העלייה הדרמטית במקרי החצבת שגרמה לבהלה בקרב הציבור הישראלי נובעת מהתפרצותה של המחלה בשנתיים האחרונות ברומניה והתפשטותה במדינות רבות באירופה באוסטריה, בבלגיה, בבולגריה, בצ'כיה, בדנמרק, בצרפת, בגרמניה, בהונגריה, באיסלנד, באיטליה, בפורטוגל, בסלובקיה, בספרד ובשבדיה ועד הגעתה ארצה כאשר המקרה הראשון דווח באפריל בשנה החולפת (2017) שנה שבה נרשמו 33 מקרי חצבת.
השנה 2018 מתחילת מרץ ונכון ל- 29/7/18 נרשמו 198 מקרים – עלייה ניכרת במספר הנדבקים כאשר נפת פתח תקווה מובילה עם מספר המקרים 56 אחריה נפת צפת עם 51 מקרים, נפת עכו 27 מקרים, מחוז תל אביב 21 מקרים, מחוז ירושלים 20 מקרים, נפת רמלה 9 מקרים, נפת נתניה 5 מקרים, נפת חדרה 3 מקרים,נפת כנרת ונפת רחובות 2 מקרים כל אחת, מחוז אשקלון ומחוז דרום מקרה אחד כל אחד ושאר הנפות חיפה, עפולה ונצרת 0 מקרים.
אז מהי מחלת החצבת וכיצד מתגוננים?
החצבת הנה מחלה נגיפית ומדבקת שגורמת לפריחה, והיא נגרמת ע"י נגיף הפרמיקסווירוס. החצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה, וכן בעת שהייה בחדר החולה, גם מספר שעות לאחר שהחולה עזב את החדר.
סימני מחלת החצבת:
סימני המחלה יופיעו בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף והיא מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל, הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. בהתחלה, הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה. פריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן שמה של המחלה.
האם קיימים סיבוכים ממחלת החצבת?
כשליש מחולי החצבת יפתחו סיבוכים כמו: דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך מאוד נדיר היכול להופיע כעשר שנים לאחר הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. בנוסף, אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.
כיצד מונעים תחלואה בחצבת?
הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה, כאשר יעילות החיסון במניעת חצבת עומדת על כ- 97% לאחר קבלת שתי מנות חיסון. אנשים שחוסנו ובכל זאת נדבקו המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים.
במשרד הבריאות מציינים, כי בארץ החיסון ניתן בגיל 12 חודשים ובכיתה א'. אנשים שלא חוסנו ונחשפו למחלה יכולים להתחסן אחרי החשיפה מאחר והחיסון עשוי למנוע את המחלה או להקל בחומרתה. חיסון פעיל.– החיסון ניתן בתוך 72 שעות מהחשיפה למחלה.
חיסון סביל (אימונוגלובילין) – ניתן בתוך 6 ימים מהחשיפה למחלה לאנשים שאסור להם לקבל חיסון פעיל ו/או בסיכון גבוה למחלה. מי שאחראי על איתור אנשים שנחשפו לחצבת והחלטה באיזה תרכיב לחסנם הוא הצוות האפידמיולוגי של משרד הבריאות.