התמודדות עם דרי רחוב בזמן מלחמה: כלים, אתגרים ומציאות בשטח

(חי פה) – קהילת הדר קיימה אתמול, יום ראשון, 15/03/2026, מפגש זום מיוחד שעסק באחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר בתקופת המלחמה: התמודדות עם דרי רחוב ואוכלוסיות קצה במרחבים הציבוריים ובמקלטים. בזמן שתושבים רבים נאלצים לשהות שעות ארוכות במרחבים מוגנים, מתעוררות שאלות קשות על ביטחון אישי, אחריות ציבורית ויכולת הרשויות לתת מענה לאנשים החיים ברחוב. ההדרכה, שהועברה על ידי מנהל היחידה לדרי רחוב בעיריית חיפה, עו"ס דור חליף, חשפה את המציאות המורכבת של דרי הרחוב בעיר ואת האתגרים העמוקים שמולם מתמודדים גם התושבים וגם אנשי המקצוע.

מי הם דרי הרחוב ומה מביא אותם לשם

חליף, פתח את ההדרכה בהסבר מקיף על אוכלוסיית דרי הרחוב בחיפה. לדבריו, דרי רחוב הם אנשים שנמצאים לבדם בעולם, ללא מערכת תמיכה משפחתית או חברתית ולעיתים קרובות לאחר שנים של טראומות לא מטופלות. “דרי רחוב הם אנשים במשבר מתמשך”, אמר. “אין להם למי לפנות, אין להם תמיכה, ולעיתים גם אם יש להם טלפון, אין להם אדם אחד שיוכלו להתקשר אליו”.

חליף הסביר כי רוב דרי הרחוב סובלים מתחלואה כפולה: בעיות נפשיות, מחלות פיזיות, התמכרויות או שילוב של כל אלה. חלקם אינם מאובחנים כלל משום שאינם מגיעים לפסיכיאטר או לרופא. “כמות דרי הרחוב הבריאים נפשית היא קטנה מאוד”, הדגיש. “המצב הטוב הוא כשדר רחוב משתף פעולה ורוצה לצאת מהרחוב. אז יש סיכוי אמיתי לשיקום. הבעיה הקשה היא עם מי שלא מסוגל או לא רוצה לקבל עזרה”.

נתוני דרי הרחוב בחיפה: תמונת מצב מדאיגה

על פי נתוני אגף הרווחה, בשנת 2024 טופלו בעיר כ־200 דרי רחוב בחיפה, אך ההערכה היא כי מספרם האמיתי עומד על כ־350. חליף הציג פילוח של האוכלוסייה:

• למעלה מ־50% הם עולים מברית המועצות לשעבר
• 25% ילידי הארץ
• 8% ערבים ילידי הארץ
• 17% עולים ממדינות אחרות

בנוסף, על פי האקדמיה 80% מדרי הרחוב הם גברים, אך לפי חליף, בפועל ייתכן שהמספרים קרובים יותר לשוויון בין גברים לנשים, משום שנשים רבות מוצאות פתרונות לינה זמניים שאינם נראים לעין הציבורית. “אישה לא צריכה לישון על ספסל כדי להיחשב דרת רחוב”, אמר. “אנחנו רואים הסדרי שינה נוראיים גם אצל נשים”.

הצרכים של דרי הרחוב: מאסלו גם ברחוב

חליף הדגיש כי גם דרי רחוב פועלים על פי תורת הצרכים של מאסלו: הם זקוקים לקורת גג, ביטחון, אוכל, מים, ולאחר מכן, לקשר אנושי. “הם לא שונים מאף אחד מאיתנו”, אמר. “הם פשוט נמצאים במקום שבו כל הצרכים הבסיסיים שלהם לא מסופקים”.

שירותים קיימים: מה העירייה יכולה להציע

היחידה לדרי רחוב מפעילה מגוון שירותים:

• מקלטים ומרכזי חירום
• מרכז יזהר
• סיוע בדיור ושכר דירה
• הוסטלים טיפוליים
• סיוע במיצוי זכויות
• שילוב בתעסוקה למשך עד ארבע שנים
  
  עם זאת, חליף הדגיש כי הבעיה הקשה ביותר היא “הבין לבין” — אותם אנשים שאינם מוכנים לקבל עזרה. “אנחנו יכולים להציע הכול, אבל אם אדם לא מוכן להיכנס למסגרת, אין דרך לכפות עליו”.

מקרים מהשטח: כשדר רחוב הופך לאיום

כזכור בשנים האחרונות תושבים מקריית אליעזר ומהדר תיארו מצבים שבהם דרי רחוב הפכו למטרד ואף לאיום. בקריית אליעזר תיארו תושבים, דר רחוב שהתמקם על ספסל ליד בתים, התערטל בפומבי והפחיד נשים וילדים. בהדר דווח על דר רחוב שקבע את משכנו בגן משחקים, מה שגרם להורים להימנע מהגעה למקום.

חליף הסביר כי המשטרה מוגבלת ביכולתה לפעול כל עוד לא מתבצעת עבירה פלילית, ולכן האחריות נופלת על שירותי הרווחה, אך גם הם מוגבלים כאשר האדם מסרב לקבל עזרה.

מקלטים בזמן מלחמה: מציאות מורכבת – מה הציבור יכול לעשות?

שתי נשים שהשתתפו בזום סיפרו כי במקלט הציבורי שבו הן שוהות בימים האחרונים, ישנם אנשים שמאיימים על השקט, מתנהגים באלימות ומייצרים תחושת פחד. חליף ביקש מהן לדווח על כל מקרה, כולל כתובת ושם, כדי שהיחידה תוכל להגיע ולטפל.

חליף ביקש מהתושבים לפנות למוקד 106 בכל מקרה של חשש, מצוקה או התנהגות חריגה מצד דר רחוב. “אנחנו מגיעים לכל פנייה”, אמר. “אם יש אלימות, גניבות או התנהגות מאיימת, עובדי העירייה מגיעים למקלטים ולמרחבים הציבוריים כדי לתת מענה”.

בין חמלה למציאות קשה: סיפורה של דרת רחוב אחת

לפני מספר חודשים שוחחתי עם דרת רחוב, שפגשתי בהדר. האישה ביקשה ממני כסף וסיפרה כי היא ברחוב כבר חודש לאחר שסבתה, שאיתה התגוררה, נפטרה. לא היה ברור אם הסיפור אמיתי, אבל היה ברור שהיא בחורה אומללה שחיה חיים של תופת. הכסף שהיא מקבלת לא באמת מציל אותה, אבל קשה לדעת איך אפשר לעזור לה.

הסיפור הזה, כמו רבים אחרים, ממחיש את המורכבות: בין הרצון לעזור לבין חוסר היכולת לשנות מציאות של אדם שנמצא במשבר עמוק.

טרגדיה אנושית שאין לה פתרון פשוט

אי אפשר להתעלם מכך, שדרי רחוב הם בראש ובראשונה בני אדם שנולדו למשפחות, היו ילדים אהובים, והביאו שמחה להוריהם. אפשר לחשוב על כמה תקוות היו סביבם כשהיו תינוקות, והיום הם חיים חיים קשים, לעיתים בלתי נסבלים, בלי משפחה, בלי בית, בלי עבודה. זו טרגדיה אנושית.

חליף הוסיף בסוף השיחה, כי למרות המאמצים הרבים, ישנם מקרים שבהם לא ניתן להציל אדם מהרחוב. “אנחנו עושים הכול”, אמר. “אבל לפעמים הטראומות עמוקות מדי, והסכנות ברחוב גדולות מדי”.