ביום ראשון, 14/9/25, התקיימה ישיבה של הוועדה המשותפת של ראשי הערים במטרופולין, בנושא הקמת תחנת כוח נוספת לבז"ן. לקראת ישיבה זו נשלחה קריאה, ביוזמת פעילים ונציגי רשויות מקומיות, לקחת חלק בישיבה זו במטרה ללחוץ על מקבלי ההחלטות להתנגד לאישור היתר בנייה למתקן חדש למיצוק גופרית בבתי הזיקוק של בז״ן. בכנס השתתפו נציג, איגוד ערים חיפה, ליהי שחר ברמן, נציגת המשרד להגנת הסביבה ורד דרור, חברת מועצת העיר חיפה שרית גולן, נציג עיריית קריית אתא, נציג מועצה אזורית זבולון, נציג מגמה ירוקה, נציגי בז״ן ועוד. את הדיון ניהל יו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מיכה גדרון.
הרקע: למה מתקן מיצוק גופרית?
נציגי בז״ן הציגו את הרציונל להקמת המתקן החדש. לדבריהם, בתהליך זיקוק נפט גולמי נדרשת הפחתת תכולת הגופרית בדלקים כדי לעמוד בדרישות החוק והסביבה. הסרת הגופרית מתבצעת בתהליכים כימיים מורכבים, שנועדו למנוע פליטת מזהמים ולשפר את איכות הדלק.
בז״ן טוענת כי הקמת המתקן חיונית להמשך פעילותה, במיוחד לנוכח האפשרות שמפעל רותם אמפרט, האחראי כיום על מיצוק הגופרית הנוזלית, ייסגר. במקרה כזה, כך טענו, המשק עלול להישאר ללא פתרון, והמתקן החדש יאפשר יציבות תעשייתית וביטחונית.
טענות המתנגדים: רווח מסחרי מול נזק סביבתי
בכנס הועלו טענות חריפות מצד מתנגדי המהלך. חברת מועצת העיר חיפה, שרית גולן, הזהירה כי המתקן ישמש בעיקר לצורך ייצוא גופרית לחו״ל, בעוד שהנזק הסביבתי יישאר בחיפה.
איגוד ערים חיפה הזכיר כי כבר בדצמבר 2024 הוגשה חוות דעת מקצועית המתנגדת להיתרים.
התנגדות של "מנקים את המפרץ"
לטענת עמותת "מנקים את מפרץ חיפה", כלל לא פורסמה הבקשה להיתר באופן מקומי, כפי שנדרש בחוק, ועל כן הם הגישו את התנגדותם רק ביום ראשון 14/9/25 בשעות הצהריים. במסמך של "מנקים את מפרץ חיפה" הם הגישו התנגדות נרחבת להקמת מתקן חדש למיצוק גופרית במתחם בז״ן, בטענה כי מדובר בצעד שיגרור עלייה בפליטות מזהמים מסוכנים לאוויר המפרץ ויפגע בבריאות הציבור.
במסמך ההתנגדות נטען כי מפרץ חיפה כבר כיום סובל מזיהום אוויר חריג ותחלואה גבוהה, וכי קבוצת בז״ן היא מהגורמים המרכזיים לכך. עוד הוזכרה ההיסטוריה האכיפתית הבעייתית של החברה, הכוללת כתבי אישום והרשעות פליליות בגין עבירות סביבתיות חמורות. המתנגדים דורשים לעצור את המהלך, שלטענתם נוגד גם את החלטת הממשלה לסגור את המתחם הפטרוכימי במפרץ חיפה בשנים הקרובות.
נתוני איגוד ערים – מגמת החמרה מתמשכת
ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה, הציגה נתונים עדכניים המצביעים על עלייה מתמשכת בזיהום האוויר:
- בשנת 2023 נרשמו 224 חריגות חצי-שעתיות, ואילו בשנת 2024 נרשמו כבר 259 חריגות.
- בעוד שב-2023 לא נרשמו חריגות יומיות, בשנת 2024 נרשמו 15 חריגות יומיות.
- ריכוזי H₂S בתחנות ניטור באזור המפרץ מצביעים על מגמה ברורה של עלייה מתמדת.
- בנתוני הניטור הסביבתי שהוצגו נרשמו חריגות שנתיות מתמשכות בתחנות שונות סביב מתחם בז״ן.
ריכוזי בנזן – עלייה מדאיגה
גרף נוסף שהציגה ברמן ממחיש את העלייה בריכוזי בנזן (חומר מסרטן) בסביבת המתחם.
- הממוצע השנתי בתחנות סביב בז״ן נותר על ערכים נמוכים יחסית (כ-1 מ״ג/מ״ק).
- לעומת זאת, בנקודות ניטור סמוכות לבתי מגורים נרשמה עלייה מ-10.3 מ״ג/מ״ק בשנת 2022 ל-17 מ״ג/מ״ק בשנת 2024.
H₂S – עלייה עקבית מאז 2017
עוד הודגשו ריכוזי H₂S (מימן גופריתי):
- הנתונים מראים עלייה מתמדת ברמות החומר בתחנות ניטור ובדיגום הסביבתי.
- הערכים עלו מ-3.6 ב-2017 ל-5.7 בשנת 2024.
מסקנת איגוד ערים
לדברי ברמן, הנתונים מצביעים בבירור על מגמת החמרה מתמשכת בזיהום האוויר, תוך סיכון לבריאות הציבור. היא קראה שלא לאשר היתרי בנייה נוספים לבז״ן, שכן מתן היתר חדש "ישדר מסר של ויתור על בריאות התושבים לטובת רווחים תעשייתיים".
בז״ן: "פחות מסוכן, יותר יציב למשק"
בז״ן טוענים כי מעבר לגופרית מוצקה בטוח יותר מבחינת שינוע. גופרית נוזלית נחשבת למסוכנת בדרגת סיכון 9, בעוד שגופרית מוצקה נחשבת למסוכנת בדרגת סיכון 2 בלבד.
עוד הוסיפו נציגי החברה כי מדובר במפעל אסטרטגי שיבטיח את המשך פעילות בתי הזיקוק גם במקרה של טלטלה במשק.
עמדת המשרד להגנת הסביבה
ורד דרור, נציגת המשרד להגנת הסביבה, ציינה כי רמות הפליטה הקיימות של בז״ן אינן חורגות מהתקנים שנקבעו בדצמבר 2020. עם זאת, היא הדגישה כי עדיין חסרים מסמכים ונוהל הפעלת צוות חירום – תנאי הכרחי לפני מתן היתר.
המחלוקת נמשכת
הדיון סביב המתקן מעלה שאלות כבדות משקל על עתיד מפרץ חיפה – בין צורכי האנרגיה והתעשייה לבין הבריאות והסביבה של תושבי האזור.
האם מתקן מיצוק הגופרית יתרום ליציבות המשק או יעמיק את הפגיעה הסביבתית? ההכרעה הסופית תלויה בהחלטות המשרד להגנת הסביבה והוועדות הארציות ובינתיים, הקרב הציבורי סביב בז״ן נמשך.
תגובת סגנית ראש העיר, שרית גולן:
שרית גולן שניהלה דיון נוקב ועירני כנגד מתן היתר כזה, איתגרה את הדיון לכל אורכו ומסכמת במילים: "מרבית חברי הועדה המשותפת שכחו את האינטרס הציבורי ופעלו רק לשם טובת בז״ן, מפעל מזהם שמסכן חיי אדם.
העצוב הוא שהמשרד להגנת הסביבה שכח את תפקידו ותמך בקידום הבקשה תוך שהוא מנמק זאת בנימוקים הזויים של קיזוז פליטות ממתקנים שנסגרו לפני שבע שנים.
עיריית חיפה תמשיך לדבר בקול ברור וצלול כנגד פיתוח בתי הזיקוק. הדבר היחיד שיש להצביע עליו הוא סגירת בז״ן.
מצפה מכולם להצטרף לקול הברור הזה שרואה לנגד עיניו את בריאות התושבים ופיתוח המטרופולין.
מציעה לאילו שנאבקים להביא את אינבידיה לכאן, שיצטרפו לקול הברור הזה."
החלטת הוועדה בדיון פנימי
לעת עתה נתקבלה החלטת ביניים לדחות את ההחלטה, עד לבחינת המשרד להגנת הסביבה את החריגות שהוצגו ע"י האיגוד.
עיר מסריחה.
בכתבה זו רק דברי סגנית ראש עיריית חיפה מבטאת את האמת – יש לסגור את המפעלים לטובת חיי האוכלוסייה. מנכלית איגוד ערים, ליהי שחר ברמן מסתפקת בטבלאות ללא מסר של אחריות עכשווית לסגירת המפעלים המרעילים את האוכלוסייה קשה ביום יום. עד עכשיו העירייה תומכת בממשל ובבעלי ההון. ראש עירייה עבריין ביברו והיום. כל בעלי התפקידים בעירייה עושים במגמת ראש העירייה. האם דברי שרית גולן מיועדים לנייר בלבד ?