(חי פה) – במוצאי שבת, 13 ביוני 2026, תיפתח בגלריה סמאח עווד בדאליית אל־כרמל, תערוכה חגיגית לציון 100 שנים להולדתה של האמנית אהובה שרמן ז"ל, מהיוצרות הבולטות שעלו מתוך חיפה והותירו חותם עמוק באמנות הישראלית.
שרמן, שנפטרה בשנת 2023 בגיל 96, הותירה אחריה גוף יצירה רחב, מגוון וייחודי, שנפרש על פני יותר משבעה עשורים של עבודה בלתי פוסקת. התערוכה החדשה מאפשרת מבט מחודש על דמותה ועל יצירתה, ומציבה אותה מחדש במרכז השיח האמנותי.
נעילת התערוכה: 8.8.2026.
מהמטבח בבת גלים אל הגלריות בעולם
אהובה שרמן נולדה בתל אביב בשנת 1926 ובגיל 12 עברה עם משפחתה לחיפה, העיר שהפכה לבית ולמקור השראה מרכזי. היא למדה עיצוב אופנה בתיכון ויצ"ו, התגייסה להגנה ואף השתתפה בשחרור חיפה במלחמת העצמאות. חלומה ללמוד בבצלאל לא התגשם בשל קשיים כלכליים, אך שרמן לא ויתרה: כאם צעירה בדירת חדר וחצי בבת גלים, היא ציירה בכל רגע פנוי, כשבמטבח נישא תמיד ריח הטרפנטין.
בשנות השישים, כשהיא כבר כבת 40, הצליחה לפרוץ לתודעה הציבורית, ללא סוכן, ללא קשרים בתל אביב וללא גב של מוסדות אמנות. תערוכותיה בארץ ובחו"ל זכו להצלחה רבה, והפכו אותה לדמות יוצאת דופן בנוף האמנות המקומי, במיוחד בתקופה שבה עולם האמנות היה גברי ומסוגר.
שפה אמנותית מתחדשת: “תערוכה רטרוספקטיבית שלי תיראה כמו תערוכה קבוצתית”
יצירתה של שרמן נטועה בנופי הארץ: חיפה, ירושלים, הגליל, המדבר והים. אך היא מעולם לא הסתפקה בציור נוף מסורתי. עבודותיה: ציורים, שטיחי קיר, הדפסים, קולאז'ים ופסטלים, מבטאות דיאלוג מתמשך בין מקום, זיכרון, חומר ורגש.
אחד המאפיינים הבולטים שלה היה החיפוש הבלתי פוסק אחר שפה חדשה. כל כמה שנים שינתה סגנון, טכניקה או חומר. לכן נהגה לומר בחיוך כי רטרוספקטיבה שלה תיראה כמו תערוכה קבוצתית, כל חדר מספר סיפור אחר, אך כולם נושאים את טביעת האצבע הייחודית שלה.
אמנות עם לב: תרומה לקהילה ולדור הצעיר
מעבר ליצירתה, שרמן הייתה דמות של מחויבות ציבורית. היא תרמה יצירות לבתי חולים ולעמותות, סייעה לאמנים עולים, לימדה והרצתה בפני תלמידים. על פועלה זכתה בפרסים רבים, בהם פרס הרמן שטרוק ותואר יקירת העיר חיפה.
גם בגיל מבוגר המשיכה ליצור ללא הפסקה, עד העשור העשירי לחייה. היא הייתה דוגמה לאישה חזקה, אמיצה, אופטימית ופורצת גבולות, שהאמינה כי אמנות צריכה להיות חיה, נגישה ומעשירה.
התערוכה החדשה: חגיגה של חיים ויצירה
התערוכה בגלריה סמאח עווד אינה רק מחווה לזכרה של שרמן, היא הזדמנות להאיר מחדש את תרומתה לאמנות הישראלית ולמקומה של חיפה כמרכז יצירה משמעותי. המבקרים יוכלו לראות מקרוב את המגוון העצום של עבודותיה, את ההתפתחות הסגנונית ואת הקשר העמוק שלה לנופי הארץ.
זו תערוכה שמספרת לא רק את סיפורה של אמנית, אלא את סיפורה של אישה שבנתה את דרכה בעקשנות, באהבה ובאמונה עמוקה בכוחו של החזון האישי.
אשמח לדעת עד מתי בתערוכה תוצג? תודה
חייב לציין שלא מכיר את האמנית, אך מעריך מאוד את פועלה. אני אזרח חיפה כעשר שנים ומאוד עצוב שאין בחיפה מוסד אמנותי או גלריה ראויה. ראו דוגמת סגירת אגודת הציירים ששירת כל כך הרבה אמנים ותיקים. בהצלחה למשפחת אהובה שרמן.
הנכתב על הגב' שרמן ראוי ומכובד. ראיתי את עבודותיה לאורך שנים. האוצרת רותי סגל אפסית רומניה בכל תחום. דלית אל כרמל מקום של אומנים ספורים חסרי יכולות אישיים. הגלריה בקהילה הדרוזית למטרות מסחריות משפחתיות בלבד. הסיקו את יתר המסקנות..
למדתי עם בנה יובל, חייב לאמר שאף פעם לא שמתי לב שאימו הייתה מבוגרת באופן יוצא דופן. אבל עכשיו מבין שבכיתה ב‘, כשעליתי לארץ, אימו הייתה בת 47. זה גם לא היה דבר רגיל לתקופה (1973). זוכר היטב את קירות ביתם משופעים בציורים המדהימים שלה. נדמה לי שהיא גם פיסלה. יהיה זכרה ברוך.
איש רע