אזכרה לנספי אסון טביעת האונייה "מצדה", 41 שנים בלעדיהם.
ביום שלישי (8/3/21) התקיים טכס עצוב ומרגש, התקיימה האזכרה השנתית בגן יורדי הים בחיפה בהשתתפות בני משפחותיהם ומוקירי זכרם של אנשי הצוות שמצאו את מותם באירוע הטראגי.
בין הדוברים בטכס האזכרה אלי גליקמן – מנכ"ל חברת "צים", ניר שובר – נציג מועצת העיר חיפה, והרב אוטמזגין, שמלווה את טכסי הזיכרון ואת המשפחות מאז יום האסון. הרב אוטמזגין קרא בפנייה נרגשת למשפחות הנספים וביקש מהן לעשות כל שיכולתן על מנת לצמוח ולצאת מחוזקים מהמשבר הקשה.
רונית, דני ואילן הנעימו בשירים "מיליון כוכבים" ו"שיר המעלות". עידן סרוסי, בנו של ישי סרוסי ז"ל, קרא את מילות השיר "החול יזכור". מורג'אן דראוושה, נכדתו של רג'ב עלי אדריס ז"ל, קראה את מילות השיר "חלונות שמורים". חגית, אחייניתו של ישי סרוסי ז"ל, קראה את מילות השיר "הפרח בגני". יונה לוין, בתו של קברניט "מצדה", גרא לוין, שיתפה בדמע את הנוכחים במה שעבר על המשפחה בעקבות הטרגדיה, ואחיה, גילי לוין, אמר קדיש. את הטקס המרגש הנחתה גם השנה שירה, שדיברה בשם המשפחות.
קברניט האונייה "מצדה", גרא לוין ז"ל
קברניט האונייה "מצדה", גרא לוין ז"ל, נולד בחיפה, בוגר מחזור ט' של בית הספר לקציני ים עוד במקום משכנו הראשון בחיפה, טרם שעבר לעכו. אחיו היחיד של גרא, נתן ז"ל, נהרג בקרבות באזור טבריה במלחמת השחרור.
"אבא היה איש מיוחד", מספרת לי יונה, בתו של גרא לוין. "הוא היה אדם משכיל ומלבד עברית ואנגלית ידע גם יידיש וערבית. הוא היה גבר נאה בעל בלורית מרשימה, שנהג לעשן מקטרת ("פייפ"). עוד בהיותי תינוקת בת עשרה חודשים הצטרפתי לראשונה להפלגה של אבא, כמובן עם אימא. מאז, גילי ואני הפלגנו עם אבא המון, נשמנו את הים מגיל צעיר.
מדי קיץ, אספנו את חבורת החתולים, הכלבים והתוכים שלנו ויצאנו עם אבא להפלגות. הגעתנו לנמלים שונים בעולם זיכתה אותנו במותגים שונים, כדוגמת שוקולד קיט קט, ג'ינס ליוויס ואחרים, הרבה טרם כניסתם לארץ. בסך הכל הייתה לנו ילדות שמחה.
הים היה כל עולמו של אבא, הוא הפליג הרבה ונעדר לתקופות. בזמנים שהיה כאן, נהג להביט לכיוון מפרץ חיפה מדי יום מחלוננו בבית בנווה שאנן ולצפות במשקפת על תנועת האוניות הנכנסות והיוצאות".
שיחת טלפון גורלית
התקשרו אלי והודיעו שיש סערה וכי ה"מצדה" במצוקה, נזכרת בעצב אסתר, אלמנתו של גרא לוין. "אמנם, אמרו לי שגרא ניצל בעזרת סירת ההצלה, אך הייתה לי תחושה לא טובה ואני זוכרת שאמרתי: "זה לא יכול להיות".
ביום שישי, יומיים קודם לכן, דיברנו בטלפון. ידעתי שיש סערה בים ושאלתי אותו איך מזג האוויר. ביום ראשון הלכתי עם חברה לשוק הטורקי לאכול בורקס אך לא היה לי מצב רוח ולא אכלתי כלל. הייתה לי תחושת בטן לא טובה, שלצערי הרב התממשה".
"המכונאי הראשי, פראנו היגוסלבי ואבא, היו האחרונים שנותרו על הסיפון", ממשיכה יונה. "לימים סיפר לנו פראנו, שכאשר הגיע מסוק לחלץ אותם, במשך כמה שניות התנהל ביניהם וויכוח, מכיוון שאבא סירב לעלות למסוק ולהתפנות מהמקום. הוא מימש באומץ רב את מה שנהג לומר לנו: "קפטן נשאר תמיד עם האונייה שלו".
"מצדה", הפלגתה האחרונה
אוניית הצובר "מצדה" שנבנתה במספנות בגרמניה, הושקה בשנת 1960 ונמסרה לחברת "צים" במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. האונייה, שבנייתה נעשתה תחת פיקוח מחמיר של מרשם לוידס, אושרה להובלת עפרות והפליגה בקביעות בקו ישראל-ארצות הברית תוך הובלת סחורות בין ישראל ואירופה ובין צפון אמריקה ואירופה. בשנת 1965 הוארכה "מצדה" במספנה יפנית, על מנת להגדיל את תפוסתה.
בתחילת חודש פברואר 1981 הגיעה "מצדה" מארצות הברית לנמל חיפה, פרקה מטען של גרעינים לממגורות דגון והמשיכה לנמל אשדוד לצורך טעינת אשלג לייצוא לארצות הברית. במחצית פברואר, טענה האונייה למעלה מ-30,000 טון אשלג של מפעלי ים המלח, המכסים נאטמו, ולאחר הצטיידות בדלק ומי שתיה הפליגה בפיקודו של הקברניט רב חובל גרא לוין בדרכה לבולטימור, כשעל סיפונה 34 אנשי צוות ונוסעת נוספת, אשתו של קצין האלחוט.
אסון הטביעה, 8 במרץ 1981
לאורך כל מסעה התמודדה האונייה עם תנאי ים קשים. ב-8 במרץ בשעות הבוקר, לאחר שישה ימי סערה ולילה סוער במיוחד, טבעה האונייה "מצדה", 96 מייל דרומית מזרחית לאי ברמודה. זמן קצר קודם לכן, בעקבות חדירת מים למחסני האונייה, ניתנה פקודת נטישה. 24 מאנשי הצוות, בהם הקברניט, נספו באסון. חייהם של 10 אנשי צוות ונוסעת, אשת קצין האלחוט, ניצלו, לאחר שנאספו ע"י אוניות שנענו לקריאת האזעקה וחרפו נפשם בים הסוער, שהקשה על פעולות ההצלה.
בעקבות האסון, שהוגדר כאסון הימי הכבד ביותר בצי הסוחר הישראלי, מונתה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הפרקליט משה בן זאב. בין ממצאיה ציינה הוועדה, כי "רב חובל גרא לוין ז"ל נשאר, לפי כל העדויות ששמענו, אחרון על האנייה, כמיטב המסורת הימית".
אירוע הטביעה ומסקנות ועדת הבירור הביאו להחמרת הוראות הבטיחות באוניות הסוחר ולשיפור אימוני ההצלה של צוותיהן. חברת "צים" חיזקה את מערך ניהול הצי והקימה חדר חירום באחריות המפקח הימי הראשי.
הנצחת הנספים
בעקבות האסון הוצב לוח זיכרון ובו שמות נספי "מצדה" בגן יורדי הים בפינת שדרות קיש ושדרות וינגייט בחיפה. האתר הוקם על מדרון ההר, מול מפרץ חיפה, לזכרם של ימאי צי הסוחר הישראלי שמקום קבורתם לא נודע. האנדטה המרשימה, המורכבת משלוש קורות קשתיות המחוברות יחד בקודקודן ויוצרות דמות חרטום אוניה או דמות חץ הפונה השמימה, עוצבה ע"י הפסל החיפאי, פיני ויינברג ז"ל.
על גבי הקורה המרכזית נקבעה הכתובת: "לזכר ימאי צי הסוחר
אשר נספו בים ומקום קבורתם לא נודע".
בראשו של לוח ההנצחה מול האנדרטה, בתוך קיר אבנים, נקבע הפסוק: "בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נודעו". הלוח נושא את שמותיהם של 74 ימאים שנספו ואת שמותיהן של 11 אוניות סוחר, שעליהם שירתו.
בנובמבר 2005 הגישה יונה לוין, מורה בבית הספר לקציני ים בעכו, עבודת מחקר במסגרת החוג לציוויליזציות ימיות, אותה הקדישה לזכרו של אביה, קברניט האונייה "מצדה" בעת טביעתה.
אני מבקשת להודות ליונה על קבלת תמונות אביה מאלבומו האישי ואישורה לשימוש בקטעים מעבודתה לצורך כתבה זו. נשמח לפרטים אודות תמונות אלה.
מרגש. עצוב שהמונח "שנית מצדה לא תיפול" לא התגשם. יהי זכרם של הניספים – ברוך, יחד עם שאר חבריהם מהספינות האחרות.
בוקר טוב יעל, מאמר מכובד ומרגש, מקדש מעט למשפחות שאיבדו את יקיריהם במצולות. כבוד לך.