[
]הערת העורך:
מדור ההורים של "חי פה" יצא מגבולות העיר לסיקור שטח של פעילות מיוחדת במינה המתבצעת אי שם ביער בצפון.
הפעילות התקיימה במסגרת "פיילוט" מוצלח ביותר. במוקד, קשר בין הורה לנער/ה המתבגר/ת (בגיל בר מצווה).
הפעילות נמשכה 3 ימים, הלינה באוהלים וההנחיה של צוות מיומן ובראשו הפסיכולוגית דפנה ברקת.
המסקנה: צאו לשטח (!!!) ותגלו את ילדיכם, את עצמכם ואת הביחד.
____________________________________________________________
החיים הם מסע. צועדים יחד, עם הזמן היחד מיטשטש.
הוא מתרחב, היא גובהת, השיער מבצבץ, החזה מתמלא, הקול משתנה.
הוא הולך ומתרחק, אותה כמעט לא רואים – זה הזמן להשלמה!
מה אני יודעת עליו ? מה היא חושבת עלי ? מה הוא למד ממני ? מתי לאחרונה ראיתי אותה מקרוב ?
נפגש, נתרגש, נסתכל ב’גובה העיניים’… זמן טוב לבלות ביחד רק אני והוא/היא.
]]המפגשים הקרובים בסוכות מופיעים בלוח האירועים – 23-25/9, 30/9-2/10 קישור לאירוע
לפרטים נוספים והרשמה, צרו קשר: 052-3397709, [email protected]:
קישור לאתר של מכנה משותף: http://mm-meshutaf.1213.co.il/
http://www.youtube.com/watch?v=hPbgenrHzv0באהבה לכל משתתפי המחנה
מבחן השקשוקה
כל-כך צבעוני…
טקס מעבר
בונים גשר
דפנה ברקת ונורית הספלד
ארוחה בזריחה
צילה תודה רבה מאד ! אחכה לנכדייך…
אגב זו מתנה מצוינת מסבים וסבתות.
ובדרך מבחינתי גם מחנה לשלושה דורות.
שוב תודה על הפירגון
דפנה.
כל הכבוד לפעילות מבורכת זו
כאמא שהולכת להיות עוד מעט סבתא – חבל שלא היה בזמני, מקווה שיהיה בבוא העת
עלי והצליחי בעשייה מרתקת זו, צילה.
כבר הרבה זמן השיר מנקר לי בראש. ואני רוצה להשתמש בו לטובת המחנות שלי.
שמח, מרגיש חוויתי ומסעיר, אומרים גם מזל טוב. ויש לי הרגשה שהלילה הולך להיות לילה מצוין.
אז תהנו מהסרטון הזה שערכתי לבוגרי כל המחנות ב 2010. ותתכוננו. המחנה הבא במרץ…
קישור לסרטון כייפי- לבוגרי כל המחנות באהבה:
http://www.youtube.com/watch?v=lwxmTjTudzo
וקצת תמונות מהמחנה האחרון:http://picasaweb.google.com/uriya371/910?authkey=Gv1sRgCNjh7Ye56fDGMg&feat=email#
הכנסנו אחת לדוגמה הנה. כל התמונות בקישור.. המערכת.
מפגש ב'גובה העיניים שהתקיים בסוכות היה נפלא והסתיים בהצלחה מרובה.
בקרוב תמונות מהמפגש.
בנתיים מצרפת כתבה על מפגש בגובה העיניים.
מוזמנים לקרוא תגובות ולהתרשם.
המחנה הבא: סופשבוע ראשון של נובמבר- 4-6/11.
קישור לכתבה על מכנה משותף:
http://www.1213.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%99.aspx
תאריכים חדשים בחגים, למפגש ב'גובה העיניים':
23-25/9
30/9-2/10
נותרו מ"ס מקומות למחנות הקיץ ב'גובה העיניים'- מזמינה אתכם להצטרף למפגש המרגש בין הורה וילד בגיל מצווה.
מפגש שיציין באופן מרתק את תקופת המעבר לבגרות ויהווה נק' ציון מיוחדת של המתבגר וההורה.
תודה!
מקסים
http://www.youtube.com/watch?v=hPbgenrHzv0סרט שערכתי באהבה רבה לכל משתתפי המחנה -ב'גובה העיניים"-
http://www.youtube.com/watch?v=hPbgenrHzv0
תלחצו על הקישור שמעל הסרט ותהנו.
היי עמיקם.
איזה כייף שיש ביקוש. אולי תעשו אבן, נייר ומספריים… או זוג או פרט… או תטילו מטבע…
יש התכתבות שלמה בנושא באתר- ממליצה לחזור אליה.
וכל זה לא כדי להתחמק מתשובה: הייתי שואלת את הילד מה מתאים לו וכמובן עושה זאת בלי ליצור אצלו תחושת אשמה אם יאכזב את ההורה השני.
חשוב לי לחזור ולומר: אין נקודה קריטית בבחירה הזו- כל אחד מהמפגשים יהיה אינטימי מעניין ומיוחד.
למפגש הגברי יש איכויות משלו יתכן וסביב שאלות של זהות שמאפיינות את הגיל, המפגש הזה יכול לתת ערך מוסף.במחנה מוקדש זמן קצר למפגש הייחודי הזה.
תאריכים מפורסמים בתחילת הכתבה וההרשמה בעיצומה.
ולריענון-
30/7-1/8
20-22/8
26-28/8
דפנה,
א. ברכות על הפרוייקט, לצערי בגלל בר מצווה של בן דוד לא יכולתי להשתתף בסדנה הראשונה. מתי מתחיל הרישום לשניה?
ב. מהי ההמלצה שלך לבן הזוג של הילד – אבא או אמא? יש אצלנו ביקוש…
תודה,
עמיקם
השאלה מורכבת וכך גם התשובה.לכל אפשרות יתרונות וחסרונות.
כאשר מגיעים למחנה ללא הכרות מוקדמת, ממש כמו כשמטיילים לבד בחו"ל, רמת הפתיחות לאחרים גבוהה יותר ויש סיכוי גדול יותר לחיבור חדש עם איכויות שמאפשר המצב של:"לא מכירים אותי יש לי הזדמנות להיות מה שבא לי".
החיסרון המרכזי באופציה הזו, הוא הרגעים הראשונים במחנה, כשעוד לא מכירים. הנוחות כשיש מסביבנו אנשים מוכרים גדולה יותר עבור רוב האנשים.
כאשר מגיעים כקבוצה מאורגנת, יש סיכוי גבוה לעבור חוויה משותפת אחרת שיכולה לייצר קירבה רבה יותר לאחרים בקבוצה. ההכרות תעמיק ותחושת האינטימיות בין חברי הקבוצה תגדל.(בדיוק כמו שכל ילד מגיע עם ההורה שלו ה"מוכר" וכל הורה מגיע עם הילד שלו ה"מוכר"). הגיבוש עבור קבוצה מאורגנת, יתרום להם בהמשך דרכם המשותפת. החיסרון המרכזי באופציה הזו הוא שאנשים עשויים לנקוט יותר זהירות ולהיות מחושבים יותר כך שישארו זמן ארוך יותר בתדמית שלהם. כמו כן בחיים כמו בחיים, מצב כזה מזמן שנוי בתמונות האידיאליות שלנו על האחרים- לטובה ולרעה. ועל כך נאמר: שלמות כשאפשר- השלמה כשצריך.
הי,
אני לא הייתי שם , נשארתי לקנא בבית ושמחתי לראות את החבר'ה המאושרים בשובם הביתה. כבר עברו 3 שבועות ועדיין הטעם הטוב עומד בפיהם.
אנשים כבר החלו להתעניין ושאלו האם ניתן להעביר את המחנה לקבוצה מאורגנת של הורים וילדיהם, או שעדיף להגיע ללא הכרות מוקדמת ?
כך או אחרת- לי כבר ברור שכאשר הבן השלישי שלנו יגיע לגיל מצווה – אני אהיה שם איתו. מיזם מקסים.
צופיה
http://www.youtube.com/watch?v=kDSb25bghtQ
עוד כמה חומרים:
http://www.youtube.com/watch?v=x8r89ZzO744
רעבים במחנה המשותף
עמרי טוחן שקשוקה
טקס מעבר במחנה המשותף
הורים ונערים מקימים אסלה בגובה עיניים
אני מביטה בתמונות המקסימות,נזכרת ומתרגשת מחדש.תודה על הזדמנות מדהימה.שלושה ימים של הקשבה נטו לילדה שלי, אינטימיות והכרות עם רבדים נוספים של הקשר ביננו.קירבה שהטבע מאפשר,כל כך פשוט אמיתי וטהור. במהלך המחנה זכיתי מעבר לקשר המשותף להסתכל על הילדה שלי בתהליך שהיא עוברת, תחושת הביטחון והעצמה,קשרים חדשים שנוצרו עם הילדים האחרים וההרגשה שכולם, ההורים, הצוות המקסים והטבע מקשיבים לה. מעיין בחרה לצאת שוב למחנה והפעם עם אבא, למפגש שונה ויחודי לשניהם ביחד. המון חיבוקים ונשיקות. עדי
זה היה אירוע מכונן בחיי. אני האמא ש"מכירה את ילדי כמו את כף ידי" זוכה לראות לחוות להרגיש את מערכת היחסים בנינו בריח חדש. אחר. קסום. אלו היו שלשה ימים של מירוקוסמוס של הטבע ואנחנו כאילו רק שנינו. חוויה בראשיתית. עם הזריחה והמדורה בלי מים זורמים ובלי מקלחת. רק חבורה של אנשים שפשוט פשוט רוצים זמן ביחד עם ילדם. ארבעה מנחים קשובים אמפטיים ומשמעותיים. מגוון חוויות של ביחד ולחוד רק גדולים רק קטנים רק בנים רק בנות ויחד כולם. זוגות זוגות צעדנו מילדות לבגרות. עם הרבה חדווה שמחה רגעים של מבוכה וצחוק וכמות גדושה של אינטימיות. יצרנו ביחד בני ואני עוד איים ירוקים. עוד שפה רק שלנו. עוד אהבה. והכל בשלשה ימים. חויית חובה לכל בר-בת מצווה עם הורה. (ועכשיו תחליטו מי זה יהיה!!!)
נראה מדהים, עושה חשק לצאת. האמת, שהתמונות מרגשות עד דמעות. לגבי השאלה שנשאלה במי לבחור ליציאה באבא או באמא – הראתי את הפרסום לבת שלי בת ה – 11 וחצי והיא ישרה טענה שחייבים לצאת פעמיים, פעם עם כל הורה. אז קודם נצא לראשון, אמא ובת ואם אבא יתעקש שיצא שוב….
אילת
[quote="אורח":2v5xztwd]מומלץ ! מומלץ ! מומלץ ! חוויה מדהימה המאפשרת באמת להיות בגובה העניים ולראות את המחנה המשותף
שלושה ימים מאתגרים במיוחד עם אנשים מיוחדים . ורד ניזרי
תודה ענקית לצוות המקסים והסבלני וכמובן לכל החברים החדשים שכבר מתגעגעים . עברו שבועיים ולא יצרתי קשר , באמת לא בסדר !
כמובן שאנחנו נבוא למפגש מקווה שיש אוכל וגם צחוקים ובבקשה בלי חבלים.
מומלץ ! מומלץ ! מומלץ ! חוויה מדהימה המאפשרת באמת להיות בגובה העניים ולראות את המחנה המשותף
שלושה ימים מאתגרים במיוחד עם אנשים מיוחדים . ורד ניזרי
בעיקרון כל אחד מההורים יכול לצאת עם הילד למחנה.
כשברור שלכל מפגש יהיה הייחוד שלו והתרומות שלו.
נראה לי שכדאי לקחת בחשבון מ"ס פרמטרים כשבאים לבחור מי יצא:
1. רצון של ההורה לצאת.
2. הרגשת נוחות סבירה עם רעיון השהות בטבע בתנאים בסיסיים למ"ס ימים.
3. הרגשת כייף של ההורה והילד לצאת להרפתקה משותפת.
4. במקרים בהם יש חיפוש דרך, תקווה לשינוי בקשר (של אחד ההורים) אני ממליצה שהוא יצא עם הילד.
5. במקרים של קושי בקשר עם אחד ההורים (ושני הפרמטרים הראשונים מתקיימים ברמה סבירה) אני ממליצה לשקול יציאה משותפת עם ההורה הזה.
השהות המשותפת שמזמנת מפגשים זוגיים רבים בתנאים לא שגרתיים ,ביחד עם התמיכה הקבוצתית, ההנחייה, הפעילות החוויתית והעשייה המשותפת
בעלת פוטנציאל גבוה ליצירת שינויי בקשר. מפגש אינטימי וייחודי זה עשוי לייצר חוויה אחרת לא מוכרת שתוביל לראיית הילד את ההורה מזוויות חדשות ולהפך.
המכתב הבא שנשלח ע"י אחד ממשתתפי המחנה האחרון וע"י בנו יוכל להמחיש כיצד יכול המפגש ב'גובה העיניים' ליצר שינוי:
לדפנה ונורית, מאי 2010
רציתי להודות לכן על המפגש המקסים של "מחנה משותף".
הרעיון של מפגש ייחודי כזה בין הורה לילד נשמע בהתחלה כרעיון מעולה ובפועל הביצוע היה מעל ומעבר למה שיכולתי להעלות על הדעת.
הביצוע בשטח של המתקנים, המשימות, ההתארגנות, התכנים, הפעילויות, האוכל, הכל היה ברמה גבוהה מאוד והשאיר חשק לעוד.
חוויה מיוחדת עבורי היה טקס המעבר מילד לנער בבית הכנסת העתיק ופארק החבלים שאיפשר לבני להוביל אותי קדימה!
הקבוצה התגבשה במהירות ובצורה מדהימה וכולנו בקשר גם עכשיו עם רצון להיפגש שוב, ואין ספק שזה הרבה בזכות ההובלה שלכן.
אני יכול לאמר שעכשיו שבוע אחרי המחנה הקשר ביני ובין מעיין הולך ומתחזק, המפגש הזה בינינו יצר לנו תקשורת ברמה אחרת.
שוב אני רוצה להודות לכן על החוויה הנפלאה שעבורי מהווה פתיחת דרך וערוץ תקשורת חדש וקרוב עם מעיין בני.
בתודה
זיו פלג
לדפנה ונורית,
היה אחלה צוות והיו אנשים נחמדים, יצרתי קשרים טובים וחברים חדשים, במיוחד אהבתי את גשר החבלים והקפיצה שהיתה בסוף.
היה לי כיף,
בתודה
מעיין פלג
הי, נשמע מעניין, נראה מלהיב! איך הייתם ממליצים לבחור מי יצא עם הבן-יקיר שלו/שלה לפעילות? אבא? אמא?
יש המשך!!
אנחנו נפגשים כולם, בוגרי המחנה ושאר בני המשפחות לקומזיץ משותף בחוף הים
ישר בתחילת החופש הגדול
כך ש"המחנה" נמשך ואפילו מתרחב
ושוב המון תודה לצוות המארגן
מאיתנו
זיו ומעיין פלג
השתתפתי במפגש הפיילוט
מתנה אמיתית שבני ואני נתנו לעצמנו לכבוד בר המצווה שלו שיהיה בקרוב.
הייתה חוויה מרגשת ומהנה – שנינו בזוג וגם בקבוצה נפלאה של הורים וילדים מקסימים.
הפעילות בשטח, הביחד, הסביבה המנותקת מרעשי היום-יום, ההפעלות הפשוטות והכיפיות והצחוק שמתפרץ מעומק הבטן ולא עוצר.
פשוט שפריץ אדיר של גיבוש בגובה עיניים עם הנחייה צמודה ומקצועית של צוות נפלא.
לקחנו מקום שלישי בשקשוקה אחרי צוותים שלא הותירו לנו שום סיכוי: ורד ומאי עם נגיעות של מרווה רוסק ויונתן שנתנו פיניש סוער על הגזיה עם גבינה צהובה. כבוד להגיע אחרי מוכשרים כאלה.
מרגש לראות שמישהו צילם את התמונה הזאת. היא מעבירה משהו מהרגש. תמונה אחת שווה אלף מילים:
ורד, זיו והפוקאצ'ה
מכנה משותף, מעיין ומיכל מקימות אוהל במחנה המשותף
יונתן ומעיין
זריחה מעל נחל דלתון
הנוער ברגע של שלווה
נשיקות לדפנה, נורית, חנינה, ליאור וכל המשתתפים הנפלאים. מתי כבר מפגש ההמשך?
ירון כרמי