(חי פה) – בצל מלחמה מתמשכת, איום רב זירתי וחוסר ודאות יומיומי, ניצבת מערכת הבריאות בחיפה בחזית שקטה אך קריטית שמירה על רציפות טיפול, הצלת חיים והתמודדות עם מצבי קיצון תחת אש. בתי החולים המרכזיים בעיר נדרשו בחודשים האחרונים להיערכות מואצת, לקבלת החלטות דרמטיות בזמן אמת ולהפעלה של מערכי חירום מורכבים, תוך שיתוף פעולה הדוק, אחריות אזורית ורוח אנושית יוצאת דופן.
למרות השוני במבנה, במיגון ובשיוך הארגוני, המוסדות פעלו מתוך מטרה משותפת להבטיח שתושבי חיפה והאזור ימשיכו לקבל טיפול רפואי בטוח גם בתרחישי קיצון. מנהלי בתי החולים מתארים תקופה חסרת תקדים, רוויית אתגרים אך גם רגעים של סולידריות, מקצועיות וגאווה גדולה בצוותים.
היערכות תחת אש, קבלת החלטות בזמן אמת ושיתופי פעולה חסרי תקדים
המציאות הביטחונית חייבה את הנהלות בתי החולים לעבור במהירות מחשיבה שגרתית להתנהלות חירום מלאה העתקת מחלקות, פינוי חולים, מעבר לפעילות ממוגנת, גיוס צוותים והתאמות לוגיסטיות מורכבות לעיתים בתוך שעות ספורות. במקביל, התחדדה ההבנה כי מערכת הבריאות העירונית פועלת כשלם אחד כאשר בית חולים אחד מוגבל האחר נדרש להתרחב, לגבות ולשאת בנטל.
מתוך המציאות הזו נשמעים קולותיהם של מנהלי בתי החולים, כל אחד מנקודת מבטו, אך הם מתארים את אותה תמונה רחבה מערכת שעומדת במבחן ומצליחה. ח"ח למנהלים שפעלו בשנה המאתגרת פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית חולים רמב"ם שסיים את תפקידו באוקטובר האחרון, ד"ר אבי גולדברג מנהל בית חולים כרמל ופרופ' אוהד הוכמן מנהל בית חולים בני ציון.
תקופה חריגה ומאתגרת במיוחד | ד״ר אבי גולדברג
ד"ר אבי גולדברג, מנהל המרכז הרפואי כרמל, מתאר בראיון לחי פה תקופה חריגה ומאתגרת במיוחד, שבה נדרש בית החולים לפעול תחת חוסר ודאות מתמשך ולנוכח איומים ביטחוניים מתמשכים. לדבריו, שנת המלחמה כולה התאפיינה בעבודה אינטנסיבית בתנאים מורכבים, שכללו אזעקות תכופות, צורך בקבלת החלטות מהירות ולחץ מתמיד.
"אבל השבועיים של מבצע עם כלביא היו שיא שלא הכרנו קודם", הוא מדגיש. "זה היה אתגר בעוצמה אחרת לגמרי, כזו שלא חווינו בעבר ובכל זאת הוכחנו שאנחנו יודעים לפעול גם בתרחישים הקשים ביותר".
לדבריו, אחד הקשיים המרכזיים נבע מהעובדה שבית החולים כרמל אינו ממוגן. "האחריות הראשונה שלנו היא לביטחונם של המטופלים והעובדים. לכן, כמו שכבר עשינו במהלך 'חיצי הצפון' בשנת 2024, גם הפעם העתקנו חלק משמעותי מהפעילות למתחם התת־קרקעי הממוגן בבית החולים רמב"ם".
במסגרת המהלך הועברו 100 חולים, בהם פגים וחולי דיאליזה מספר גדול אף יותר מהפינוי שבוצע בסבב הקודם. "נאלצנו לצמצם בצורה משמעותית את הפעילות בכרמל. בבית החולים נותרו 80 חולים בלבד, עם פעילות מצומצמת של ניתוחים, צנתורים ופעולות מצילות חיים בלבד. מדובר, במבצע לוגיסטי מורכב במיוחד. להעביר עשרות חולים, כולל פגים, בפרק זמן קצר ובמצב ביטחוני רגיש זו פעולה שמחייבת תיאום מושלם, מקצועיות גבוהה ואמון מלא בין כל הגורמים".
שיתוף פעולה יוצא דופן בין בתי החולים
ד"ר גולדברג מדגיש את שיתוף הפעולה ההדוק עם רמב"ם: "זה היה שיתוף פעולה יוצא דופן. רמב"ם הוא בית חולים ממשלתי, כרמל שייך לכללית מערכות שונות, נהלים שונים, מערכות מחשוב שונות. למרות זאת, הקליטה הייתה מרשימה. הצוותים של כרמל התקבלו ברמב"ם בליווי מלא. הם עברו הדרכות, קיבלו תגי עובד של רמב"ם , מעטפת לוגיסטית ורפואית מלאה. זו הייתה עבודה משותפת, עמוקה ומרגשת".
גם מד"א זוכה לדבריו להוקרה מיוחדת: "מד"א ניהל את ניוד עשרות החולים והפגים במקצועיות ובמהירות, תחת לחץ וסיכון. זה המחיש עד כמה מערכת הבריאות יודעת לפעול כגוף אחד כרמל, רמב"ם ומד"א יחד".
"הוכחנו שזה אפשרי ואנחנו מוכנים גם לפעם הבאה"
לדברי ד"ר גולדברג, המהלך כולו מוכיח שהעתקת פעילות למתחם ממוגן היא פתרון ישים. "כבר הוכחנו את זה פעמיים, ובפעם השנייה בעוצמה גדולה יותר. אם חלילה יידרש שוב אנחנו יודעים לעשות את זה, יודעים לעשות את זה מהר, ומוכנים לכך. עם זאת, לצד ההצלחה, בוצעו גם תחקירים. עשינו תחקירים אצלנו, ברמב"ם וגם במשותף. בדקנו מה אפשר לשפר, איפה אפשר לייעל תהליכים ואיך להיות טובים יותר בפעם הבאה".
האתגר המרכזי: מיגון בית החולים כרמל
הלקח העיקרי רחב הרבה יותר מהתמודדות נקודתית, הוא אומר "המסקנה המרכזית היא הצורך למנוע מצב שבו חצי בית חולים צריך להתפנות בגלל היעדר מיגון. חייבים חשיבה ארוכת טווח איך הופכים את כרמל לממוגן יותר, כך שיוכל להמשיך לתת שירות רפואי מלא גם בשעת חירום".
בהתייחסות לשיח הציבורי סביב עתידו של בית החולים, הוא אומר: "אני שמח שהתושבים אוהבים את כרמל, אבל צריך לומר ביושר – ההחלטה על עתידו ומיקומו נמצאת בידי הממשלה".
עם זאת הוא מוסיף עמדה אישית: "אני הייתי רוצה שבית החולים ישמור על אופיו ויקבל הזדמנות לצמוח. כמו כל מוסד רפואי גם אנחנו רוצים לגדול, להתפתח ולהתרחב".
גם בשעת חירום חיפה כמודל לחיים משותפים
מעבר להיבטים המקצועיים, ד"ר גולדברג מדגיש את המרקם האנושי הייחודי: "אנחנו עובדים בצוותים מגוונים בני דתות, תרבויות ורקעים שונים. חיפה שוב מוכיחה שאפשר אחרת". לדבריו, מושקעת עבודה מתמשכת בחיזוק הקשר הבין אישי: "אנחנו מחזקים כל הזמן את החיבור האנושי, את היכולת לראות את הטוב אחד בשני. גם סביב החגים קיימנו פעילויות שמדגישות אהבה, אחווה ושייכות דווקא בזמנים קשים צריך להשקיע בזה יותר".
"אני מאמין שחיפה יכולה וצריכה לשמש מודל לרב־תרבותיות ולחיים משותפים. הלוואי שנמשיך כך גם בשנה הבאה".
שני בתי חולים מתפקדים בחיפה זו לא פריבילגיה, זו חובה | פרופ׳ אוהד הוכמן
פרופ’ הוכמן, מנהל המרכז הרפואי בני ציון: "חייבים שני בתי חולים מתפקדים בחיפה זו לא פריבילגיה, זו חובה". לדברי פרופ’ הוכמן, שנת 2025 הציבה בפני מערכת הבריאות את אחד האתגרים המורכבים שידעה: היערכות למלחמה אפשרית בכמה זירות במקביל בצפון ובצל האיום האיראני.
"האתגר המרכזי היה מוכנות למלחמה משני כיוונים. בתוך זמן קצר היינו צריכים להעביר את כלל החולים לפעילות תחת מיגון מלא והצלחנו לעשות זאת בתוך ארבע עד חמש שעות בלבד, תוך שמירה על רציפות טיפול ודאגה לצוותים".
היערכות מוקדמת שעשתה את ההבדל
לדבריו, בני ציון הגיע למלחמה מוכן בזכות תהליך שנבנה לאורך השנים האחרונות. "פתחנו מתחם מיון ואשפוז ממוגן חדש, ובנוסף הקמנו מתחם ממוגן נוסף בקומת הקרקע. כך הרחבנו משמעותית את היכולת שלנו לפעול תחת איום".
במצב חירום יכול בית החולים לקלוט 200 מאושפזים. כאשר נוצר עומס חריג, מתבצע ניתוב לרמב"ם אך לבני ציון תפקיד מרכזי במיוחד במערך האשפוז העירוני. "בית החולים כרמל אינו ממוגן, ולכן אנחנו נדרשים לקחת חלק מהעומס שלו. למדנו מהאירועים בבאר שבע בסורוקה כמה מסוכן להסתמך על בית חולים אחד בלבד. בחיפה חייבים להיות שני בתי חולים מתפקדים כך שאם אחד נפגע, השני יוכל להמשיך לפעול".
לדבריו, בני ציון פועל כיום בעצמאות כמעט מלאה: "אנחנו מסתמכים על שיתופי פעולה רק במצבי קיצון של פגיעה או עומס בלתי אפשרי".
רוח של שליחות וערבות הדדית
מעבר להיבטים התפעוליים, פרופ’ הוכמן מדגיש את החוסן האנושי: "הייתה כאן הרמוניה יוצאת דופן. אנשים הגיעו מהבית בהתראה קצרה, נשארו שעות ארוכות, הרבה מעבר למה שנדרש. כולם התגייסו".
הוא משתף ברגע אישי שנחרט בזיכרונו: "אחד הרגעים המרגשים ביותר עבורי היה עובד מוסלמי מבית החולים שהתנדב כבר ב־7 באוקטובר לזיהוי גופות באבו כביר. זה רגע שמבטא את ה־DNA של בני ציוןשותפות אמיתית, גם ברגעים הקשים ביותר".
מיגון העתיד והלקחים קדימה
המלחמה והאיום האיראני חידדו, לדבריו, את הצורך בתפיסת מיגון חדשה: "המיגון הישן כבר לא מספיק. נדרש מיגון עמוק ומתקדם יותר. יש לנו כבר אזורים כאלה, אבל זה לא מספיק". כיום מתקיים שיח שוטף עם משרד הבריאות ועיריית חיפה על הרחבת המיגון: "אחת האפשרויות היא שימוש בתת הקרקע הקיימת בשטח בית החולים כדי ליצור אזורי אשפוז ממוגנים לשעת חירום".
הרגע שלא יישכח
מבין כל הרגעים, יש תמונה אחת שמלווה את פרופ’ הוכמן במיוחד: "המחלקה הראשונה שאנחנו מורידים תמיד למרחב המוגן היא הפגייה. לראות את כל מחלקת הפגים הצוות, ההורים והתינוקות יורדים יחד, ולראות את ההקלה על פני ההורים כשהם מבינים שהם במקום הכי מוגן בחיפה זה רגע שלא שוכחים".
לסיום הוא מבקש להעביר מסר ברור: "כשראיתי את הצוותים שלנו מתייצבים מיד, למרות הפחדים והדאגות האישיות התמלאתי גאווה. לתושבי חיפה אני אומר: יש לכם על מי לסמוך. יש לכם בית חולים ממוגן, מקצועי ומסור, שיודע לעמוד במשימה".
ולבסוף, גם מסר ערכי: "חיפה היא עיר של שותפות ואחווה. אנחנו ממשיכים לשרת את כל האוכלוסיות, מתוך מחויבות עמוקה לערכים האלה".
למזלכם ולמזלנו לא נבחנתם בהגעה של מאות פצועים מנפילת טילים.. היו ניסים זה לי אומר שבעתיד ייראה אותו דבר.
נפלא, כל הכבוד ❤️
מהמם ❣️ כל הכבוד 🏆