בחודשים האחרונים טרנד חדש שוטף את רחבי העיר: ההוברבורד. ברחבי העיר תלמידי בתי הספר היסודיים רוכבים על מדרכות, בגני משחקים ועל שפת הים. מעטים יודעים עד כמה מסוכן ההוברבורד, ועד כמה תאונות קשות נגרמות בעקבות רכיבה לא זהירה.
לטענת הורים, כשרכשו את המכשיר לילדים לא היה להם מושג, שאמור להיות גיל מינימום לרכיבה.
"בעלי קנה לבנים שלנו את המכשיר", אמרה נועה, אימא לשני בנים משכונת סביוני דניה, "ובהתחלה זה היה נהדר. הילדים שלי מאוד אוהבים להיות בחוץ, אבל בדרך כלל הם משתעממים מהר. ההוברבורד מעולם לא שיעמם אותם. כמובן, הם היו רבים מי יהיה על המכשיר, אבל חוץ מזה היה לי שקט. יום אחד האידיליה נהרסה, כשהבן הקטן שלי, רק בכיתה ג', נפל על היד ושבר אותה. רצנו למחלקת תאונות ולבית חולים והילד עם גבס. הדבר היחיד שמעודד אותי שזה לא קרה בחופש הגדול. ברור שאנחנו נפרדים עכשיו מההוברבורד, למרות שהילדים צועקים, שהם רוצים להמשיך לרכב. מה שמדהים אותי הוא שאני אימא מאוד מגוננת, הילדים שלי לא אוכלים צבעי מאכל, אבל נתתי להם לעלות על המכשיר הזה, שרק היום אני יודעת שאמור להיות רק מעל גיל 16. אני לא נרדמת בלילה מרוב כעס על עצמי. איך סיכנתי ככה את הילדים שלי? אני מודה לאלוהים, שזה נגמר רק בשבר ביד, ולעולם אני לא אתן יותר לילדים שלי לעלות על שום מכשיר בלי קודם כל לבדוק לאיזה גיל הוא מיועד. חשבתי שמדינת ישראל היא מדינת חוק, שקודם כל דואגת לילדים, אבל עכשיו אני מבינה שלפעמים כשרוצים למכור משהו לכמה שיותר ילדים יש טעויות, ויותר הטעויות האלה לא יפגעו בבריאות של הילדים שלי".
אותו סיפור חוזר אצל הורים נוספים. רבים מספרים, שהילדים ביקשו את ההוברבורד בחופשות באילת או בדיוטי פרי. יש הורים שמספרים שהילדים ביקשו את המכשיר כמתנת יום הולדת או אפיקומן, והם רכשו להם את המכשיר. הורים טוענים שאם הם היו יודעים שמדובר במכשיר, שניתן לפתח איתו מהירות של 13 קמ"ש ובחו"ל הוא מוגבל לגילאי 16 ומעלה, הם לא היו מעזים לרכוש את המכשיר.
מאיה שפירר משכונת ורדיה סיפרה לחי פה:
בני, יובל שפירר, ביקש סיבוב מחבר על ההוברבורד… הסיבוב נמשך 20 שניות בדיוק. יובל לא הצליח לעצור, נפל למדרכה ושבר את ידו עם תזוזה בשורש כף היד (שבר מורכב). יובל טופל בבית החולים כרמל, שם החזירו הרופאים את העצם למקום, תחת הרדמה ולבסוף קיבעו את כל הזרוע בגבס למשך חודש וחצי.
היום יובל עדיין עם הגבס. מאז הפציעה אנחנו מבקרים מדי שבוע בבית החולים כרמל לביקורת. את המבחנים יובל עושה בעל-פה, מכיוון שאינו יכול לכתוב.
סיבוב של עשרים שניות עלה בחודש וחצי גבס…
"קניתי לבת שלי את ההוברבורד, כשהיינו בחופשה משפחתית באילת", סיפרה יעל, אימא ל – 3 בנות מרוממה הישנה, "לא היכרתי את זה לפני, אבל בעלי והילדות התלהבו וקנינו. בהתחלה זה היה נראה כלי לא מזיק. הבנות חיברו אותו לטלפון הנייד שלהן, והתחילו לרקוד עליו, האורות הבהבו והכול היה נראה נהדר. ואז בעלי ביקש מהילדות לנסות גם. בהתחלה היה נראה שהולך לו די טוב. הוא נתן יד לבת הגדולה שלנו, ורכב טוב. אחרי כמה דקות הוא נפל, ואיזו נפילה! הוא נפל אחורה על הגב, וקיבל מכה חזקה. במשך כל החופשה שלנו באילת היו לו כאבי גב".
לטענתה של יעל, הבעיות האמיתיות התחילו כשהם חזרו לחיפה…
"הבנות שלי המשיכו לרכב על המכשיר, ובעלי ואני שמחנו מאוד. קודם כל התחילו להגיע לגינה שלנו המון חברות של הבנות, כי כולן רצו לרכב על ההוברבורד. הילדות במקום לראות כל היום טלוויזיה או לשחק בנייד התחילו לשחק בגינה, לרקוד, לשיר ולעשות תחרויות ריקוד עם ניקוד ושופטים והכול. ואז הבת שלי פעם אחת עמדה לא נכון ונפלה נפילה מאוד קשה, כל הברכיים שלה נפגעו וגם כפות הידיים, כיון שהיא ניסתה לעצור ללא הצלחה את הנפילה. מיותר לציין שכשבעלי ראה מה קרה לה הוא החליט באופן מיידי למכור את ההוברבורד. יותר מזה, רק אחרי שהיא נפלה התחלנו לשמוע מחברים שלנו על עוד הרבה ילדים שנפלו ונחבלו ובנוסף על כך שיש גיל מינימלי ואנחנו ממש כועסים על עצמנו שסיכנו את הבנות שלנו, בגלל שלא היה לנו מושג עד כמה הכלי הזה, שנראה לכאורה תמים, הוא מסוכן".