האביב מתקרב ואיתו האלרגיות • ומה בין אסטמה, אלרגיה ועישון? • כללית

האביב והאלרגיות בפתח

אלרגיה היא תופעה שחלק ניכר מהאוכלוסייה סובלת ממנה אף יותר לאחרונה. התופעות האופייניות הן רבות: נזלת, גודש באף, גרד בחך, התעטשויות, גרד בעיניים, דמעת, ושיעול פריחה עורית.

תגובה אלרגית מתרחשת בעקבות חשיפה למספר גורמים כגון: אבקנים של פרחי בר, עצים, דשא, שערות של חתולים או כלבים, קרדית אבק הבית, עשן סיגריות ועוד. האלרגיה משפיעה באופן מהותי על איכות החיים. אנשים רבים סובלים מאיבוד ימי עבודה בגלל אלרגיה, מפגיעה באיכות השינה, מהתפתחות של סינוסיטיס (דלקת מערות האף), מהיווצרות של פוליפים אפיים, מדלקות אוזניים חוזרות, מהתלקחויות של אסטמה, מהפרעה בגדילה תקינה של השיניים בילדים קטנים.

בדיקת אלרגיה

כל אדם שסובל מתסמינים כמו גודש באף, התעטשויות, נזלת ועוד, יכול לעבור בדיקה ייעודית אצל מומחה באלרגיה. הבדיקה נערכת בעזרת מבחנים עוריים הקרויים פריק טסט. המומחה חושף את העור לחומרים שונים במינונים קטנים ובוחן איזה מהחומרים יצר תגובה מקומית. התשובה ניתנת במקום תוך 20 דקות. במקרים מסוימים ניתן להרחיב את הבירור ולבצע בדיקת דם מיוחדת.

טומי אלון, רוקח קליני, במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית מסביר:

יש טיפולים רבים שמונעים את האלרגיה. הטיפול הראשוני לנזלת אלרגית כולל תרסיס מקומי לאף המכילים סטרואידים, טיפות אנטי -היסטמין לאף או לעיניים, או כדורים אנטי היסטמינים כלליים. תופעות הלוואי לתרופות הללו הן מזעריות ובדרך כלל גם ילדים מגיל צעיר מאד יכולים להיעזר בהן. לא תמיד הטיפול הראשוני מביא את התוצאה המיוחלת. ישנם מקרים קשים בהם האדם לא מגיב לטיפול. אז ניתן להתחיל בטיפול דרך חיסונים ואימונותרפיה. לתגובה עורית אלרגית לרוב יש גם שימוש במשחות סטרואידיות

אסטמה ואלרגיה

עונות המעבר, מצבי לחץ, חשיפה לחומרים מסוימים כמו חומרי ניקוי, מחמירים את האסטמה אצל החולים בה. לא תמיד ניתן להבדיל בין אסטמה לאלרגיה, מכיוון שבשתיהן התופעות דומות. אדם שמאובחן כחולה אסטמה, מקבל טיפול תרופתי מניעתי בעזרת משאפים עם מינון נמוך של סטרואידים ומרחיב סימפונות. ניתן להוסיף גם כדור מניעתי יומי באסטמה אלרגית.

אסטמה מתבטאת בעיקר בשיעול (הנובע לעיתים מליחה במערכת הנשימה), בקוצר נשימה ובקשיי נשימה. אלרגיה יכולה להתבטא בשיעול לח או יבש, אף סתום, פריחה, גרד בעור ועוד. במצב אקוטי, כאשר ישנה התפרצות וקושי לנשום, או כשיש החמרה באסתמה יש להשתמש בתכשירי אינהלציה במרשם רופא, שמרחיבים את הסימפונות ומאפשרים נשימה טובה. 

הקשר בין עישון לאלרגיה

בהתאם להיסטוריה ולתסמינים שהמטופל מציג, אפשר להרחיב את הבירור גם לבדיקת אף אוזן גרון ייעודית, או ביצוע בדיקת תפקודי ריאות בכדי לשלול בעיה חסימתית בריאות כגון אסטמה או COPD במידה והיה מעשן.

עישון פעיל או כפוי (בעבר נקרא פסיבי או סביבתי) מהווה גורם סיכון לנזלת אלרגית, דלקות עור ממקור אלרגי ואלרגיה למזון שלעיתים מופעים יחדיו ויש גם שמלווה עם אסטמה. ילדים רגישים במיוחד להשפעותיו השליליות של העישון הכפוי (מניעת 1 מתוך 7 מקרי אלרגיה בילדים ומתבגרים). ממחקרים עולה שגם מי שאינו מעשן ונמצא במרחק 9 מטר ממעשן, אפילו במקום פתוח, הוא עדיין חשוף לחומרים המזיקים שבעשן הסיגריות. כל שנה מתים בישראל 800 איש מתחלואה שנגרמת מחשיפה לעישון כפוי.

חשיפת ילדים לעשן סיגריות

טומי מציין: "עלייה במחלות אלרגיות עקב חשיפה לעשן סיגריות מקורו ביולוגית מהגברת רגישות היתר לחשיפה ממושכת לאלרגניים בייתים כמו פרווה של חיות וכן אלרגניים מחוץ כמו אבקנים.

עיקר הרגישות (אלרגיה) למזון דווחה אצל תינוקות בבית מעשנים. המזון מגיע לדרכי הנשימה עם אבק הבית וגורם לרגישות יתר וזו מוגברת עם עשן הסיגריה".

העישון מגביר תגובת נזלת אלרגית בייחוד בילדים החיים בסביבת מעשן – זו דוגמה אחת לפגיעה שניונית מעשן הסיגריות וכן פגיעה שלישונית מחשיפה לרעלנים וחלקיקי העשן שנספג ברהיטים ובמבנה המגורים. הפגיעה משמעותית יותר בעישון כפוי (פסיבי) בנוסף לילדים היא לנשים בהריון, סיכון לעובר (כמו חך שסוע), ללידה מוקדמת, למשקל לידה נמוך, סיכון מוגבר למוות בעריסה, עלייה בשכיחות אלרגיות ואף אסטמה בוולד ובהמשך סיכון מוגבר להפרעות קשב וריכוז ועוד.

אחד מתוך 7,000 החומרים הרעילים המצויים בעשן הסיגריות הוא CO, חד-תחמוצת הפחמן תוצר השריפה עצמה. ה-CO שחודר למערכת הנשימה דרך שאיפת עשן שריפת הסיגריות, נקשר להמוגלובין שנמצא בכדוריות הדם האדומות ומונע התקשרות של חמצן להמוגלובין – ובכך למעשה, נמנעת העברת חמצן תקינה, בכמות מספקת, לרקמות. המעשן מרגיש עייפות, חסר אנרגיה וחיוניות.

פגיעה קשה באיכות החיים

בנוסף, כאשר מעשנים או נמצאים ליד מעשן, העשן שחודר לריאות מפעיל תאים דם לבנים שתוקפים את הרקמות. כתוצאה מכך, קטן שטח הריאה שדרכו עובר החמצן אל הדם ויכולות הנשימה פוחתות. למעשה זו מחלת ריאה האופייניות בעיקר למעשנים (25% מהמעשנים מעל גיל 40 ) המכונה COPD או מחלת נשימה חסימתית שמתבטאת בחסימה כרונית של דרכי הנשימה. למרבה הצער הנזק בלתי הפיך, כרוך בסבל רב ופוגע משמעותית באיכות חייו של החולה. יחד עם זאת, נמצא כי גמילה מעישון עשויה להוביל להקלה ניכרת בתסמינים, ומעבר לכך – הנזקים הנלווים לעישון עצמו אינם ממשיכים להצטבר כאשר נגמלים ממנו.

עוד אפשר לתקן

"ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה במבחן נשיפה-ספירומטריה (מבחן נשיפה שמאפשר מדידת תיפקוד ריאתי ונפח ריאה) יחד עם הפסקת עישון מידית, מאחר שישנם מעשנים רבים שעדיין לא הגיעו למצב של פגיעה בלתי הפיכה ברקמת הריאות והפסקת עישון עשויה להציל אותם מהתפתחות של נזק בלתי הפיך. הריאות הן איבר שמסוגל לנקות ולתקן את עצמו וגמילה מעישון בזמן בהחלט מובילה לשיפור במצב החולה ואף מאפשרת הגעה לרמה תקינה של תפקודי הריאות לאחר מספר שנים", מסכם טומי.