סכנה! תסמונת אדיסון בעקבות הפסקה פתאומית של נטילת סטרואידים

ערנותו של ד"ר נדים נאסר, מומחה ברפואת ילדים בכללית הצילה חיי מטופל קשיש שפתח תסמונת אדיסון בשל הפסקה פתאומית של נטילת סטרואידים

ד"ר נדים נאסר מומחה ברפואת ילדים במרפאת כללית ביקר אצל קרוב משפחה בן 88, המוכר לו כאיש פעיל וערני. לדאבונו, מצא אדם הסובל מזה שלושה ימים מעייפות בולטת, שהלכה והתגברה עד ישנוניות, כובד ראש, כאב בטן ולחץ בחזה במנוחה. האיש היה מוטל במיטתו ללא נוע, עם סומק בולט בפניו, אדיש ונרדם מעת לעת תוך כדי דיבור.

בשל הלחץ בחזה נבדק במוקד רפואי ונמצא כי לחץ הדם 100/60, דופק 68, סדיר. א.ק.ג. ורמת טרופונין כמדד לאירוע לבבי היו תקינים, כך גם רמת הסוכר.

מסתבר כי האיש פנה לנירולוג פרטי שאבחן כי מדובר בנוירופתיה פריפרית, כסיבה למיחושים מהם סבל בכפות הרגליים והמליץ על נטילת סטרוידים בשם פרדניזון במינון של ארבעים מ"ג ביממה, למשך חודש והוזמן לביקורת כעבור שישה שבועות.

בעקבות הטיפול בפרדניזון הייתה הטבה בנפיחות ברגל והאודם בעור השוק נעלם ולכן המשיך בקפדנות את הטיפול במשך חודש שלם, כפי שהומלץ לו. ככל הנראה לא היה ער להנחיה שלא להפסיק את נטילת התרופה באופן חד פעמי אלא בהדרגה ועל כן כשסיים את המנה שנרשמה, הפסיק ליטול את הכדור והמתין לתור לנירולוג.

לשמע נטילת הפרדניזון במינון גבוה במשך חודש, התעורר מיד אצל ד"ר נאסר מכללית חשד שמדובר בתסמונת אדיסון, דהיינו תגובה חריפה להפסקה פתאומית בנטילת סטרואידים.

בהתייעצות עם הרופא המטפל, סוכם להתחיל מיד נטילת פרדניזון ואז לבצע הפחתה הדרגתית במינון, עד הפסקתו. השיפור נצפה כבר לאחר 3 שעות ממתן המנה הראשונה של 40 מיליגרם פרדניזון והמטופל שב לתפקד כבעבר.

בהמשך, הוא הופנה ליעוץ אנדוקריני הנדרש בסוף הפחתה הדרגתית של טיפול בסטרואידים.
ד"ר נאסר בחר להביא לאור מקרה זה לאחר שמחלת אדיסון שהינה תוצאה חמורה וממיתה תוך שבוע בעקבות הפסקה מידית של הטיפול בסטרואידים שניתן במינון תראפויטי במשך שבעה ימי טיפול או יותר. המחלה נלמדת היטב בבתי ספר לרפואה, הסיעוד והרוקחות ומוכרת תאורטית לכל העוסקים ברפואה.

אולם האבחנה עלולה להתפספס בקלות ולחמוק ממחשבתו של הקלינאי, אם לא תובא בחשבון באבחנה המבדלת, במיוחד כאשר החולה מתלונן על סימפטומים כגון תעוקה בחזה, כאב בטן, כובד בראש, סומק, ישנוניות, עייפות ואף עילפון שעשויים להעיד על טווח רחב של מחלות, לאו דווקא אדיסון, מה עוד כשמדובר במטופל קשיש.
לכן, נדרשת הקפדה יתרה הן מצד הצוות הרפואי והן מצד הרוקחים ועליהם להזהיר את המטופל ומשפחתו בעת מתן טיפול בסטירואידים כי בשום פנים לא מפסיקים טיפול זה ללא התייעצות עם הרופא ורק הוא יכול להורות לסיים טיפול ולהנחות כיצד לעשות זאת בהדרגה.