כיכר מסריק • המקום שבו הרצל פוגש את הנביאים

הרחבה שבה נהגו לשבת יושבי קפה ״ניצה״, בפינת הרחובות הרצל והנביאים, נוצרה הודות לצורתו הייחודית של הבניין ברחוב הרצל 2. הרחבה השתלבה בכיכר הסמוכה, שהייתה פרי חזונו של אדריכל העיר באותה תקופה.

כיכר מסריק 

כיכר מסריק עוצבה בזכות החזית הקעורה של הבניין ברחוב הרצל 2, אשר יצרה מרחב עירוני פתוח בהתאם לחזונו של אדריכל העיר חיפה באותם ימים, אדולף רדינג, שתכנן שורת כיכרות עירוניות ברחבי העיר.

הכיכר נקראת על שמו של המדינאי הצ'כי תומאש מסריק, כהוקרה על עמידתו האיתנה נגד האנטישמיות, ועל קשריו החמים עם העם היהודי. בעבר ניצבה במרכזה מזרקה, אולם כיום נותרה רק כצומת תנועה מרומזר.

הרחבה שנוצרה ע״י הדופן הקעורה של הבניין היא עדות חיה לחיוניותו של המרחב העירוני שנועד במקור לשרת את הולכי הרגל.

הרצל 2 – הבניין

הבניין הוקם בשנת 1947 על פי תוכניותיהם של בני הזוג והאדריכלים מרים ודוד גלובסקי, שניהלו משרד אדריכלים בחיפה.

המאפיין הבולט ביותר של המבנה הוא חזיתו הקעורה, הפונה אל מפגש הרחובות הרצל והנביאים. עיצוב זה יצר רחבה ציבורית שתרמה להיווצרות כיכר מסריק. ניגוד מעניין נוצר בין החזית הקעורה לבין מרפסת יחידה, קמורה, הנמצאת בקומה הראשונה מעל הכניסה למבואת הבניין.

הבניין כולל קומת מסחר במפלס הרחוב ושלוש קומות נוספות של דירות חדר. הוא תוכנן ככל הנראה כבניין משרדים, וכיום הוא אכן משמש לייעוד זה. הדירות היו ללא מרפסות, אך חצר פנימית קטנה נועדה לספק אוורור ותאורה לחדרים העורפיים ולחדרי השירותים הקומתיים.

חדר המדרגות המרשים מואר על ידי חלון זכוכית גדול המשתרע לכל גובה הבניין. המבנה מחופה באריחי אבן המקנים לו מראה ייחודי אך כבר נושאים את סימני הזמן.

דמויות מפתח בתכנון הכיכר

אדולף רדינג (1888-1957)- אדריכל ומתכנן ערים גרמני, נשוי ליהודייה, היה דמות בולטת באדריכלות המודרנית. רדינג עלה לארץ ישראל בשנת 1936, וב-1943 מונה לאדריכל העיר חיפה. במסגרת תפקידו הוא תכנן שורה של כיכרות עירוניות, וכיכר מסריק הייתה אחת מהן.

מרים ודוד גלובסקי (דוד 1965-1903, מרים 2012-1911) – בני זוג ואדריכלים ילידי פולין שהכירו במהלך לימודיהם בדנציג (גדנסק), עלו לישראל ב-1933 והתיישבו בחיפה ובה פתחו משרד אדריכלים. בעוד דוד התרכז בתכנון הקונסטרוקציה וניהול העסק, מרים הייתה האחראית על התכנון האדריכלי. מלבד הבניין בהרצל 2, הם תכננו בעיקר מבני מגורים בשכונת הדר הכרמל. דוד נהרג בתאונת דרכים ב-1965, בעת חופשה בצרפת ומרים המשיכה לחיות עד שנת 2012.

קפה ניצה: מוקד חברתי

קפה 'ניצה', שנפתח בשנת 1947 בקומת הקרקע של הבניין ברחוב הרצל 2, הפך עד מהרה למוקד מפגש תוסס בחיפה. הוא שימש בית חם לעולי הונגריה בעיר, אך גם נהגי מוניות ומלחים שעגנו בנמל מצאו בו את מקומם. יחד יצרו כל אלה פסיפס אנושי צבעוני וייחודי לחיפה. הרחבה שנוצרה מתכנונו של הבניין שימשה את יושבי הקפה והעניקה לו אופי מיוחד, והוא מוסיף עד היום להיות חלק בלתי נפרד מהנוף האורבני של הדר הכרמל.

קריאה לשימור

לסיכום, סיפור כיכר מסריק הוא דוגמה מובהקת לאופן שבו חזונו של מתכנן עירוני (רדינג), תכנונם המדויק של האדריכלים (בני הזוג גלובסקי) ונקודת מפגש חברתית (קפה ניצה) התחברו יחד ליצירת מרחב עירוני ומרקם חיים.
הבניין, שנחשב לנקודת ציון מרכזית בנוף האורבני של חיפה, ראוי לשימור ולהגנה כדי לשמר את מורשתה ההיסטורית והאדריכלית של העיר.
וטוב תעשה עיריית חיפה אם תבחן מחדש את נחיצות כל הספסלים הציבוריים שפוזרו במקום לאחרונה. פרוק חלקם, לפחות, תאפשר לבאי קפה ״ניצה״ לשוב ולשבת סביב שולחנות ברחבה, ללגום קפה, לשוחח, ואולי גם לחלום יחד חלומות על שלום.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.

בפתחה של שנת תשפ״ו, שלוחה ברכותינו לשנה החדשה לכל קוראי ״חי פה״ ובפרט לקוראי מדורנו זה, בתקווה כי אכן ״תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה״.