(חי פה) – בית המשפט העליון דחה היום (ראשון 21/7/24) את ערעורו של גאורגי ז'לקוב, תושב חיפה שרצח את דימיטרי יונגרוב ז"ל, דר רחוב אותו הכניס לביתו מתוך טוב לב ורצון לעזור לו. וקיבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו.
במקום 18 שנים – 22 שנות מאסר
כזכור, ביום 13/6/23 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה על גאורגי ז'לקוב (בן 64 כיום) 18 שנות מאסר בפועל' בגין רצח דימיטרי יונגרוב ז"ל, דר רחוב אותו הכניס לביתו מתוך טוב לב ורצון לעזור, וכשסירב להתפנות לאחר תקופה, תוך שהוא מטיל מורא על דיירי הבית והשכנים, רצח אותו.
הסיפור החל באפריל 2021 כאשר גאורגי ז'לקוב, שעבד כמאבטח והתגורר עם רעייתו בדירה קטנה, הכיר את דימיטרי יונגרוב ז"ל שהיה חסר בית, בזמן שאשתו היתה בביקור מולדת. הוא הכניס אותו אל דירתו הצנועה וחלק עמו את מזונו וכספו.
המנוח סירב להתפנות מהדירה ואשתו של ז'לקוב סירבה לשוב הביתה כל עוד המנוח בדירה. ז'לקוב נאלץ לשכור דירה חלופית כדי לגור בה עם זוגתו שחזרה לארץ ביולי 2021 והמשיך לנסות לסלק את המנוח מהדירה.
אחרי ניסיונות רבים וללא הצלחה, התפתח בין השניים עימות, והנאשם, בניגוד גמור לאופיו הנעים והסובלני, נטל אקדח אותו החזיק וירה במצחו של המנוח מטווח קרוב. מותו של המנוח היה מידי. הנאשם, בהבינו בדיעבד את שעשה, ניסה לשבש את זירת הרצח על מנת לביים תקיפה באמצעות סכין, שמפניה לכאורה נאלץ להתגונן. הניסיון נכשל מיד.
בחודש יוני 23, כאמור, נגזרו על גאורגי ז'לקוב 18 שנות מאסר, כשבספטמבר הוגש ערעור לעליון. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בהרכב של השופטים אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יוסף אלרון, דחה כאמור את הערעור של הנאשם גאורגי ז'לקוב, קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו.
בהחלטתם כתבו השופטים:
"המקרה שלפנינו אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים חריגה לקולה. מצבו הבריאותי של המערער פורט בגזר דינו של בית משפט קמא, על יסוד התיעוד הרפואי שנמסר על ידי שירות בתי הסוהר ועל סמך חוות דעת רפואית שהוגשה לפניו".
"חומרת העבירה במקרה שלפנינו מדברת בפני עצמה, עניין לנו בעבירת הרצח בכוונה, על כל המשתמע מכך, החל מ"אות הקין" שנושא הרוצח וכלה בעונש ההולם את חומרת מעשיו בשל הפגיעה בקדושת ערך חיי האדם.
נסיבות ביצוע העבירה מלמדות אף הן על חומרת מעשי המערער. אמנם יש לתת משקל גם לסכסוך שנתגלע בין המערער למנוח, עובר לרצח ולמצוקה שייתכן והובילה את המערער לבצע את הרצח, אולם נסיבות אלו נמדדות לצד יתר נסיבות ביצוע העבירה המלמדות על חומרה רבתי במעשי המערער.
כך למשל, העובדה כי המערער עשה דין לעצמו וקיפד את חיי המנוח חלף פניה לרשויות האכיפה, מעשה הרצח קר-הרוח, עת המערער הצמיד את קנה האקדח למצח המנוח, ואף הורה לו להתפלל בטרם המיתו ולבסוף, שרירות ליבו של המערער אשר מיהר להסוות את מעשיו, תחת הזעקת כוחות הצלה למקום אשר ייתכן שהיו יכולים להציל את חיי המנוח.
כך גם מידת מסוכנות המערער נלמדת ממעשיו, אשר נטל לידיו את האקדח שהיה ברשותו מתוקף עבודתו כמאבטח, ובשל סירובו של המנוח להתפנות מהדירה – נטל את חייו".