האינטואיציה מוגדרת כתחושת בטן, הבנה מידית או חיזוי של תוצאה אפשרית ללא תהליך מחשבתי מודע. היא פועלת כסוג של "מעקף" למחשבה המודעת, כאשר המוח מנתח במהירות עצומה מידע מהעבר ומההווה ומפיק ממנו מסקנות אינטואיטיביות.
האינטואיציה היא תהליך מורכב, שמבוסס על שילוב בין הניסיון, תהליכים קוגניטיביים מורכבים ואולי גם רגישות רוחנית, כזאת שאפשר לקרוא לה חוש שישי. היא מבליחה כרעיון פתאומי או תחושה שלא ניתן להתעלם ממנה. הפילוסוף עמנואל קאנט תיאר אינטואיציה כתפיסה ישירה של המציאות שאינה תלויה בהיגיון בלבד, ומחקרים מודרניים תומכים בכך שאינטואיציה מתפתחת מתוך הניסיון והזיכרון.
האם האינטואיציה היא מתנה שעוזרת, או שצריך לסמוך רק על השכל והידע? יהיה מי שיגיד שהמפתח הוא איזון. סטודנטים, סופרים, כמו גם מוזיקאים וחוקרים, טוענים שדברים תקועים משתחררים כאשר מניחים להם ומאפשרים לקול הפנימי להתעורר. התחושה היא שזה קורה פתאום. משהו נפתח, החסימה משתחרר ואז זה זורם.
הנגינה, הכתיבה, העשייה שהייתה תקועה מתחילה לזוז מתוך זרימה, בלי מחשבה, בלי עצירה. דומה כאילו המוח האינטואיטיבי פועל כשלא חושבים על הבעיה. מניחים לזה, הולכים לישון על זה. למה לישון? כי בשינה, יש הרבה נוירונים פנויים עבור המוח האינטואיטיבי שפעל בתת מודע, והאינטואיציה יודעת להאיר לנו את הנורה הזאת שאחר כך אנחנו אומרים עליה: פתאום בא לי רעיון, פתאום התגלה לי הפתרון. למעשה, על ידי למידה ומנוחה מספקת, אפשר לאמן את כוח המוח האינטואיטיבי. אבל אם אנחנו עסוקים הרבה שעות וישנים מעט, או דורשים מהילדים שלנו לדחוס ידע ולנוח פחות, אנחנו מחלישים את המוח האינטואיטיבי.
איינשטיין אמר "המוח האינטואיטיבי הוא מתנה מקודשת והמחשבה השכלתנית, הרציונלית, היא משרת נאמן. יצרנו חברה שמכבדת את המשרת ושכחה את המתנה".
תחושת בטן היא מוח שני
יפעת , אמא ל-3, טוענת שהאינטואיציה מכוונת אותה: "כשאני מקשיבה לקול הפנימי שלי אני נוכחת לדעת שזה היה הדבר הכי נכון לי. גם בדיעבד, האינטואיציה מתגלה כנכונה, בפעמים שלא הקשבתי לה מספיק. דוגמאות? חיפשנו בית, ראינו כמה דירות ממש יפות, שלכאורה היו בדיוק לפי הרשימה, אבל משהו פנימי, איזה תחושה שהיתה לי, שזה לא נכון לי לגור שם.
למרות הלחץ מהסביבה התעקשתי שזה לא מרגיש לי ואני לא אוכל לגור בבית שלא מרגיש לי נכון. עברו כמה שבועות ופתאום יצאה לשוק דירה מושלמת, גם בתכנון, במיקום, במחיר, בקרבה לבתי הספר של הילדים, ממש בשבילנו. כמובן שהלכנו על זה. אחר כל כלם אמרו שמזל שהקשבתי לאינטואיציה שלי, למרות שבזמן אמת הם חשבו שאני סתם דרמטית".
חוקרים בתחום הפסיכולוגיה והקוגניציה גילו שאינטואיציה קשורה לתהליך עיבוד מהיר של תבניות: המוח מזהה מצבים מוכרים ומגיב אליהם באופן שמזכיר מערכת "זיכרון השרירים". דניאל כהנמן, פסיכולוג וכלכלן זוכה פרס נובל, מתאר את החשיבה המהירה של האינטואיציה כמצב בו המוח עוקף את התהליכים הלוגיים הרגילים כדי להגיע למסקנות מידיות. לעיתים קרובות, תהליכים אלו מתבססים על מידע וניסיון שנצבר באופן בלתי מודע לאורך השנים.
דר' סריקאנט פנאלה, חוקר רב תחומי במכון הטכנולוגי של ג'ורגיה, טוען שכדאי להישאר סקרנים, ולשמור על החלק היצירתי במוח שלנו, ובבטן- שהיא כמו מוח שני. "זה יותר ממתנה. כדאי לאמן את המוח האינטואיטיבי" הוא ממליץ, ומציע לרשום את המחשבות האינטואיטיביות כדי לפתוח אפשרויות. דומה שאינטואיציה אינה רק כישרון מולד – אפשר לטפח אותה. רבים מהמאמנים ומהמורים הרוחניים ממליצים לתרגל קשיבות (מיינדפולנס) ויומן אישי כדי לחזק את ההקשבה לקול הפנימי ולהבחין במסרים אינטואיטיביים. תרגילים כמו מדיטציה ויוגה יכולים לעזור לאדם לפתח תחושת נוכחות מלאה, שיכולה לעודד את האינטואיציה.
המחקר על אינטואיציה התפתח בשנים האחרונות, ותחומים רבים כמו נוירולוגיה, פסיכולוגיה וכלכלה התעמקו בהשפעות שלה. מחקרים מצאו שאינטואיציה מתקשרת לפעילות גלי מוח באזורים האחראיים על עיבוד רגשי ותחושתי ופעילו אזורים האחראיים על קבלת החלטות.
השפה הסמויה של הגוף והנפש
אחד המחקרים בדק את השפעת האינטואיציה בקבלת החלטות פיננסיות. נמצא כי משקיעים שסומכים על תחושותיהם באופן אינטואיטיבי מצליחים במקרים מסוימים יותר מאשר אלו שמסתמכים רק על ניתוח רציונלי. מחקר זה משלב את רעיון ההיכרות הבלתי מודעת עם סיכונים ומרמז כי אולי יש "ידע סמוי" שמוביל להחלטות הנכונות, גם אם הן אינן מוסברות במילים.
תמר, מטפלת זוגית ומאמנת לחיים, טוענת שלא תמיד האינטואיציה מכוונת נכון. "נפגשתי ביותר מזוג אחד שאמרו שכאשר הכירו את החבר, היו בתחושה שזה זיווג מואר, ואחרי שנה או שנתיים ביחד גילו שהזוגיות מהגיהינום ולא מגן עדן. לפעמים מה שאנחנו קוראים לו תחושת בטן, זה בעצם ריצוי של תבניות פנימיות ולא תמיד הן פועלות לטובתנו. כשזה באמת אינטואיציה, לדעתי ברוב הפעמים זה מוביל לדרך טובה יותר.
כשאני חושבת על הדרך האישית שלי בעולם, אני רואה שהיו לי רגעים של אינטואיציה, תחושת בטן, וכשהקשבתי להן או אמרתי אותן, הסתברו כנכונות כמו לדוגמה, כשראיתי לראשונה את האיש שהפך ברבות הימים לבעלי, ידעתי שנתחתן. זה היה כמו קול פנימי שאמר לי שהוא האחד שלי, וכדאי לי להכיר אותו. זה כאילו פרץ למחשבה שלי כשראיתי אותו, עוד לפני שהכרתי אותו, לפני שהתאהבתי בו.
אני חייבת לסייג ולהגיד שהיו גם פעמים של תחושות בטן שגויות, כמו אותה דירה זולה ממש שלא קניתי ביפו העתיקה, כי לא הייתה לי תחושה טובה לגביה, והיום הערך שלה בשמיים. איך מבדילים? נראה שאינטואיציה זה משהו שקופץ פתאום במחשבה, זה לא מוסבר על ידי ההיגיון. כשמתחילים להגיד זה נשמה תאומה או זיווג מחיים קודמים וכל זה, אז זה לא נראה לי אינטואיציה אלא איזה צורך פנימי שמחפש פיצוי".
מחקר מהזמן האחרון טוען שהנוירונים של המוח מתרגלים תגובות עתידיות כאשר אנחנו במנוחה. מה שאומר שהמוח האינטואיטיבי בונה תרחישים עתידיים אפשריים. בזמן שאנחנו ישנים, אנחנו מגבשים את הלמידה ומתייגים את מה שהמוח מחליט שחשוב לנו, על סמך הידע שלנו והחוויות שעברנו, ומייצר תחזית עתידית שמבוססת על ההחלטות האלה. (מאמר של דר' גיאורגי בוזסקי: המכניקה של המוח מחליטה איזה זיכרונות ישמרו).
יד נעלמה משכה את ההגה
אינטואיציה היא כלי ייחודי ומסתורי שמשפיע על כל תחומי החיים – החל מקבלת החלטות מהירות ועד לחוויות עומק רוחניות. מחקרים מראים שהמוח האנושי מסוגל לעבד במהירות עצומה מידע מורכב ולהפיק ממנו תובנות אינטואיטיביות, תובנות שמאפשרות לנו להגיב במהירות לסיטואציות מסוימות. לפעמים, ההבנה הפנימית הזו עולה על כל ידע רציונלי ומובילה אותנו לתובנות אמתיות על עצמנו ועל העולם.
תחום האינטואיציה מלא בסיפורים אישיים מרתקים, רגעים שבהם תחושת בטן חזקה הובילה להחלטה שהצילה ממצב מסוכן או פתחה הזדמנות יוצאת דופן. מטפלים, אמנים, ומובילים עסקיים מדווחים לעיתים קרובות על "רגעים של הארה" בהם האינטואיציה הובילה אותם למסלול חדש.
אירינה שניצלה מתאונת דרכים, מוכנה להישבע שיד נעלמה משכה לה את ההגה לצד ימין ובכך נמנעה התנגשות ברכב אחר. "נסעתי בכביש המהיר , דו מסלולי, אחרי משאית, ופתאום המטען שהיה לה נשפך על הכביש. הרכב משמאלי נזרק לכיוון שלי ובלי מחשבה היד שלי פשוט משכה את ההגה לצד ימין, וזה הציל אותי. את אומרת שהמוח האינטואיטיבי נכנס לפעולה? אולי. זה היה כל כך מהיר שאני לא יכולה להבין. התחושה הייתה שהיד שלי מושכת את ההגה ימינה בלי שאני מבינה למה. אולי מלאך שומר עשה את זה. רק אחרי התאונה הבנתי שבכך מנעתי פגיעה באנשים שהיו ברכב השני, וגם החיים שלי ניצלו".
במצב של חיים ומוות, המוח המודע מעבד את מה שאנחנו חושבים שהוא הכי חשוב להישרדות שלנו ונותן רק הוראות חשובות. שאר הפעולות מוכתבות על ידי תת המודע וזיכרון השריר והמוח הטהור ללא שליטה מודעת שלנו. זה המוח האינטואיטיבי, תחושת הבטן. למוח האינטואיטיבי יש גישה לנתונים שאנו לא מעבדים במודע, הוא עובד עם האנרגיה המוחית כשאנחנו במנוחה או ישנים. המוח האינטואיטיבי עשוי לקבוע סדרי עדיפויות על סמך המחשבות העמוקות שלנו.
הדוגמה שדר' סריקאנט מביא היא הטורף והנטרף. "הטורף יודע לרדוף אחרי הנטרף, והנטרף הבורח מזהה את תנאי השטח באופן מלא בלי לעצור ולחשוב. הוא מעבד מידע על פני השטח, מה הטורף הולך לעשות, איזה תמרון או תנועה באמת אפשריים".
האומץ להקשיב לקול הפנימי
חוקרת המוח ד"ר רוזלין פריי מצאה באמצעות מחקרי הדמיה כי האינטואיציה מפעילה רשתות מוחיות רבות, כולל האונה הפרונטלית, שמנהלת את תהליך קבלת ההחלטות. היא טוענת שהאינטואיציה מהווה למעשה החלטה מורכבת שמבוססת על עיבוד מידע שלא נכנס למודעות שלנו.
רבים מאמינים שהאינטואיציה קשורה לממד רוחני. במדיטציות וטכניקות רוחניות שונות, תהליך חיזוק האינטואיציה משמש כדרך לחיבור גבוה עם העצמי ועם היקום. חוויות כאלו מדווחות על ידי אנשים שמרגישים שהם מחוברים ל"הדרכה פנימית" או לקול גבוה יותר.
רבקה, גרושה בת 62, עברה בחייה הרבה משברים אך היא טוענת שהיו פעמים שהאינטואיציה עזרה לה. "לא תמיד אני מקשיבה לקול הפנימי שלי, מה גם שהוא בדרך כלל מזהיר ומפחיד ומונע. אבל היו פעמים שכן הקשבתי, ותחושת הבטן צדקה. בעיקר כשהיה מדובר במערכות יחסים, בענייני כספים במשפחה, דברים שלא היו גלויים אבל הרגשתי אותם. כשהייתי צעירה האינטואיציה ממש צעקה עלי ולא הקשבתי. במבט לאחור חבל שלא הקשבתי. היום אני יותר קשובה.
אני חושבת שזה קשור להערכה עצמית. היום יש לי את היכולת להבחין מה אני רוצה, ולא איך אני מרצה את האחרים. כיום אני יודעת להתבונן על מה אני מרגישה ויודעת שמותר לי להגיד כן ומותר לי להגיד לא, גם אם אחרים חושבים אחרת. כשהייתי צעירה הייתי פחדנית. הקול הפנימי דיבר איתי, פשוט לא העזתי להקשיב לו ונתתי לאחרים להוביל אותי.
פעמים רבות כשהתעלמתי מקול האינטואיציה והלכתי אחר קול ההיגיון בלבד, סבלתי והסתבכתי. האם תמיד האינטואיציה צודקת? היו מקרים הפוכים. ברור לי שאפשר לפעמים להרגיש משהו וזה מסתבר כלא נכון", היא אומרת ומוסיפה בחיוך: "אבל זוכרים בעיקר את הפעמים בהן לא הקשבנו לקול הפנימי, לא נתנו מקום לאינטואיציה, וזה הכשיל אותנו".
אינטואיציה היא מושג חמקמק ומרתק, שקשור לעיתים לתחושת הבטן או לקול פנימי שמנחה אותנו בקבלת החלטות, גם במצבים שבהם אין לנו את כל המידע הדרוש והיא מבוססת על תהליכי עיבוד מידע לא מודעים. האינטואיציה מתבססת על עיבוד מהיר של זיכרון וידע קודם, אשר נאספים במהלך השנים.
תהליכים בלתי מודעים אלה מתבצעים באופן כה מהיר שאנו כמעט לא מבחינים בכך שהמוח שלנו מבצע עיבודים רבים ושולח לנו את התובנה המידית. מחקריו של ד"ר גארי קליין, פסיכולוג קוגניטיבי, מצאו כי מומחים בתחומים כמו רפואה וצבא מפתחים אינטואיציה גבוהה שמבוססת על שנים של ניסיון.
רגעים שמחברים בין הצופה לגיבור
בסרטי קולנוע רבים אינטואיציה מעצבת את חוויית הצפייה דרך סצנות מסוימות או החלטות שמתקבלות במהירות ובתחושת ביטחון, היוצרים מעניקים לדמויות רגעי אינטואיציה שמובילים אותן לפעול באופן שלא תמיד מובן לרציונל האנושי. אינטואיציה בסרטים מופיעה ברגעים מכריעים.
לעיתים מדובר בתחושת סכנה קרבה, החלטה פתאומית לשנות כיוון, או חיבור בין דמויות שמתבסס על תחושת "היכרות" שלא מוסברת. דמויות משתמשות באינטואיציה כדי לגבור על אתגרים מורכבים, תוך שהן בוחרות להקשיב לרמזים ולקול הפנימי שלהן. בסרטי מתח ואימה, הדמויות "חשות" שמשהו לא תקין, אך אינן יודעות להסביר מה בדיוק קורה. בסרט החוש השישי (1999), הדמות הראשית מרגישה שהעולם שסביבה מורכב מסימנים חבויים המובילים אותה להבנה פנימית שאין לה הסבר מדעי, תחושת הבטן הזו היא שמניעה את הסיפור ומובילה לגילויים.
בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה, אינטואיציה מוצגת לעיתים ככוח על-טבעי. דמויות יכולות לחזות את העתיד, לקרוא מחשבות או לחוש בסכנה רגעים לפני שהיא מתממשת. בסדרת הסרטים מלחמת הכוכבים, המושג "הכוח (The Force) מקביל לאינטואיציה מניעה את אבירי הג'דיי. האבירים שמרגישים את "זרם הכוח" ומגיבים אליו בצורה אינטואיטיבית. יכולת זו מאפשרת להם לזהות אויבים בלתי נראים, לחזות התקפות ולהגיב בזמן מדויק.
כאשר צופים רואים דמות שנמצאת בפני בחירה קשה המבוססת על תחושת בטן, הם לעיתים קרובות נוטים להרגיש אמפתיה והזדהות. הדמויות מקבלות החלטות גורליות המבוססות על תחושות עמוקות, ובסרטים אלו, האינטואיציה היא לא רק תחושת בטן, אלא כלי מכריע שמנחה את הדמויות ברגעי מפתח. בסרט מטריקס, הגיבור ניאו מתמודד עם תחושת אינטואיציה חזקה לגבי העולם בו הוא חי, תחושה שמובילה אותו להחלטות שמשנות את חייו ואת המציאות כולה.