ירדנה חלף הייתה שנים רבות אשת מנהל ונשאה בשורה של תפקידים בבית חולים וולפסון כשהאחרון בהם היה אחראית רכש חדר ניתוח וצנתורים. עם סיום לימודי התואר במינהל מערכות בריאות, בשנת 2010, פגשה במקרה מישהי שלמדה עמה וזרקה לעברה: "שמעת, נפתח מסלול מיוחד ללימודי סיעוד לאנשים עובדים" ותשובתה המיידית הייתה: "למה את חושבת שאני רוצה להיות אחות?". אבל הדברים עוררו אצלה מחשבה נוספת וכאשר סיפרה על כך למשפחתה הגיב בשמחה בנה הבכור ואמר: "למה לא אמא? לכי תהיי טובה לאחרים כמו שאת טובה אליי".
יום למחרת התייצבה בבית הספר ונשאלה במהלך הראיון מדוע בגילה החליטה להיות אחות? בצאתה אמרה לבעלה: עזוב אני זקנה מדי… אולם, מסתבר שצוות ההוראה חשב אחרת ולאחר יומיים התקבלה תשובה חיובית.
חבריה לעבודה בבית החולים תמהו על השינוי המפתיע וחלקם אמרו לה שזה שגעון לעזוב תפקיד בכיר, עם מקום עבודה קבוע ובטוח. אך ירדנה עברה עשתה שינוי בחשיבה והשקיעה 3 שנים, של עליות ומורדות בלימודי הסיעוד עד שהפכה להיות אחות. משך כשנה עבדה במחלקת המטואונקולוגיה (בבית חולים שניידר. בשל מעבר מגורים מראשון לציון למושב אשרת (ליד נהריה) עזבה את מקום העבודה האהוב בשניידר והשתלבה במחוז.
ולאחרונה כאמור מונתה למנהלת הסיעוד במרפאת כללית בקרית אליהו שבקרוב תפתח שעריה במתקן שעבר בינוי נרחב מחדש.
חלף: " אני גאה ושמחה שעשיתי צעד משמעותי זה בחיי, להיות אחות ולתת מענה ולסייע לכל אדם המגיע לפתח המרפאה ושואפת להיות האחות המשפיעה".
