המוזיאון הימי הלאומי • הבית של 5000 שנות ספנות

סיפור על בניין – המוזיאון הימי הלאומי שוכן ברחוב אלנבי 198, לרגלי הר הכרמל, בנקודת המפגש של ההר ״הירוק תמיד״ עם חוף הים.

קיצור תולדות המוזיאון

ראשית המוזיאון בשנת 1938, כאשר אגודה להכשרה ימית שהתקיימה בימים ההם ושמה ״החבל הימי לישראל״, החליטה להקים מוזיאון להיסטוריה הימית. האגודה החלה באיסוף מוצגים שונים, כגון מפות עתיקות שלימים הוו הגרעין לאוסף המוזיאון. הוא היה עתיד להפתח בתל- אביב, אולם ב- 1939, החבל הימי לישראל החליט להעביר את המוזיאון החדש לחיפה. 

שנת 1953 נחשבת לשנת ייסודו של המוזיאון ב״בית יורדי הים״ ברחוב הנמל בחיפה, תחת ניהולו של אריה בן-אלי. נידודי אוסף המוזיאון בין מקומות שונים בעיר הגיעו לקיצם למשך כ-20 שנה, עד 1972. למשכנו הנוכחי, ברחוב אלנבי, עבר המוזיאון בשנת 1972, עם השלמת הבניין  היעודי שתוכנן ע״י האגף לתכנון מבני ציבור שפעל במסגרת עירית חיפה. 

המוזיאון הוקם הודות לתרומתם של: קרן מוריסון מלונדון, עיריית חיפה וידידים מהארץ ומחו"ל.

המוזיאון הימי הלאומי

המוזיאון הימי הלאומי בחיפה מוקדש לתולדות הספנות באגן הים התיכון, בים סוף ונהר הנילוס. תצוגתו משקפת כ-5000 שנה של היסטוריה ימית באזור. תצוגות הקבע במוזיאון ערוכות ע״פ סדר התקופות ההיסטוריות. בין המוצגים המרשימים נמצאים דגמי אוניות, ממצאים ארכיאולוגיים תת- ימיים וכן אוסף מרשים של מפות עתיקות. 

מלבד זאת, מוצגים ציורים של אומנים ישראליים ובינלאומיים בנושאים ימיים. מאז 2004, נושא שודדי הים (פיראטים), שהיו פעילים מאוד באגן המזרחי של הים התיכון, אינו נפקד אף הוא מן התצוגה המרתקת. כמו כן, מוקדש אגף במוזיאון לפסיפסים וממצאים מהחפירות בתל שקמונה. ספריית המוזיאון הימי הלאומי היא ספריית עיון מדעית מחקרית הכוללת למעלה מ־5,000 ספרים וכמה מאות כתבי עת בנושאים מגוונים.

בניין המוזיאון

כאמור,  בניין המוזיאון, שנחנך ב-1972, נבנה ע״פ תכניות שהוכנו באגף לתכנון מבני ציבור שפעל במסגרת עירית חיפה עד שנות ה-80 של המאה הקודמת. אגף זה, בהובלתו של האדריכל רובינשטוק, היה אחראי גם לתכנון בניין היכל הספורט ברוממה (נחנך ב-1976).

בניין המוזיאון הוא בן 4 קומות ושטחו כ-2500 מ״ר: שתי קומות מעל מפלס רחוב אלנבי ושתים מתחתיו. המבנה מעוצב כקומפוזיציה של שני גושים בצורת תיבות מלבניות פשוטות: תיבה גדולה שבה שוכן המוזיאון על כל חלליו ותיבה קטנה שבה נמצא חדר המדרגות. שני הגושים הללו מוצמדים האחד לשני בזוית ישרה ואזור המפגש ביניהם מגדיר את רחבת הכניסה מכיוון רחוב אלנבי. הבניין מחופה אריחי אבן נסורה. קומת הכניסה היא ברובה שקופה, בהיותה סגורה ע״י חלונות גדולים לכוון הרחוב. 

לפני כ-20 שנה, נתבקש האדריכל החיפאי אבי טולדנו לתכנן הרחבת בניין המוזיאון. הצעתו כללה תוספת של 2 קומות, ברוח הבניין המקורי. התוספת היתה אמורה לכלול שטחי תצוגה נוספים, שטחי שרות למיניהם וקפיטריה שצופה צפונה, אל הים. ההצעה לא הגיעה לידי מימוש עקב נסיגתם של התורמים מן הפרויקט. 

פעילות חינוכית

לצד הדרכה לקבוצות בעת ביקורן, מקיים המוזיאון פעילות חינוכית בבתי ספר בחיפה, שכוללת מפגשי הכנה לביקור במוזיאון, וכן סיורים לימודיים בדגשים שונים (אמנות, חיי יום-יום בעת העתיקה וכו‘). למבוגרים, מוצעים במוזיאון קורסים בנושא ארכאולוגיה ימית, ובנושא טכניקות קדרוּת (קרמיקה), כולל סיור בתל שקמונה.

אני יכול לספר כי בקרתי במוזיאון לצורך הכנת הכתבה ואני מודה שהייתי מרותק במשך שעות למוצגים מעוררי השתאות: המפות העתיקות, דגמי האוניות והספינות, אביזרי הפיראטים וסיפוריהם, המימצאים הארכיאולוגיים שנמשו מקרקעית הים והציורים היפיפיים. מומלץ לבקר ולא להסתכל על השעון!

תודות

ראשית, תודה לעופרי שחף על הצעת הנושא לכתבה. כמו״כ, תודותי שלוחות לעמיתי, אדר׳ יהודה ארידור ואדר׳ אבי טולדנו, על עזרתם בהשגת מידע חיוני להכנת הכתבה.

קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים, ועלולות לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ"ל.

אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות, ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.