאלה היא האם העירייה תבחר להמשיך בפתרונות נקודתיים, או שתגבש תוכנית עירונית כוללת שתגדיר היכן יוצבו פחים מוטמנים, באילו שכונות, באיזה קצב ומה יהיה התקציב שיוקצה לכך.

בסופו של דבר, פח מוטמן הוא הרבה מעבר למתקן לאיסוף אשפה. הוא חלק מהאופן שבו עיר מתכננת את הרחוב שלה, מנהלת את הפסולת ומעצבת את המרחב הציבורי.

בחיפה, שבה נושא הניקיון והטיפול במפגעי אשפה עולה שוב ושוב לסדר היום, המעבר לפחים מוטמנים אם וכאשר ייושם באופן רחב עשוי להיות צעד משמעותי בשינוי פני העיר.

כעת נותר לראות האם חיפה תצטרף לרשויות שכבר החלו במהלך, או שהפחים המוטמנים יישארו בשלב זה בעיקר כחלק מהדיון על "העיר החכמה" של העתיד.

מעיריית חיפה נמסר לחי פה:

"בשלב זה העירייה אינה מתכננת להרחיב את השימוש בפחים מוטמנים ברחבי העיר. זאת, בשל שיקולים תפעוליים וניסיון שנצבר מהפעלת מערכות מסוג זה, לרבות תקלות הנוגעות לחדירת מי תהום לחדרים תת-קרקעיים, העלולות להגביר מפגעי ריח, כפי שאירע בערים אחרות. במקביל, העירייה בוחנת באופן שוטף מערכים ושיטות שונות לפינוי אשפה, במטרה לייעל את מערך הפינוי, לשפר את השירות לתושבים ולהתאים את שיטות הפינוי למאפיינים השונים של השכונות והאזורים בעיר.

במסגרת זו נבחנים ומקודמים גם פתרונות טכנולוגיים, ובהם פינוי אשפה פנאומטי. במסגרת מערך זה, המתוכנן בחלק משכונות העיר, תרוכז האשפה במערכת מרכזית ובטרמינל ייעודי, ומשם תועבר לתחנות המעבר".