הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.
בטור זה נציג כל שבוע פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
טבק השיח
שיח / עץ קטן, זקוף, גבוה וצר שגובהו 4-2 מטר. בעל גזעים מעוצים, דקים וענפים ירוקים מכחילים. טבק השיח הוא צמח פולש, גֵר בארץ, מוצאו מדרום אמריקה. הוא גדל בכל היבשות וידוע כאחד הצמחים הפולשניים השכיחים בעולם. הוא בן-סוגם של מיני הטבק שמגדלים לייצור סיגריות. כמו מיני טבק אחרים, גם טבק השיח הוא צמח רעיל לאדם ולמקנה המדיף ריח לא נעים.
- עלים: העלים מסורגים, פשוטים, תמימים, גדולים, ביציים, נישאים על פטוטרת ארוכה. הם מכוסים בשכבה של אבקה לבנה מעין דונג, וגונם ירוק מכחיל.
- פריחה: טבק השיח פורח בחודשים מאי – נובמבר.
- פרחים: הפרחים ערוכים בתפרחת ארוכת-עוקצים. הפרח צהוב נוטה מעט לירוק, מסמרי, אורך צינורו כ-3 ס"מ. הגביע צינורי בן 5 עלים. לכותרת 5 אונות. לוע הכותרת משונץ. 5 האבקנים ארוכים. במולדתו הוא מואבק על-ידי קוליברי ביום ורפרפים בלילה. ההאבקה בארץ היא כנראה האבקה עצמית.
- פרי: הפרי הלקט מוארך וגלילי באורך 2-1 ס"מ. הזרעים רבים, קטנים, קלי משקל בגוון חום-צהבהב. פיזור הזרעים העיקר בעזרת הרוח.
טבק השיח שכיח בארץ הצידי דרכים, מצבורי אשפה ולאורך נחלים בהם זורם ביוב. תפוצתו בארץ: גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן.
טבק השיח • צילום: דני כץ
תעודת זהות
| משפחה: | סולניים. |
| שורש: | מערכת שורשים מפותחת. |
| גובה: | 4-2 מטר. |
| עלים: | העלים מסורגים, פשוטים, תמימים, גדולים, ביציים, נישאים על פטוטרת ארוכה. הם מכוסים בשכבה של אבקה לבנה מעין דונג, וגונם ירוק מכחיל. |
| גבעול: | |
| פריחה: | פורח במשך תקופה ארוכה בעיקר בחודשים אפריל – נובמבר. |
| פרח: | הפרחים ערוכים בתפרחת ארוכת-עוקצים. הפרח צהוב עם נטייה לירוק, מסמרי, צינורו ארוך כ- 3 ס"מ, האוגן פרוש, שעיר מלמטה. |
| מבנה הפרח: | הגביע צינורי ובו 5 עלים. 5 אונות הכותרת לא לגמרי סימטריות. לוע הכותרת משונץ. 5 האבקנים ארוכים, אחד מהם קצר מן האחרים. 2 עלי שחלה. |
| פרי: | זרעים קטנים ורבים, נפוצים היטב. |
| ריח: | מדיף ריח לא נעים. |
| צוף: | ההאבקה בארץ היא כנראה האבקה עצמית. במולדתו הוא מואבק על-ידי קוליברי ביום ורפרפים בלילה. |
| שימושים: | ברפואה העממית משמש לטיפול חיצוני בלבד, בפצעים, דלקות עור, בכינים ופעושים. לעיסת עליו גורמ להקאות. |
מקום לפגוש את פרח השבוע
- רמת אלמוגי / גבעת זמר- לבאים מגבעת זמר: במגרש ריק בצידו הימני של מפגש הרחובות יוסי בנאי וזלמן שניאור.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על טבק השיח.
האגדה על טבק השיח
פעם בארץ רחוקה, בקצה השדות, צמח לו שיח ירוק עם פרחים צהובים. זה היה טבק השיח. לפרחיו הייתה כותרת צינורית ארוכה ויפה, כמו חצוצרה דקיקה, שבבסיסה נח לו מאגר צוף מתוק. כשפלש טבק השיח לארץ נוצרה לו בעית התאקלמות. בארצו הרחוקה, באו אליו כל ערב מאביקים מיוחדים, בעלי חדק ארוך-ארוך, שיכלו להגיע עד לקרקעית הצינורית ולקחת מהצוף, ובדרך גם לעזור לו להעביר אבקה מפרח לפרח. כאן, בארץ החדשה, לא היה אף מאביק בעל חדק מספיק ארוך לביצוע ההאבקה.
בהתחלה טבק השיח היה עצוב. "מי יעזור לי עכשיו?" שאל את הרוח, את הדבורים, אפילו את הפרפרים, אך כולם ניסו וניסו, ולא הצליחו להגיע עד הצוף.
ואז, הוא החליט שאם אין מאביקים מתאימים הוא יאביק את עצמו, כמו להגיד: "אם אין מי שיעזור, אסתדר לבד." כל פרח שלח גרגרי אבקה לעצמו, וכך הצליח להביא לעולם זרעים ללא עזרת מאביקים טבעיים.
הזרעים הקטנים שנוצרו, קלים כמו אבק, התפזרו ברוח למרחקים, וצמחו מהם שיחים נוספים. עם הזמן, התמלאו השדות בפרחי חצוצרה צהובים, שנוצרו בשיטה הזאת, האבקה עצמית.
אבל אז, יום אחד, הגיע לאזור רפרף לילה קטן בעל חדק דק וארוך, כמעט כמו בארצו הרחוקה של טבק השיח. הוא ניסה ללגום מהצוף, וגם הצליח להאביק את הפרחים. טבק השיח חייך לעצמו והבין שלפעמים צריך לדעת להסתדר לבד, אבל גם לשמור מקום בלב לשותפות, אם היא חוזרת. מאז טבק השיח שפלש לארץ, גם מאביק את עצמו וגם מקבל בחיוך כל אורח עם חדק ארוך מספיק שמגיע לבקר, ללגום צוף ולהאביק אותו.
.
נפלא. ותודה לרפרפ הלילה