"אין משטרה ואין על מי לסמוך" • תופעת הכייסות שמערערת את הביטחון האישי בחיפה

(חי פה) – מקרה השוד שעברה ד"ר דליה בר-מעיין, אותו חשפנו לאחרונה באתר חי פה, הציף גל עדויות מטרידות מתושבים בחיפה, כולם מתארים תרחישים דומים להפליא של כייסות שיטתית ברחבי העיר. המקרים, שעל פי העדויות חוזרים על עצמם, מעלים תמונה מדאיגה של חוסר ביטחון אישי, אוזלת יד מצד מערכת האכיפה, ואובדן אמון מצד התושבים.

א', שבחרה להישאר בעילום שם, פנתה למערכת חי פה בעקבות פרסום הכתבה. "קראתי את הכתבה שלכם והרגשתי צמרמורת," היא מספרת. "גם אני נפלתי קורבן לאותו סוג של שוד. זה קרה בחודש אוקטובר, בעיצומה של המלחמה. בדרך כלל אני נוסעת ברכב, אבל הפעם אמרתי לבעלי שאין צורך שיבוא לאסוף אותי, ואני אחזור באוטובוס".

לדבריה, האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות ברחוב אלחנן, סמוך למרפאת האם של כללית. "עליתי לאוטובוס, ושני גברים גדולים עלו אחרי, חסמו את הדרך שלי קדימה ואחורה. כשהערתי להם, אמרו שהם רק רוצים לשאול את הנהג שאלה. אחרי כמה דקות ירדו מהאוטובוס. רק כשישבתי שמתי לב שהארנק והטלפון שלי נעלמו. תוך זמן קצר הם הצליחו למשוך 7,000 שקלים משני כרטיסי אשראי שהיו לי בארנק".

א' מיהרה להגיש תלונה במשטרה, אך מאז לא קיבלה כל עדכון בנוגע לחקירה. "אפילו פקידת הבנק אמרה לי שהיא מקבלת דיווחים דומים על מקרים כאלה שקורים בכרמל כל הזמן. זו פשוט כייסות שיטתית שמבוצעת לאור יום. מדובר בגנבים מקצועיים שפועלים במהירות שיא. לצערי, אין על מי לסמוך. אין משטרה שמגנה עלינו, יש רק יס"מ ומג"ב, אבל לא משטרה ששומרת על האזרחים".

איך אפשר להרגיש מוגנת כשאין שום אכיפה?

סיפורה של א' אינו מקרה בודד. תושבת נוספת, גם היא העדיפה לשמור על אנונימיות, שיתפה את סיפורה: "נפלתי קורבן לשוד באותו אופן שתיארה ד"ר דליה בר מעיין ובדיוק באותו מקום. איך אפשר להרגיש מוגנת כשאין שום אכיפה?"

בשיחה לחי פה היא מספרת: עליתי לקו 24 בתחנת חורב ברחוב פיק"א. כשעליתי במדרגות האחוריות של האוטובוס, עמד מולי גבר גדול שחסם את המעבר עם ידיו לצידיו. בתחילה חשבתי שמדובר במבקר כרטיסים, ולכן המתנתי מאחוריו כדקה. אח"כ הבנתי שהוא שלף מתוך התיק שלי את הארנק, שבו היו כרטיסים, כסף ותכשיטים מבלי שארגיש או אבחין. הוא הסתובב לכיווני, ירד מהאוטובוס ונעלם. רק כשירדתי בתחנה הבאה וניסיתי לקנות משהו, גיליתי שהארנק, הטלפון וכרטיסי האשראי שלי נעלמו.

כשהתלבטתי אם לפנות למשטרה, הגעתי למסקנה שזה פשוט מיותר, כי לפי סיפורים ששמעתי, המקרים האלו נסגרים ללא טיפול ממשי. למרבה הצער, כשבוע לאחר מכן קראתי על המקרה שבו נשדדה הרופאה בדיוק באותו מקום ובאותה התחנה, על-פי אותו תיאור", היא אומרת.

"המצב הזה מאוד מדאיג. השוד בחיפה הולך וגואה והמשטרה לא מתפקדת כראוי – כך שמעתי גם מנהגי אוטובוסים. אני מקווה שראש העיר ייקח את העניין ברצינות וידאג להפעיל את המשטרה העירונית בצורה יעילה. יש מצלמות באוטובוסים, אבל הן לא נבדקות לצורך זיהוי השודדים. הגיע הזמן שהמצב ישתנה".

תושבים מספרים שהמקרים חוזרים על עצמם, וחוסר המענה מצד מערכת האכיפה מחריף את אובדן האמון. "אנחנו חיים בעיר שלא מגינה עלינו. אני מצפה מראש העיר, יונה יהב, להתייחס לנושא הזה בחומרה ולפעול מידית כדי למגר את התופעה".

בקרב תושבים רבים עולות תחושות של זעם ותסכול, כשלטענתם העירייה והמשטרה אינן עושות די לטיפול בתופעה. "אין לנו ביטחון אישי, וזה בלתי נסבל," מסכמת אחת התושבות.

מהמשטרה טרם נמסרה תגובה.