הסחנה – סודות המעיין הכחול: כשדגי נוי, מערות נטיפים וטבע פראי נפגשים למרגלות הגלבוע

בלב עמק המעיינות, למרגלות הגלבוע, מסתתר לו אחד מאתרי הטבע המופלאים והייחודיים בישראל – מעיין הסחנה. רבים מהמבקרים בו רואים רק את מימיו הצלולים והנעימים לרחצה, אך מתחת לפני השטח – תרתי משמע – מסתתרים סודות, תהליכים טבעיים נדירים, ועולם תת-מימי שאין כדוגמתו בארץ.

פינת חורף חמימה – וניחוח מסתורין

מעיין הסחנה נובע ממי תהום שמקורם בגלבוע, בטמפרטורה קבועה של 28 מעלות לאורך כל ימות השנה. תופעה זו הופכת את המקום לאידיאלי לרחצה גם בימי חורף קרים. בשעות הבוקר, כאשר אוויר קר נח על פני המים החמים, עולים מהמעיין אדים קלים – מחזה סוריאליסטי של ממש. אך אל תתנו ליופי להטעות – באוויר קר, אך המים נעימים ומזמינים.

דגים בורחים, דגים פולשים – וגן עדן נוצר

לאורך שנים של צלילות עבודה במעיין גיליתי תופעה יוצאת דופן: פלישה איטית אך מתמשכת של דגי נוי למעיין, שהחלה כתוצאה מקרבה לקיבוצים בסביבה שעסקו בגידול דגים. דגים אלו ברחו ממאגרים והשתקעו באיטיות באקוסיסטמה המקומית.

עם השנים, התפתחה אוכלוסיית דגים טרופיים מרהיבה ביופייה, מה שהפך את המעיין למעין אקווריום טבעי – המזכיר את מימיו של אגם טנגניקה באפריקה או את אקווריומי היוקרה של חובבי דגים ברחבי העולם.

האם מדובר בתופעה חיובית?

כחוקר טבע, לרוב דעתי על מינים פולשים שלילית. אך כאן, לפחות לעת עתה, נוצר שיווי משקל מפתיע. ניכרת תחרות בין הדגים המקומיים לפולשים, אך גם הרמוניה מסוימת – והמעיין הפך ליצירת אמנות חיה, צבעונית ומלאת תנועה.

תחרות, הכלאות ותצפיות נדירות

בין הדגים נראים לעיתים מינים שנראים כהכלאה של דגים שונים – מנוקדים, צבעוניים ומוזרים. הכוכים, השיחים והתצורות הגאולוגיות של המעיין משמשים כמשכן לדגיגים צעירים ולאזורי קינון. כאן, מתחת לפני המים, מתנהלת מלחמת הישרדות בין מינים – אך כזו שבה היופי, ולא האלימות, שולט.
קרפיון זהוב זה הוא כנראה הכלאה של קרפיון קוי. את הצבע הזה ראיתי השנה בפעם הראשונה בסחנה.

מערות נסתרות, חמצן מפתיע ודגדוג של דגים

אחת מגולות הכותרת של הצלילות במעיין היא מערת הנביעה – מערה גדולה שתקרתה משוננת משחיקה של אלפי שנים, ובה נטיפים פעילים, שרכים ירוקים ושורשים מאובנים. מים מוזרמים לעיתים דרך תעלות מלאכותיות – פעולה שלכאורה נתפסת כהפרעה לטבע – אך דווקא תרמה לערבול מים, להכנסת חמצן, ולשגשוג דגי השפמנון. החמצן נמס טוב יותר במים קרים, והבדלי הטמפרטורה תורמים לכך.

דגדוג נעים של דגי עגולסת

ואם מישהו חושש מדגים תוקפניים, כדאי לדעת: כאן, בשונה מהים התיכון שבו דווח על נשיכות כואבות של דגי ספרוס, הדגים המקומיים דווקא "מלטפים". דגי עגולסת, לדוגמה, "מנקים" את העור בצורה שגורמת לדגדוג נעים ולא מטריד.

שפמנונים, דגי קוי ודגיגים בין שיחי הפטל

בפינות נסתרות לאורך הנחל, לעיתים מבלי שמטיילים מבחינים בכך, חיים שפמנונים מרהיבים לצד אמנונים גדולים. דגי קוי, שהצטרפו אף הם ל"מערך", בוחשים את הקרקעית ומקשים על צילום תת-ימי. לכן מומלץ לצלם בשעות הבוקר המוקדמות ובימים שקטים יותר.
יש לזכור: המקום הוא שמורת טבע – והדיג אסור בהחלט!

לסיכום

מעיין הסחנה הוא הרבה יותר מאתר רחצה. זהו אתר טבע דינמי, סודי כמעט, שבו נפגשים תהליכים גאולוגיים נדירים עם עולם תת-מימי חי ונושם. חדירתם של מינים זרים יצרה תופעה מורכבת אך מרהיבה – והמעיין ממשיך להפתיע בכל צלילה מחדש. מקום שהוא גם שמורת טבע, גם מעבדה חיה, וגם גן עדן קטן של צבע ושלווה בלב הטבע