ב-3 שנים הפכה הפטרייה שגורמת לגזזת לנפוצה באופן משמעותי, כך עולה ממחקר חדש
האם המחלה משנות ה-50 עושה קאמבק? עלייה של יותר מ-500 אחוזים בהופעת פטריית קרקפת הגורמת למחלת הגזזת – כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה במגזין המדעי Journal of Fungi. את המחקר שסוקר את הטיפול בפטריות קרקפת בילדים בין השנים 2010-2021 במרכזים רפואיים בארץ, מובילים חוקרי רמב"ם והטכניון בשיתוף עם מרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית.
עלייה של מעל 500%
על פי המחקר, בשנים 2019-2021 נמדדה עלייה של יותר מ-500 אחוזים במקרי פטריית קרקפת מסוג טריכופיטון טונסורנס (Trichophyton tonsurans), הגורמת למחלת הגזזת, כאשר בין השנים הללו קפץ מספר המקרים שנבדקו במסגרת המחקר, מטווח של בין 1-9 מקרים לשנה עד שנת 2018, ליותר מ-30 מקרים לשנה משנת 2019 ואילך. יש לציין כי מדובר במחלה מדבקת במיוחד, העוברת במגע ופוגעת בילדים ובמבוגרים צעירים.
456 מקרי זיהום כתוצאה מפטריות קרקפת שונות נבחנו במסגרת המחקר בילדים אשר הגיעו לטיפול במרכזים הרפואיים רמב"ם ושניידר, כאשר מנתוני המחקר, עד שנת 2018 רוב הילדים סבלו מזיהום כתוצאה מפטרייה הנקראת מיקרוספורום קאניס (Microsporum Canis). בין השנים 2019 ל-2021, חלה תפנית משמעותית, כאשר הפטרייה הגורמת לגזזת (טונסורנס) הפכה למובילה בין הגורמים המזהמים, בתוך זמן קצר ובפער גדול.
החוקרות הראשיות במחקר, ד"ר אמילי אביטן-הרש, מנהלת מחלקת עור ברמב"ם וד"ר רבקה פרידלנד, מנהלת יחידת עור-ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים, מציינות: "ב-2021 זוהתה הפטרייה טריכופיטון טונסורנס במספר מקרים גדול יותר מאשר בשנים 2010-2018 יחד. בשלב הזה היא הפכה לפטריית הקרקפת הנפוצה ביותר בילדים, במיוחד בטווח הגילים 11-18, כאשר נראה כי המגמה הזו היא כלל ארצית".
דגל אדום
לדברי החוקרים, המגמה שחלה בשלוש השנים האחרונות, אמורה להרים דגל אדום בקרב הקהילה הרפואית. "רופאי עור בכל הארץ מרגישים את העלייה בשכיחות הפטרייה ברמה היומיומית", מסבירות ד"ר אביטן-הרש וד״ר פרידלנד, "מדובר במזהם מדבק ביותר, העובר מאדם לאדם באמצעות מגע, כאשר הוא יכול לעבור דרך מסרקים, מגע יד, מצעים משותפים, מגבות וכו'. מקומות צפופים, כמו בית ספר, הצבא, ואפילו בית המשפחה, יכולים להפוך למקורות הדבקה בקלות. בשנים האחרונות מוקד חשוב הוא מספרות, אשר לא מחטאות את הציוד בצורה מספקת".
"אודם, גרד, היווצרות קשקשים, ובמקרים קשים יותר התפתחות של תהליך דלקתי שיכול לגרום לנפיחות, הפרשות, התקרחות וצלקות, הם רק חלק מתוצאות ההדבקות בפטריות הקרקפת המזהמות", אומר ד״ר יואל דסקלו, מתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב״ם והחוקר המרכזי.
בפועל יש הרבה יותר
לטענת החוקרים, העלייה במספרים שמגיעים לטיפול בבתי החולים, מצביעים שבפועל מספר מקרי ההדבקה גדול בהרבה: "המחקר מתייחס רק למספר המקרים שהצריכו פניה לבית חולים ואף אשפוז, כלומר מקרי הקיצון", אומרת ד"ר היבא זערורה, רופאה בכירה במחלקת עור ואחראית על מרפאת עור ילדים ברמב"ם. "אם לוקחים בחשבון את הקלות שבה הפטרייה עוברת מאדם לאדם, ברור שהרבה יותר מקרי הדבקה התרחשו בקהילה".
ד"ר יעל רנרט, חוקרת נוספת ממרכז שניידר שלקחה חלק במחקר, מציינת שישנם גם נשאים של הפטרייה ללא ביטוי למחלה, אך כן יכולים להדביק. "יש פרוטוקולים שמדברים על טיפול לא רק בחולה, אלא בכל מי שמקיף אותו".
בהתייחס להשלכות ההדבקה, מסבירים החוקרים כי טונסורנס הוא מזהם המציג מחלה סוערת יותר. ד"ר זיאד חמאיסי, מנהל שירות הלייזר במחלקת העור ברמב"ם, הנמנה על צוות החוקרים, מסביר כי בניגוד למה שחשבו בעבר, גם פטרת דלקתית שמלווה בנפיחות, אודם ודלקות נגרמת בשכיחות גבוהה על ידי טריכופיטון טונסורנס. הדבר הוביל את החוקרים לבדוק, בין היתר, גם את יעילות התרופות הקיימות.
שמירה על היגיינה וטיפול
נמצא כי תרופה בשם טרבינפין הובילה להחלמה מלאה ב-95% מהמטופלים שאובחנו עם זיהום פטרייתי מסוג זה. בנוסף, משך הטיפול היה קצר יותר מאשר החלופות. "התוצאות האלו מאפשרות לנו להתמקד מבחינת אפשרויות הטיפול במקרים שונים", אומר ד"ר דסקלו, "אם אנחנו יודעים שבאחוזים גבוהים הסבירות שמזהם מסוים יופיע בטווח גילים ספציפי, אפשר להתחיל במתן התרופה שנמצאה אפקטיבית ביותר לזן השכיח לפני קבלת תוצאות המעבדה. הדבר יכול לעצור את התפתחות המחלה ולחסוך את הסיבוכים ועוגמת הנפש שעלולים להגיע עם ההמתנה".
למרות הנתונים שמציג המחקר, המומחים מרגיעים ומסבירים שניתן לטפל במחלה ושאין ממה לחשוש, אך חשוב שמשרד הבריאות יערוך חקירות אפידמיולוגיות ויטפל במוקדי התפרצות. "מבחינת הציבור הרחב, חשוב לשמור על היגיינה ולהגיע לרופא מומחה כבר כשהנגע קטן, אז הטיפול קצר ויעיל יותר", מסכמת ד"ר אביטן-הרש.
תתנו בבקשה פרטים ברורים לגבי מה לעשות כדי להימנע מהדבקה, צעדים א' ב' ג' וכו