לכבוד חג ל״ג בעומר, נפנה מבט אל שכונת עין הים, בה ניצב ברחוב ההגה 7, בית כנסת שכונתי, בעל גג ייחודי.
שכונת עין הים
עין הים היא שכונה ותיקה, קטנה, בין קריית שפרינצק וקריית אליעזר. רוב בתיה מופרדים מהים במערב על ידי מסילת הרכבת וע״י כביש חיפה- תל אביב (מס. 2)ֿ
השכונה הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משפחות ערביות, רובן מן המעמד הבינוני והגבוה. שמה המקורי היה “ואדי אל ג‘מאל". לשם זה שני פרושים: פרוש ראשון הוא ״ואדי הגמלים״ (ג׳אמל) שדרכו עברו שיירות הגמלים בדרכן ליפו או פרוש שני – ״הואדי היפה״, כתוצאה משיבוש השם ״ג׳אמל״ ל״ג׳מיל״ (יפה). המשפחות הראשונות שהקימו את השכונה היו משפחות נוצריות שרכשו את הקרקע מידי הכנסיה הכרמליטית. מהתקופה הזו נותרו בתים מעוצבים בסגנון הבינלאומי הראויים לשימור.
אחרי קום המדינה, בשנות קליטת העלייה ההמונית, נבנו בעין הים שיכוני רכבת ובסוף המאה ה-20 נבנו גם מבנים של 4–5 קומות. כיום חיים בשכונה בדו-קיום, יהודים (דתיים וחילוניים) המהווים כ-40% וערבים (נוצרים ומוסלמים) המהווים כ-60% מתושבי השכונה.
על שפת ימה של השכונה נמצא ״המכון לחקר ימים ואגמים״. זהו המקום המשוער שבו התקיימה בימי קדם העיירה שקמונה. במהלך חפירות במקום נמצא מבנה המתוארך לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה המכונה "ח'ירבת תנאני". נחשפו בו שיירי חלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן.

בניין בית הכנסת
המבנה הוקם בשנות ה-60 ע״פ תוכניותיו של האדריכל הדתי ישעיהו אילן. בקומת הקרקע תוכנן אולם ארעים ואילו אולם התפילה היה בקומה שמעליו, כולל עזרת נשים.
הבניין מתוכנן כקוביה מורמת מהקרקע, כאשר גג הבניין נוצר ע״י שלוב של ארבעה זוגות כנפי בטון שמרחפות מעל הקירות האטומים. הכנפיים מנותקות מהקירות ונתמכות במרכזן בלבד. החלונות הגבוהים המפרידים בין הכנפיים לבין קירות אולם התפילה מגבירים את תחושת ריחוף הגג. גוף מבנה הקובייה בגימור טיח גס ואילו הגג מבטון חשוף.
בית כנסת זה מייצג מגמה שאיפיינה את שנות ה-60 שבה אדריכלים שונים ניסו לתת פרשנות צורנית חדשה לאלמנט הגג, בהיותו זה המפריד או המתווך בין המתפלל לבין השוכן במרומים. עם בתי הכנסת שהציגו מגמה עיצובית זו נימנים, למשל, בית הכנסת המרכזי של נוף הגליל (אדר׳ זולוטוב), בית הכנסת של הטכניון (פרופ׳ אהרון קשטן) ובית הכנסת של האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים ( אדר׳ דוד רזניק).

אדריכל ישעיהו אילן
ישעיהו אילן (1931-1999) נולד באוסטריה ועלה לארץ עם משפחתו בהיותו בן 4 (1935). בין השנים 1952- 1960 למד אדריכלות בטכניון לתאר ראשון ושני וסיים לימודיו בהצטיינות.
הוא התגורר בירושלים, בעיר העתיקה. התמחה באדריכלות ״דתית״ (בתי כנסת, ישיבות) אך עסק גם באדריכלות ״חילונית״ כגון מוסדות חינוך, בתי תרבות, מגורים ופרויקטים עבור משרד הבטחון.
מלבד בית הכנסת בעין הים, עם עבודותיו בחיפה והסביבה נימנים: בית הכנסת ״אליהו הנביא״ באחוזה (1964), ביהכנ״ס בתל חנן, ביהכנ״ס ברוממה, בניין הפקולטה לרפואה ע״ש רפפורט (יחד עם אדר׳ אריה פרייברגר) ועוד. אדר׳ י. אילן זכה בתחרויות תכנון רבות, בעיקר למוסדות דת, וגם פרסם עבודות הגות שדנו בסוגיות של האדריכלות הדתית.
סוף דבר
לימים, לבניין בית הכנסת נוספו תוספות שהפכו אותו לחלק ממתחם דתי מסועף שכולל 3 מקוואות טהרה (נשים, גברים וכלים), ישיבה ( ״החיים לדוד״) ובה חדרי לינה לאברכים, ומדרש ללימוד תורה. עזרת הנשים המקורית חולקה אף היא לחדרי לימוד. התפקידים הנוספים הללו חייבו תוספות בניה מסביב ומתחת למבנה המקורי. אולם התפילה קושט לעייפה בקישוטים מסוגים שונים.
התוספות החיצוניות, והקישוטים הרבים, זרים לרוח התכנון המקורי של אדר׳ י. אילן ששם דגש על הניגוד בין הפשטות הפנימית והחיצונית של הקוביה (אולם התפילה) לבין הגג דמוי ״כנפי תפילה״ המרחף מעל.
קוראים יקרים
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
כמי שגר מעל עשור בעין הים ומכיר את התושבים שחיים שם מהילדות היו שם יותר מרוקאים מאשר ערבים. רוב השכונה הייתה מרוקאית. עם השנים הילדים גדלו ועבאו שכונות והמבוגרים הנותרים לאט לאט נפתרו ונותרו ממש אחדים. אם לא הישיבה והבית כנסת לא היה ניחוח של ישראי או יהדות במקום הזה. הם כובשים בטאבו ובלי מלחמות . ברוך ה' שיש מקומות קדושים והיסטןריה שמצילים אותנו מין הכובשים הללו. אור החיים הקדוש כותב לפני 250 שנה שהיה בכיפור במערת אליהו הנביא ואז ישן בואדי גמל. זה שהיה שם ערבח זה נכון אבל יהודים היו בו!!. יש עוד מקורות חוץ מויקפדיה אדון הכותב . בבקשה ממך ! לא לתת להם גושפנקה על המקום זה מביא סיכסוכים רבים . זה מדליק אותם כשמדברים על אדמה. קצת מחשבה לא תזיק.
תודה על תגובתך, ראי תשובתי לציפורה.
מניין שהם היו הראשונים?
מי שהקים את השכונה היא המדינה ואותם עולים בעליות השונות למה לתת את הקרדיט לכל מי שבדור כזה או אחר בנה בית או בנין על השטח האם זה נעשה באופן חוקי? שלא לדבר על הזכות הקדומה והראשונית על הארץ הזו.
או שמתעסקים רק באדריכלות של המבנה או שמתעסקים גם בהיסטוריה של ארץ ישראל ורושמים באופן הוגן היסטורית.
ציפורה למה את תוהה. עלו לארץ מתוך אידיאולוגיה עוד מאלף שמונה מאות ואף לפני כן משפחתי כן מלפני 1800 . אביה נולד כאן והיא נולדה בשנת 1809.
די יספר סיפורים . אנשים כנראה הביאו עובדות מהשטח ולא סתם סיפורים.
ציפורה, תודה על תגובתך, אך האמת ההיסטורית כפי שהיא מתועדת במקורות שונים, מציינים שעין הים החלה את להבנות בשנות ה-30, בימי המנדט הבריטי. עובדה זו לא צריכה להפריע למאמינים בזכות ההיסטורית על א״י …להשלמת התמונה ההיסטורית, שכונת ארד אל יהוד נוסדה בסוף המאה ה-19, שכ׳ בת גלים, הדר, נווה שאנן נוסדו בשנות ה-20. שבת שלום!