מבחינת העירייה, "הליך שיתוף ציבור" הוא הליך בו העירייה מציגה את התכנית לתושבים ושומעת את מה שיש להם להגיד.
בהליך הזה לא מדובר בהתחשבות בעמדות הציבור.
הפרשנות שהתושבית נותנים היא שגם יתחשבו בעמדתם.
המציאות מוכיחה עד כה כי העירייה כמעט לעולם אינה מתחשבת בעמדות התושבים.
למה זה קורה: לעירייה אג'נדה משלה. יש את תפיסת מהנדס העיר לבנייה צפופה ופיתוח עיר, יש קבלנים עם כסף גדול שלוחצים ועוד.
העירייה רואה בהליך שיתוף הציבור סוג של רע שעוברים אותו בליית ברירה ובמינימום תקלות.
לפיכך, העירייה מציגה בפני הציבור תכניות גמורות בשלבים מתקדמים.
לעירייה אין כוונה להציג הליך שיתוף ציבור באשר ל"מה לעשות עם השטח".
על מנת להשפיע על מהלכי העירייה, התושבים צריכים להיות הרבה יותר אגרסיביים בהפעלת כלי התקשורת, בהפגנות ובהליכים משפטיים.
לחץ מסוג זה מאיר את עמדת ראש העיר באור זרקאורים ומאלץ אותו להתחשב בעמדות הציבור.
אחרת, התושבים יכולים לדבר ללמפה.
המדהים בכל הסיפור הזה הוא שראש העיר שאימץ לעצמו אג'נדה בלתי מתחשבת בעמדות התושבים הצליח להיבחר לקדנציה שניה
זה קורה ככל הנראה מהסיבות הבאות:
1. רמת ההבנה של הציבור בהליכים הסטטוטוריים שואפת ל-0. כלומר, "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" (שלום חנוך).
2. העירייה מצליחה להסתיר את רוב המהלכים מעיני הציבור עד שהם מגיעים לשלב מאד מתקדם של אישורים בועדות התכנון.
3. חודשיים לפני הבחירות מספרים קצת סיפורים, משקיעים מליון וחצי שקלים ועוברים את ה"מכשול".
בבקשה להעלות את הכתבה ליוטיוב או לתת לינק למי שפספס
עדכון שהגיע במייל האדום:
הערב, 07.10.2009, בשעה 18.00 בערוץ 1
כתבה בנוגע להתייחסות עיריית חיפה לבינוי במחנה זאב המתפנה והבטחות בעניין שיתוף הציבור
בברכה,
ועד פעולה מחנה זאב
לועד מחנה זאב שלום רב,
בכנס שיתוף ציבור שנערך לפני מספר חודשים בנוגע לתכנית המתאר של העיר,
נאמר באופן מפורש שהתושבים רוצים יותר פארקים ויותר שטח ירוק בתוך השכונות ולא רק פארקים
בהיקף העיר כפארק הכט והפארק העירוני המתוכנן בצ'ק-פוסט. הטענות שהועלו שהנגישות לפארקים בהיקף העיר קשה
ולכן הפארקים אינם זמינים ביום יום וישנם תושבים רבים שכלל אין להם רכב.
התושבים דורשים פארקים זמינים ונגישים לעגלות ילדים ואופניים ולזקנים בתחומי השכונות.
סיכומים אלו נערכו ע"י חברה חיצונית שתפקידה היה לתעד את דעת התושבים בדיוני הכנס ולפרסם פרוטוקולים.
מספר פעמים פניתי לעירייה לקבל את הפרוטוקולים הללו ועד כה טרם נעניתי. נראה שלעירייה לא נוח לפרסמם.
קוראת לכם לפנות בצורה מסודרת לעירייה לפרסום הפרוטוקולים ולצאת לעיתונות להראות מהו שיתוף ציבור בחיפה של יהב.
העיר מודיעין שוקקת ילדים וצעירים והסיבה המרכזית כי לאורך כל רחוב משתרע פארק מטופח וירוק ומלא במתקני שעשועים חדישים.
אמהות עם עגלות, ילדים עם אופניים, בעלי כלבים, מבוגרים וקשישים נמצאים בפארקים מידי יום והפארקים שוקקים ומלאי עליצות ושחוק ילדים.
מכל ערי הסביבה הגיעה אוכלוסייה מעולה וחזקה למודיעין. באויר מודיעין יש מין תקווה לתושבים, שמחת חיים והתחדשות, אווירה אופטימית
וזאת בניגוד לחיפה, בה הדקדנטיות משתלטת.
ולא צריך להרחיק למודיעין, די להביט ביקנעם ובערים הסובבות אותנו שרבים מתושביהם הינם פליטי חיפה או במילים אחרות משפרי איכות חיים.
מילא כשאין אפשרות לבנות גנים ופארקים בשכונות כי פשוט אין מקום, אז קשה לבוא בטענות לראש העיר, אבל במקרה זה ישנה
אפשרות לייעד את המקום לפארק ירוק וייחודי והעירייה עיוורת ולא יודעת לנצל אפשרויות.
פה ההבדל בין ראש עיר בעל חזון וכושר ביצוע לבין ראש עיר בינוני.
ראוי להערצה מצב של: אי אפשר היה, ויצא אל הפועל כנגד כל הסיכויים. ועצוב מאוד מצב של: אפשר היה, ופספסנו.
מתי כבר יבינו בעיר הזו מה מושך צעירים? ככה זה כשראשי העיר כאן בלי קשר לגילם הכרונולוגי חושבים זקן זקן זקן.
בברכת חזקו ואמצו – אנחנו אתכם.
נאוה כרמל – בת-גלים.
אתם יודעים, הבעיה שלנו זה שמדברים ולא נוקטים מעשים ומרגיז אותי שמרוב מפגעים כבר לא רואים את היעד. והיעד הוא כן לבנות וכן לפתח את העיר אבל לא שיכונים, לא מבנים גבוהים באורך עשרות מטרים מול נקודות הנוף הכי מעניינות בעיר. היו כל כך הרבה תוכניות יפות בשיתוף הציבור שנעשה לגבי סטלה מאריס והכל שם הוסכם ותראו – שום דבר לא קרה. אז באשמת מי זה? והנה דוגמה הפוכה, פה הכל קורה מהר בלי שום שיתוף ציבור ועם בנייה של שיכונים 8 קומות, איך מהדיבורים על נווה צדק בחיפה וסימטאות קטנות ברח' מרכוס שמתפתלות ונפתחות אל פארק טיילות מול הנוף הגענו לתוכנית כזו? הבניינים אפילו לא מדורגים כלפי הנוף. שני גושי שיכונים, באמת, זה שווה בדיקה למה לא אחרי שיתוף הציבור לדרוש להחליף את הבניינים למשהו שמשתלב בשטח ומשאיר שטח בצלע ההר לפארק רצוף.
יש פה 180 מעלות של תהליך התכנון שהתרחש רק כמה מאות מטרים משם בסטלה מאריס בהצלחה, למה? יש לשאול את כל אלו שתמיד אומרים שהכל סיסמאות ואגדות אורבניות, אתם עיוורים? אתם חיים באיזה מגדל שן אקדמי מנותק? איפה הקול שלכם על דרך קבלת ההחלטות בעיר? איפה הקול של עשרות חברי סגל מ-3 פקולטות לאדריכלות ולאומנות בעיר? אי אפשר לייסד ועדות מומחים ותושבים שיעשו שיתוף ציבור אמיתי? הכל צריך להיות במאבקים, בהסתרה, באיומים, בבתי משפט, בכיפוף ידיים?
אין אנו מבינים מדוע באתר העיריה כחלק ממסקנות צוות מאה הימים שהקים ראש העיר קיים פירוט
הנחיות לשיתוף הציבור האם הנחיות אלו הן לקישוט בלבד?
הנחיות המתיחסות לתכנוני בניה המשפיעים מהותית על איזור.
הנחיות המדברות על שיתוף הציבור החל מהשלבים הראשונים של התכנון.
בנוגע לבינוי בכרמל צרפתי בכלל ובנושא מחנה זאב בפרט- שיתוף הציבור הינו לברך על המוגמר.
בנוגע לבינוי במחנה זאב שיתוף הציבור אינו דיאלוג אלא התעלמות,וועד מחנה זאב לא קיבל הודעה על העברת הדיון לוועדת המשנה לבניה .
לא קיבל סיכום דיון ולא קיבל תשובות לנושאים הפתוחים שנשארו ובגינם הובטחו תשובות.
מישהו כאן אמר את זה בהודעה אחרת וזה כל כך נכון – יש פה ראשי ערים שמתייחסים לתושבים כמטרד.
הם שכחו שהם בתפקידם מטעם התושבים. לפעמים הם שוכחים כי מישהו תרם להם ושימן להם את הכיס כדי לשכוח.
שיתוף הציבור במתכונת יונה יהב זה הצגה לתקשורת. כדי להוציא תמונה (עם מיקרופון ביד באיזה אולם) אז מביאים
את הקהל שישב ויקשיב והצלם מהדוברות יצלם ויכניס לעיתון כדי שלא יגידו אין שיתוף הציבור. במתכונת הזו זה במקרה הטוב
יידוע הציבור, אבל בגלל שרב הנסתר על הגלוי ספק אם גם השם הזה מתאים למפגשים האלו. אחרכך נשלח מהנדס העיר
להסביר שעיריית חיפה חסרת אונים ולא יכולה לעשות כלום בנידון ויצטרכו לפצות את בעלי הקרקע.. בסדר, אז שיפצו את בעלי
הקרקע, 4 שכונות צפופות רוצות פארק. בדולפינריום לא עשו חילופי שטחים? בירושלים לא מנעו בנייה בעמק הצבאים?
מה זה קשקושי העיריה שאין לה מה לעשות? למה לא לשנות את יעוד הקרקע ובכל מקרה את חומת הבנייה שמתוכננת
לגובה 8 קומות ממש מטרים מצלע ההר? זה בזיון שהבנייה המכוערת הזו בכלל עברה את הועדה המקומית ולא דרשו לשנות
אותה. בזיון שהעיריה מאשרת תוכנית שמשאירה שביל של 3 מטר בצלע ההר, עד כדי כך הבניינים צמודים אל הקצה.
כל התכנון שם לקוי ומחורבן, אלו המילים הנכונות. ואז עושים הצגה לתקשורת כאילו מישהו התכוון שייצא משהו מהכנס.
יש פה עלבון ובזיון של התושבים, של ערכי הנוף במקום, של המושג תכנון.