מדינת ישראל עוברת בשנה וחצי האחרונות טלטלה מתמשכת שמשפיעה על כל תחומי החיים. האקדמיה אינה יוצאת מכלל זה, היא מתמודדת עם אתגרים רבים בדרכה לשמור על מעמד מרכזי מעבר לים. על אף מאפייני התקופה, האקדמית גורדון לחינוך מצליחה להמשיך ולהתבלט בזירה זו.
במהלך החודשים האחרונים, המכללה ממשיכה לקדם פרויקטים בין-לאומיים שונים, בהשתתפות עשרות חברי סגל מהחוגים השונים. בכך, משתפת את עמיתיה בעולם בידע עדכני ומקצועי בתחום החינוך, החדשנות והמחקר ובשיטות ההוראה המתקדמות אשר מאפיינות אותה.
משלחת מהחוג לחינוך בגיל הרך, בראשות ראש החוג פרופ' שי רודין, ביקרה באוניברסיטת מונטנגרו במסגרת פרויקט בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת איליה מגיאורגיה.
מטרת הפרויקט היא לדון בדרכים לקידום סטטוס החינוך בגיל הרך בשלוש המדינות, בדגש על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות השונות. מפגש שני ייערך באקדמית גורדון בחודש מאי.
באותו שבוע, ביקרו במכללה שתי משלחות מאוניברסיטת פרשטינה בקוסובו ומאוניברסיטת אריסטוטלי ביוון, במסגרת פרויקט מחקר בין-לאומי חדש בהובלת ד"ר ארנת טורין, ראשת החוג לתקשורת, בנושא הוקעות נגד עיתונאים בזמני משבר.
שני הפרויקטים הללו מתקיימים בזכות התמיכה של קול קורא אקדמיה מטעם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המיועד לקדם ולחזק את הקשרים בין מדינות האזור ולעודד שותפויות עתידיות.
פרויקט נוסף, בתמיכת המשרד לשיתוף פעולה אזורי ובשיתוף משרד החוץ ושגרירות ישראל בבולגריה, נמצא בשלבי תכנון עם אוניברסיטת סופיה בבולגריה, כאשר קבוצה של כ-20 תלמידים בולגרים צפויה להגיע לסמסטר קיץ באקדמית גורדון, כדי ללמוד עברית ולהכיר את מדינת ישראל.
לאחרונה הושק גם פרויקט חדש במסגרת תוכנית ארסמוס פלוס, בהובלת ד"ר אריאלה לונברג, ראשת החוג לתואר שני בחדשנות וטכנולוגיות בחינוך.
במסגרת הפרויקט, שבו מכללת גורדון לוקחת תפקיד מרכזי, מוסדות אקדמיים במספר מדינות מפתחות יחידות לימוד המתבססות על מציאות מדומה בנושא מורשת. זוהי הפעם הראשונה שבה מוסד ישראלי זוכה במיזם מסוג זה, אשר שמור על פי רוב לשותפים מהאיחוד האירופי בלבד.
פרויקטים אסטרטגיים נוספים נמצאים בשלבי פיתוח ויישום וגם בהם האקדמית גורדון פורצת דרך. בין הבולטים שבהם, מיזם במסגרתו המכללה מייעצת לארגון יוניסף העולמי בנוגע לשרטוט אסטרטגיה לכלל מערכת החינוך בזמביה, בהובלת פרופ' רונדה סופר, והשני במונטנגרו, בהובלת ד"ר ענת אברמוביץ, בנושא בניית תוכנית למערכת ההתפתחות המקצועית של המורים במדינה.
דוגמאות אלו ואחרות מעידות על כך שהמרכז הבין-לאומי בגורדון שם לנגד עיניו את קידומה של המכללה בזירה העולמית, אך גם, ובעיקר, את קידומה של מדינת ישראל בתקופת משבר – בשלושה אפיקים מרכזיים.
ראשית, המרכז מקפיד לשמור על שגרה מקצועית תוך המשך הגשת הצעות לפרויקטים בינלאומיים ועידוד סגל המרצים להשתתף בכנסים ולפרסם מחקרים – גם נוכח הקשיים החדשים שנולדו.
במקביל, מושם דגש על טיפוח הקשרים הבין-אישיים עם שותפים קיימים, לצד יצירת שותפויות חדשות, תוך שיח כן ופורה.
בנוסף, נוקט המרכז יוזמה לאיתור מקורות מימון חדשים והזדמנויות לשיתופי פעולה בזירה העולמית – ובמקרה זה, גם מתוך האתגר נולדו הצלחות חדשות. המכללה תמשיך לקדם את קשריה עם עמיתיה מעבר לים.
אפשר לקבל ייעוץ בערבית ??