סגן אור ברודר וסגן מיתר קלדרון, גרים בחיפה כל חייהם. אור גר ברמת ספיר ומיתר ברמת חן. שניהם משרתים כמפקדי מחלקות בפלוגות מסייעות בחטיבת השריון 188.
אור ומיתר למדו יחד ביסודי 'הבונים' ובהמשך עברו ללמוד יחד בבית הספר הריאלי. יש להם חוויות משותפות רבות וזכרונות משותפים שישארו אתם תמיד.
״אני לא אשכח את הרגע שזחלנו יחד בביוב בדרך הביתה מבית הספר״, מספר מיתר. ״זה לא שבתור ילדים היינו משחקים בביוב, מסביר אור בחיוך, כשהינו ביסודי היינו חוזרים כולנו ביחד ברגל הביתה. יום אחד שמענו על תעלת מים שעוברת מתחת לכביש הראשי שליד בית הספר. בתור ילדים בכיתה ג היינו בטוחים שלפנינו הרפתקה – לגלות מה יש בצד השני של התעלה. אחרי תכנונים ושיקולים רבים החלטנו להסתדר בשורה ולהיכנס לתעלה. חוץ מהראשון שראה קדימה אף אחד לא ראה כלום. בסוף יצאנו בצד השני של המערה בתוך היער שהיה בצד השני של הכביש״.
לוחמי חוד במסייעת שריון
עם הגיוס לצבא לא פחתו החוויות המשותפות וזוג חברי הילדות התגייסו יחד לחיל השריון. שנינו לא התגייסנו לשריון בהתחלה, מספר מיתר, ״אני התחלתי בקורס פרמדיקים אבל לא המשכתי ואור היה במשך תקופה בהרבה מיונים שונים. בסופו של דבר, התגייסנו למסייעת שריון ביחד בפרויקט "חברים בשריון". זה פרויקט במסגרתו מגייסים חברים שרוצים להתגייס ביחד לאותו המקום.
אור מהנהן ומוסיף: ״חבר שהיה איתנו בבית הספר התגייס לפנינו למסייעת שריון. הוא המליץ לנו וסיפר הרבה סיפורים טובים. שמענו את ההתלהבות שלו והבנו שזה מקום טוב עם אנשים מעניינים. למרות המסלול של חברים בשריון, לא היה וודאי שנהיה יחד. אני זוכר שבטירונות קראו לי ראשון וכשראיתי גם את מיתר בשעת ט״ש הייתי בהלם״.
לאורך השירות עברו אור ומיתר תפקידים רבים. שניהם יצאו לקורס קצינים, ועל המרחק הם גישרו בזמן הפנוי שהיה להם. "כשחווים ביחד גם דברים טובים וגם קשיים החברות מתחזקת. אנחנו נפגשים בסופי השבוע שבהם שנינו בבית ולמרות שבתקופה האחרונה היציאות שלנו לא מתואמות אנחנו משתדלים לדבר הרבה ביומיום. אני גאה בזה שאנחנו מצליחים לשמור על הקשר." אומר מיתר. "אחרי שמכירים אחד את השני כל כך הרבה זמן אז יודעים הכל מהכל. יודעים איך השני מגיב, איך הוא חושב ומה הוא יגיד עוד לפני שהוא מדבר. כשחווית כל כך הרבה עם בן אדם אז הקשר יחזיק חזק. אנחנו מאוד קרובים, כאילו יש לנו מוח משותף. אין מצב שאנחנו שנינו בבית ולא ניפגש. עכשיו אנחנו לא מסונכרנים ביציאות אבל עדיין שומרים על קשר. פעם חשבתי שחברות כזו היא מובנת מאליה אבל היום אני מבין שלא, זה נדיר. לא הרבה חברויות מחזיקות מעמד כל כך הרבה זמן." אור מוסיף.
החשש לכך שהחברות שלהם עלולה להיפגע כשמשרתים בצבא ביחד, לא קיים עבורם. מיתר אומר- "למזלי אין לנו אגו אחד עם השני, עזרנו אחד לשני ברגעים לא פשוטים בשירות ותמיד אנחנו זוכרים את הדברים שעברנו לפני הצבא. אני לא יכול לתאר את כמות המצבים שהייתי נכשל בהם אם אור לא היה איתי. אין לכל אחד את הפריבילגיה להתגייס עם חבר טוב. כל החלטה חשובה שאני מקבל אני מתייעץ איתו."
אור מסכים איתו – "לכולם יש רגעים קשים בצבא. ברגע שאתה פתוח ושקוף עם בן אדם שאתה חבר שלו כל כך הרבה זמן, אז אין "מסכות" ולכן יש הדדיות, תמיכה ועזרה, בטח שאין תחרותיות.
קק"ש יחד (קורס קציני שריון)
השבועות הראשונים בגיוס היו לי קשים והעובדה שמיתר הגיע עם ידע ממש הצילה אותי. אני זוכר שהוא לימד אותי איך לקשור שרוכים בנעליים הצבאיות".
גם בקורס הקצינים היה מיוחד עבורם להיות ביחד. במיוחד בשבוע המלחמה, שבוע שהיה קשה מאוד לכולם. "אני יודע שזה שהיינו יחד עזר מאוד. אני יכול רק לאחל לו שימשיך להצליח ולהביא את עצמו לביטוי כמו שרק הוא יודע ולהמשיך לממש את היכולות האדירות שיש לו".
כוח חי"ר מעולה המתמחה בעבודה צמודה עם טנקים:
על התפקידים שעברו הם מספרים "שובצתי, יחד עם אור, בפלוגות המסייעות של שריון בחטיבה 188. בכל גדוד שריון יש גם פלוגה מסייעת שתפקידה לסייע לטנקים באמצעות כוח חי"ר. המסייעת מחולקת לשלוש מחלקות: סיור, תצפית ומרגמות. אני נמצא במחלקת הסיור.
התחלנו בטירונות של 4 חודשים ולאחריה 4 חודשי אימון מתקדם, בשניהם היינו יחד באותה הפלוגה. בסוף ההכשרה התפצלנו, אני עליתי לפלוגה ועשיתי 4 חודשים בפלוגה מבצעית ביהודה ושומרון. לאחר מכן יצאתי לקורס מ"כים. יצאתי לפיקוד כדי למצוא את המקום שלי ולהשפיע. מהקורס חזרתי לפלוגה כמפקד, תפסנו קו 4 חודשים בעזה. יצאתי, יחד עם אור, לבה"ד 1. הייתי מ"מ טירונים במשך 8 חודשים ואז עליתי שוב לפלוגה המבצעית בגדוד 74 כמפקד על מחלקה.
לאורך השירות עברתי תפקידים רבים, זכיתי גם להיות חייל פשוט, גם מפקד על טירונים וגם מ"מ בפלוגות מבצעיות. למדתי על עצמי המון והתפתחתי כאדם", אומר מיתר. אור מספר גם הוא: "התגייסנו לשריון וביקשנו להגיע למסייעת. המסייעת היא פלוגת חי"ר (חיל רגלים) שנמצאת בכל גדוד טנקים ועוזרת לכוחות השריון. לכל אחד במסייעת יש מקצוע משלו, אני נמצא במחלקת תצפית. עשינו טירונות ואימון מתקדם באותה הפלוגה. לאחר מכן התפצלנו – אני יצאתי לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) והוא המשיך לפלוגה המבצעית. לאחר קורס המפקדים הייתי במשך שמונה חודשים מפקד באימון המתקדם של המסלול ולאחר מכן החלטתי לצאת לקצונה וכך גם מיתר. פיקוד זה דבר יפה. מה שגרם לשנינו לצאת לקצונה זו העבודה עם אנשים והרצון להשפיע עליהם. בסיום קורס הקצינים הייתי 8 חודשים מפקד מחלקת טירונים ועכשיו אני מ"מ בגדוד 71 שבחטיבה 188."
ועל התכניות שלהם לעתיד?
אור אומר לחי פה: "אני מכוון אחרי השחרור לטייל, ברור שעם מיתר, ומשם לחפש את התחום שימשוך אותי ויעניין אותי ללמוד. מיתר מסכים איתו ואף מוסיף "אני רוצה לנסוע לניו-זילנד, אבל כרגע הוא מעדיף דרום אמריקה."