הבלוג של אסף זגריזק: על אלימות, אלכוהול ושלטון

טור אישי שכל הורה חייב לקרוא – מאת אסף זגריזק

אסף זגריזק הוא יושב ראש התנועה הסביבתית חברתית לבני נוער וצעירים בחיפה
http://www.facebook.com/group.php?gid=1 … 038&ref=mf

אין ספק שהאלימות פשטה בחברה הישראלית וביטוייה המוחשיים מכים בנו פעם אחר פעם בשבועות האחרונים. במועצת העיר האחרונה הציע ירון חנן הצעה לסדר בנושא האלימות והאלכוהול הזמין מדי, לטעמו, לצעירים בחיפה. אין ספק שהתמכרות לאלכוהול של ילדים בני 14-15 היא בעייתית, אולם הפתרון איננו באי מכירת אלכוהול בפיצוציות החל משעה 12 אלא בשינוי החברה והתרבות השולטת בה. אמנם אני חולק על רבים מטענותיו של חנן, אך סוף סוף מישהו הציף את הנושא הזה. מתוך כך, כמה הערות על אלימות אלכוהול ושלטון בחיפה:
– מעטות הפיצוציות שמוכרות אלכוהול לקטינים. כמעט בכל קיוסק מבקש המוכר תעודת זהות. אין ספק שמעט יין (או וודקה) משמחים את לבב האנוש, ואי אפשר לצאת בגזירות נגד ציבור שמותר לו לרכוש ע"פ חוק אלכוהול, לשתות ולהנות. הבעיה כאן היא באכיפה המשטרתית על אותם אנשים שבשם בצע הכסף מוכרים אלכוהול לילדים ולקטינים. אי מכירת האלכוהול בפיצוציות החל מהשעה 12 היא גזירה חמורה על ראשם של הצעירים בעיר, אותם אלו שמלאו להם כבר 18 שנים ומותר להם לשתות בעיר הזו.
– חיפה היא אחת מהערים היותר שמרניות בנושא של מכירת אלכוהול וחומרים אחרים (החלטת רה"ע לא למכור אלכוהול משעה 12 בלילה) בערים במרכז הארץ למשל, יכול להגיע לקוח ולרכוש כפי שרק ירצה סמים המוגדרים בתחום האפור- אלו שברור שהחוק אוסר עליהם אבל באמצעות שינוי מרכיב כימי או שניים עוקפים יוצריהם את החוק. בכל פיצוציה בדרום ת"א, יוכל נער או נערה לקנות חגיגת, גז צחוק וחומרים כימיים אחרים.
– ואם על אלימות אנחנו מדברים אי אפשר שלא להזכיר את משטרת חיפה. ביום שני 2.3.09 בשעה 17:00 ר' הייתה בדרך לבית קפה ברחוב מסדה ועברה בגן ציבורי הסמוך לו. חבורה של בנים צעקו לעברה "קוקסינל, הומו, את בן או בת?" ר' לא הגיעה לדבריהם ועלתה לקפה. משחזרה לביתה הגברים המשיכו בקריאות ו-ר' ענתה לאחד מהם והמשיכה ללכת. אחד הגברים החל לזרוק עליה אבנים, לאחר מכן רץ אחריה ונתן לה אגרוף במצח ושהרימה יד להתגונן נתן לה אגרופים גם בצלעות. שני גברים שעברו במקום הסתכלו באדישות והמשיכו ללכת. ר' הלכה למכולת הסמוכה והתקשרה למשטרה, חיכתה במקום 20-30 דקות והמשטרה לא הגיעה. ר' פנתה לקופ"ח מאוחדת ברח' חסן שוקרי לבדיקה ורופאת המשפחה שקבלה את פניה טענה שאיננה יכולה לטפל בהושלחה אותה לרופאה מומחית בקופת החולים. הרופאה המומחית דרשה תשלום מאחר ול-ר' לא היה כסף עליה זו סירבה לתת לה טיפול, רישום או הפנייה למיון. ר' הלכה לביתה וצלצלה שוב למשטרה. הפעם- הגיעו שוטרים לביתה, גבו ממנה עדות והציעו לה להצטרף לסיורים כדי למצוא את התוקף. מקרה זה לא רק מוכיח אטימות ואדישות חברתית- מה היא אלא גם את התעלמות המשטרה מתושבת הפונה אליה וזהו לא המקרה היחידי.
טיפול מסור של המשטרה, לדעת התושבים בשכונת הדר, דווקא מתבצע, אך נגדם, תוך הפעלת אלימות בלתי סבירה לכאורה. רבים מתושבי השכונה מספרים על חיפושים משפילים הטרדה ומעצרי שווא. ביום ששי האחרון התאספו למסיבה פרטית ברחוב מסדה מס' צעירים, המשטרה שהגיעה למקום נהגה באלימות ובברוטאליות כפי שניתן לראות בסרטון שצולם ע"י אחד המשתתפים בה: http://www.facebook.com/video/video.php … &ref=share ביום ראשון יתכנסו תושבי השכונה כדי לדון בדרכי פעולה נגד האלימות המשטרתית שמופנית לטענתם כנגדם.

– אם כך, הבעיה היא לא במכירת האלכוהול. הבעיה היא חברתית- תרבותית. במקום שבו מגרשים ילדי עובדי מהגרים מהארץ, שבו משפילים נשים בפרסומים סקסיסטיים, שמפלים ערבים, ילדים אתיופים, להטב"ים, הוא מקום בו תהא אלימות. עד שלא תשנה דרכה החברה הישראלית היא תהא חברה אלימה. עד שלא נפנים שדיכוי, אפליה, אי מתן שוויון זכויות, נבערות ובערות מכשירים את הקרקע לאלימות- היא לא תפסק. עד שלא נחנך את עצמנו להקשיב ולקבל את השונה, מעט חמלה וחסד לחלש, לפעול מתוך טובת העם ולא מתוך טובת המנהיג, להיות סובלניים וסבלניים, להפוך מחברת אדם לאדם זאב לחברת אדם לאדם אדם- לא נצליח להפסיק את האלימות.