אהבתי אותה עד אין קץ.
חברה.
חברה מאירה.
גידלנו את ילדינו יחד. למרות המגורים הלא קרובים.
ארוחות ערב, ארוחות שישי, טיולים.
שנים מאושרות.
הילדים ישנו זה אצל זה.
הרבה שמחה, צחוקים.
חוויות של שנים, לשנים.
אהבתי להגיע אליה. ילדיה ראו בי דודה קרובה ובעלה, בת משפחה.
בעלה גבר גבה קומה, נעים הליכות, חכם, מוכשר, נושא תפקיד ציבורי בכיר, איש העולם.
מי חשד?
מי חלם?
שמאחורי כל אלה עומד מולי מפלצת.
הייתי צעירה, לא ראיתי כנראה דבר מעבר לקליפה.
שמעתי קצת על נוקשות,
שמעתי קצת על רכושנות,
תהיתי על מעקב צמוד אחר כרטיס האשראי,
ביקורת על רשימת הקניות,
הבנתי גם שיש הגבלה על "יציאות"
לא הצטרפה לבילויים עם חברות
וכל פעם, מסיבות אחרות.
משהו התערער בי, בשנים האחרונות.
ובכל פעם התחלתי לתהות על משהו אחר.
העזתי להישיר מבט,
העזתי לשאול.
קיבלתי הודעה:
"ברחתי מהבית
זו כתובתי……
רק את, אחותי והילדים יודעים אותה."
הגעתי מיד!
דירה ריקה
מזרן על הרצפה
סדין
שמיכה.
והיא, מאירה הדרכה.
נמלטה!
נמלטה על נפשה.
נמלטה מהקטנה.
נמלטה מהשפלות.
נמלטה מאלימות.
נמלטה מעיניים צועקות.
נמלטה מקירות עם זיכרונות.
נמלטה מגודש של רוע ואכזריות.
החליטה להציל את חייה.
החליטה להמשיך להאיר את העולם.
ללא צל
ללא חבטות
ללא חבלות
החליטה להציל את שארית חייה.
שארית חייה הקצרים.
נוחי בשלום על משכבך, אחותי.
פרסום בחי פה
תגובות אחרונות
פרסום בחי פה
עוד כותרות בחי פֹּה
המפלצת • חנה מורג
כתבות קשורות לנושא זה
9 תגובות
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף
עצוב, כואב וחודר לנשמה. עלינו לפקוח עיניים ולהסתכלל סביב. יהי זכרה ברוך.
חנה'לה יקרה
קראתי בשקיקה את המילים המרתקות…
סיפור חזק עם סוף מערער….גם כשברחה, לא הצליחה לחיות בשקט….למה??? בגלל אוזלת היד של הרשויות?
בגלל מחלה???
כתיבה כל כך מרגשת ונוגעת הכאב ניכר מכל מילה
חנה יקרה,
מרגש וקורע הלב!
סיפור קורע לב
מרגש!
ומעציב כאחד.
זהבית החדש ימלא בשמחה בלב ובציוד
שתחיו שתיכן חיים מלאים וארוכים.
בריאות איתנה
ואו חנה, עצוב וכואב הסיפור שיר הזה. מילותיך חודרות כמו סכין ללב. זאת.תופעה שחייבים לעצור ולמגר. אסור שאף אדם יסבול מאלימות בימי חייו. חייבים אומץ וכח כדי לברוח ממערכת יחסים אלימה. אסור לשתוק! תודה על השיתוף
חנה, נעתקה נשמתי מלקרוא את המילים הכתובות המועבורות בצורה כל כך חודרת ומדוייקת. להתפלץ ממש מהמחשבה שמאחוריהן יש דמות אמיתית שאלו היו חייה ועל רבות כל כך שזאת היא מציאות חייהן . אולי מילותיך ,הצפת הנושא והשארתו על סדר היום הציבורי יצליחו לשנות את הסטטיסטיקה העגומה של אלימות ורצח נשים.
חנה, אהובה,מדהימה שכמוך.כולך גוש של טוב ורגש חם ואטהב.אוהבת אותך מאד מאד.מאחלת לך ברעאות,אושר ושמחת חיים כמו שאת גורמת לאחרים.
מחכה לצאת סיפרך לאור, שאוכל לרוכשו.
שבת של שלום וברכה.