״הצילו, חרם!״ • הסופרת פנינה אמור נוגעת בנושא בוער בקרב ילדכם

(חי פה) – פנינה אמור היא סופרת ומחנכת לגיל הרך, אשר הוציאה ספר חדש לאחרונה בשם ״הצילו, חרם!״, המתאר חרם בין ילדים, נושא חשוב שאינו מדובר מספיק. על כן, יצאנו לראיין את פנינה, ואת הראיון הבאנו לכם כאן כעת.

הרקע של פנינה אמור

בנוסף להיותה סופרת ומחנכת לגיל הרך, היא עורכת ספרותית ושופטת בתחרויות כתיבה בכותר ראשון לציון. היא עסקה שנים רבות בחינוך מיוחד וכן כגננת לפיתוח השפה העברית. בנוסף, היא הפעילה ספרייה ומשחקייה דידקטית לילדים בעיריית באר שבע. בשנים האחרות היא עוסקת בין היתר בשירטוט ועיצוב פנים ובהוראה מתקנת. כיום היא עובדת כמנהלת אדמינסטרטיבית ומנהלת ענף סביבה בחברת ר.ג.ש פסיכולוגיה.

פנינה אמור הסופרת

לאחרונה, פנינה קיבלה תעודה מאגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.

• הספר הראשון שלה: "פה גדול אוכל הכל" – סיפור בנושא תזונה מזינה ובריאה ויש בו מוטיבים חוזרים וחריזה. הספר מפרט באופן ברור מהי חשיבות התזונה הנכונה ומהן ההשלכות של אכילת תזונה קלוקלת. הספר מיועד לגיל הרך.

• הספר השני שלה: "הצילו, חרם!" -סיפור אודות חרם חבר, ועליו נדבר כעת בראיון שקיימנו עם פנינה.

ספרי לנו על הספר שלך "הצילו, חרם!"

הספר עוסק בסיפור חרם חברתי. ליטל נרגשת להתחיל את שנת הלימודים בכיתה ג׳, אך הולכת לבית הספר בפחד גדול מפני שבעקבות בעיות ראייה שגרתיות עליה להרכיב השנה משקפיים. היא חוששת שהשינוי במראה פניה לא יתקבל טוב בכיתתה. חששה מוצדק: שני חבריה לכיתה, רון ושגיא מבזים ומכפישים אותה ומארגנים חרם אכזרי עליה.

במהלך הספר החרם צובר תאוצה ועובר לבריונות. ליטל חשה בודדה ונותרת חסרת אונים מול חבריה לכיתה. אפילו חברתה הטובה רות חוששת בתחילה לפעול לעצירת החרם.

מדוע החלטת לכתוב בנושא החרם?

ההחלטה לכתוב אודות חרם חברתי, הגיעה מהמקום האישי שלי אשר רגיש לילדים ונוער. נחשפתי למקרה חרם בשנים האחרונות, בתקשורת וגם בסביבת קרובי משפחה. מקרים קשים שבהם ניסיתי לסייע ככל יכולתי במסגרת עבודתי בחינוך עם ילדים ובני נוער. הפעלתי פעילויות חברתיות רבות, כדי ליצור אינטרקציה ויחסים טובים בין החברים. בסופו של יום, ערכנו סיכום ושוחחנו רבות על יחסי כבוד ושיתוף, הן בהפעלת משחקים חברתיים והן בשיחות פרטניות.. כל זאת כדי למגר תופעות של חרם.

לפני כשנתיים אישה כבת 85 שמה – יפה לביא, אישה שמאוד אהבתי, משכמה ומעלה, שנונה מאוד. גוללה בפני סיפור חרם קשה, שחוותה כאשר הייתה נערה. בנות כיתתה נידו והתאכזרו אלייה במשך שנים. יפה הייתה מסוגרת בחדרה שעות ארוכות בעצבות ותחושה שאינה רצויה. שנים רבות נשאה את התחושה האיומה של החרם. לאחר שנים רבות פגשה אחת מהבנות כאשר שתיהן בגיל מופלג. עצרה אותה ברחוב ושאלה מדוע הן עשו עלייה חרם. כל השנים לא הבינה מדוע…?

המחרימה השיבה:
"מה לא ברור לך"?
היית נערה יפה מאוד, ואיימת עלינו ביופך. הבנים כל הזמן הביטו בך!"
יפה ניסתה להסביר עד כמה היא סבלה מהחרם במהלך השנים… אך גם במפגש קצר בהקראי… הפנתה חברתה לכיתה משכבר הימים עורף והמשיכה בדרכה. ויפה פסעה לביתה בתחושה שהיא אומנם יודעת כעת מדוע, ועצוב שכך. טענה בפני כי, הכאב לא יעזוב אותה עד יומה האחרון.

כאשר יפה הבינה שאני רוצה לכתוב ספר נוסף, היא ביקשה שאגשים את חלומה בטרם תלך לעולמה. חלומה – שאכתוב ספר בנושא החרם ובו תובנות, תוכחות ומסקנות למודעות ומיגור תופעת החרם. באותה העת, חשתי כי כל רצוני לעשות את המיטב בכתיבה בנושא כה חשוב חרם חברתי, למען ילדים ונוער. חשבתי לעצמי -" כל המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו.."

חשוב לי להעלות את נושא החרם למודעות ולמיגור התופעה כדי להציל נפשות. ויצאתי למסע הכתיבה אודות החרם.. כמובן שהעברתי בכל שלב את הטיוטא לגברת יפה לביא. היא אהבה מאוד את התוכן עד דמעות של התרגשות. צר לי שלא זכתה להחזיק את התוצר המוגמר הספר: "הצילו, חרם!" היא נפטרה. בספר יש הקדשה עבורה.

ספרי לנו על תהליך הכתיבה שלך

בנייה והתמדה בהרגלי כתיבה המובילים אותי כל פעם לשלב נוסף. אני רוקמת סקרנות ומתח בעלילות, זאת כדי לשלהב את הילדים בקריאתם. בסיומו של התוצר המוגמר חשה הקלה וסיפוק אדיר. תחושה של יצירה חדשה יוצאת לאור.

בתחילת דרכי כתבתי שירה שפירסמתי באתרי כתיבה שונים. בשנים בהם ניהלתי ספריות ציבוריות (ספרייה ומשחקייה דידקטית) וכן עבדתי כספרנית לגיל הרך בבאר שבע. הפעלתי בין היתר סיפור שיח והפעלה. אהבתי לספר הייתה עצומה עוד בילדותי. הדמיון היצירתי שלי עשיר בנושא ילדים ונוער. אני רוקמת סיפורים גם בעל פה.

כגננת לגיל הרך, עשיתי זאת רבות, סיפרתי סיפורים בנושאים שונים. כגון עונות השנה, חגים.. וכו. כתבתי מחזות לחגים וסיום שנה. יש רגעים לא מעטים בכתיבה, היוצרים תחושה מופלאה – כניסה להרפתקה ,התנתקות מהסביבה. הזדהות עם הדמויות שאני יוצרת. הכתיבה שלי לרוב מובאת כסיפור בעל מאפיינים של תובנות ומסקנות .כתיבה חינוכית.

הבולטת במסר, כגון: תזונה ראויה. מיגור תופעות הנידוי, קבלת השונה והתנהגות בחברה.בקרוב אסיים את הכתיבה לספר השלישי. סיפור אודות פגיעות מין בילדים ונוער.
יש לעשות עבודה רבה גם בנושא פגיעות חמורות אלה שנעשים בילדים ונוער בשל תמימותם. יש להביא למודעות הילדים. כמובן באופן שמתאים להבנתם. קיבלתי הדרכה מאנשי מקצוע בנושא.

מה לדעתך רצוי לעשות בבית הספר כדי למגר את האלימות והחרם?

• פעילות למניעת אלימות בבתי הספר וביניהן:

ראשית, הדרכת הצוות החינוכי ובניית תוכניות של פעילויות חברתיות, תמריצים וחיזוקים להתנהגות טובה. הגברת המוטיבציה וגמול פרסים למעשים טובים. תגמולים, כגון:
זמן מחשב, סרט משותף בחברת ילדים. משחקי חברה היוצרים אנטרקציה חיובית.

• כללי יסוד חד משמעיים להתנהגות מכבדת בין החברים.
• קבלת השונה.
• חוזה כיתתי בהקשר לכללי התנהגות בכיתה.
• הצוות אמור לתת פידבקים חיובים על התנהגות ראויה.

כל אלה גורמים לתלמיד להבין שרצוי לו להתרחק ממעשים שליליים.

מה גורם לאלימות בבתי הספר?

לדעתי, האלימות נגררת מטריגרים שונים, סכסוכים המתנהלים בעיקר בהפסקות, בתום הלימודים בחזרה הביתה ובשכונה. סכסוכים אלה זולגים לבית הספר ובכיתה. סיטואציות אלה מתלהטות ומובילות לנידוי וחרם. מן הפגנת כוח, "אני שולט" ואתם עושים מה שאני דורש. החרם נעשה לרוב על ילדים המפגינים "חולשה" או נראים לצוות המחרימים כשונים או אפילו "מאיימים עליהם". תופעות אלה מזיקות לכל המעורבים

התלמיד הנפגע, סובל מנזקים נפשיים ופזיים. התלמיד הפוגע משלם מחיר על מעשיו, מתויג כילד אלים שיש להתרחק ממנו, המורים והצוות החינוכי הנאלצים להתעסק עם בעיות המשמעת הבאים על חשבון הלמידה.

ספרי על רגע מרגש בכתיבה כסופרת ילדים ונוער

הרגע בו מתרחש רעיון לכתיבה בראש עד אשר מבשיל. אני אוספת מידע אודות הרעיון כותבת על דף טיוטא בכותרות. כאשר אני מתחילה אני מתיישבת מול המחשב ומתחילה להקליד ובום.. הכל זורם המסע מתחיל וההתרגשות בשיאה. רוקמת את הסיפור שלב אחר שלב עד התוצר המוגמר. כאשר העלילה מוכנה עד תום שיא ההתרגשות.
יצירה חדשה יוצאת לאור.