מה בוער? יומנו של תל אביבי בחיפה • על נוסטלגיה ולקרדה • חיים קפון

דיור מוגן – רחב
  • מוקדש לחברי האהוב, שלום זמירין ז"ל, מעמודי התווך של העיתונות המקומית בחיפה. מאז לכתו, תשעה קבין של חכמה ושנינות נלקחו מהעולם.

לידיעת המנקים, המאבקים, המנערים והחובטים

כיוון שקיבלתי מייל מגברת חביבה מכיכר היינריך היינה המפנה את תשומת ליבי לעובדה שנושא השלאפשטונדה / שנ"צ/ תנומת צהרים – אליו התייחסתי באהדה באחד הטורים הקודמים שלי – מופיע בספר החוקים העירוני, וכיוון שהגיעו שמועות לאוזניי, הטוענות שדמיוני הפורה הוא זה העומד מאחורי האייטמים שאני מביא ולא עובדות מוצקות כפי שמחייב מעמדי הבכיר בעולם התקשורת.

אמנם הבאתי צילומים ברזולוציה גבוהה, הצגתי סטנוגרמות מפורטות, אולם, כל אלו לא הועילו על מנת להפיס את דעתם של כמה קפוצי שפתיים חסרי הומור. לפיכך, אעסוק הפעם בחוקי עזר עירוניים הקיימים בחיפה, ומופיעים בכתובים וכל דרדק בר דעת יוכל לבדוק את אמיתות דברי ולהתנצל ארוכות ועמוקות על שחשד בכשרים.

קחו למשל חוק עזר זה, כמותו ניתן למצוא רק בחיפה ואולי בעוד קומץ ערים מתקדמות בעולם המתקנאות בנאורות החיפאית:

הקמת רעש תיקון: תשמ"ט

(3 א.) "לא ישיר אדם, לא יקים צעקה, ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו, טלוויזיה, וידאו, פטיפון, רשם-קול, מגביר קול או כל מכשיר אחר או כלי או אמצעי כיוצא באלה שמקים רעש, בין שהוא נייד ובין שהוא נייח, בין השעות 14:00-16:00 – ובין השעות 24:00-06:00. ראוי האיש המבורך שניסח חוק נפלא זה שיקימו פסל בדמותו באחת מכיכרות העיר. כמובן שיש להקפיד שלא לעשות זאת בין השעות 14:00 ל-16:00."

אלו מבין לגיונות קוראינו החיפאים העוסקים בניקוי, איבוק, ניעור, וחביטה, כדאי ויפנימו היטב את חוק העזר העירוני הבא, העוסק בדיוק בהם ובמנהג העכשווי של חביטת שטיחים במרפסות:

ניקוי, איבוק, ניעור, חביטה

9. (א): לא ינקה אדם, לא ינער, לא יחבוט ולא יאבק מרבד, שטיח, כלי מיטה או כל דבר אחר ברחוב או דרך פתח הפונה לרחוב, אף אם אינו גובל בו.
וכאן בדיוק מצא המחוקק שיהיה זה נכון לחזק במסמרות את עניין חובת הדממת כל רעש בין השעות 14 והוסיף סעיף לחוק:
(ב) לא ינקה אדם, לא ינער, לא יחבוט, ולא יאבק מרבד, שטיח, כלי מיטה או כל דבר אחר דרך פתח שאינו פונה לרחוב, בשעות שבין 14:00 לבין 16:00 ובין 19:00 ל-7:00 למחרת.

בטרם אחטא בטרחנות יתר, אציין לסיכום: בעיר הזו איני צריך להתאמץ ולהפעיל את דמיוני על מנת למצוא נושא לכתיבה. כפי שמוכיח גם הסיפור הבא:

פה זה לא אמריקה

בהיותו בן 84 בערך, אבי ז"ל, חש ברע. אבל ממש ברע. כיוון שהיה שייך לדור הנפילים אשר מבחינתם להזמין מונית ספיישל ("טקסי ספיישל" בלשונם) הוא מעשה מושחת ובזבזני המשול להזמנת ארגז אחד לפחות של שמפניה ורודה, החליט אבי לנסוע לחדר המיון של בית החולים "כרמל" באוטובוס. בדרך היה צריך להחליף אוטובוס, וכל המסע ארך כמעט שעה, לא כולל המתנה בתחנה תחת שמש אוגוסט חסרת הרחמים.

בסופו של דבר הגיע לחדר המיון של בית החולים, שם התברר שהוא עבר אירוע מוחי… עובדה, אשר לדעתו של אבי, אין בה כדי להצדיק הזמנת טקסי ספיישל. כעבור ימים ספורים השתחרר אבי מבית החולים כשהוא סובל מליקוי קל בדיבור שאף הוא חלף כעבור מספר שבועות, וזכה לחיות עוד תשע שנים.

נזכרתי בסיפור זה כאשר עליתי על קו 51 העושה דרכו מהגרנד קניון לתחנת הרכבת בת גלים – מסלול ארוך ובו למעלה מ-50 תחנות, ובזה יתרונו – עבורי לפחות. מספרת האגדה על הרון אל ראשיד, החליף מבגדד, שהיה נוהג להתלבש כאחד האדם, לשוטט בשווקים ולהאזין לרחשי ליבו של העם. ומה שטוב להרון אל ראשיד, טוב גם עבורי. לפיכך התיישבתי לפני שני גברים בגיל העמידה והאזנתי לשיחתם:

גבר א': מה עם המשרדים של הסוכנות ברוסיה? סוגרים אותם שמעתי.
גבר ב': שיסגרו. מה שלום עדינה?
גבר א': למה שיסגרו, הם מביאים אנשים טובים לארץ. עדינה בסדר, אישרו להם משכנתא.
גבר ב': נו, וזה מה שחסר לך בארץ? עוד אנשים? לא מספיק צפוף פה? רוצה עוד פקקים? מספיק כבר עם הקשקוש הזה של חוק השבות שכל שלעפר יכול לבוא לפה בלי לד עת כלום על המדינה, בלי לדעת מילה בעברית, צ'יק צ'ק תעודת זהות, צ'יק צ'ק זכות הצבעה והקול שלו כמו הקול שלי… אחרי זה אתה מתפלא איזה דרעקס מגיעים לכנסת?
גבר א': שמעתי מהילדים שהיום אומרים תיק תק לא צ'יק צ'ק
גבר ב': אם הבת שלך רוצה להתקבל לעבודה במשרד עורכי דין, מעבירים אותה בדיקות ומבחנים ואולי אפילו גרפולוג, וכל זה בשביל להיות מזכירה. איזה מבחנים מעבירים את חברי הכנסת? שום דבר. חצי נראים ומתנהגים כמו פושטקים…
גבר ב': אז מה אתה אומר?
גבר א: שלא יתנו פה אזרחות על אוטומט. שיעשו מבחנים, שילמדו עברית, שיחיו פה כמה שנים וילמדו ורק אז שיתנו להם זכות הצבעה. כמו באמריקה.
גבר ב': פה זה לא אמריקה
גבר א: צריך בהזדמנות לנסוע ברכבלית.

על נוסטלגיה ולקרדה

"בטרם ימרחו אותך בזפת, יגלגלוך בנוצות ויגרשו אותך מהעיר, אני מאוד ממליצה לך להיות פחות ביקורתי, ולכתוב משהו חיובי" אמרה ג. ידידתי. "כמו מה?" ניסיתי לברר. "תערוכת הפרחים למשל" היא ענתה. חשבתי שיהיה זה רעיון נחמד לכתוב על ימי התפארת של חיפה, בניצוחו של אבא חושי שניהל את העיר ביד רמה ובזרוע נטויה ואף החליט על חג חדש: יום האם. החג נקבע, לגמרי במקרה כמובן, ליום הולדתה של הגברת חושי… כילד חיפאי לא היה לי ולו צל צילו של מושג שחג זה הינו מנהג חיפאי בלבד, והופתעתי לגלות שבערים אחרות, בהן מתגוררים מן הסתם בורים ועמי ארצות, מציינים את יום האם בתאריך אחר לגמרי. גם תערוכת הפרחים של ימי אבא חושי שנערכה בגן האם בכל חול המועד של פסח היתה אירוע עצום ורב, שמשך עשרות אלפי מבקרים מרחבי ארצנו, כאילו היתה זו הופעה חינמית של עומר אדם, או של שרהל'ה שרון הפופולרית יותר בקרב הקהל בחיפה…

אבטיח על הסכין (צילום: ירון כרמי)

יום האם הפך ליום המשפחה, תערוכת הפרחים עשתה איזה ניסיון כושל לקמבק, ונעלמה גם היא כלא היתה. יחד איתם נעלמו גם עגלות האבטיחים שהיו מסתובבות בשכונות הפחות תלולות וזועקות "אבטיח על הסכין", מוכרי התירס ברחובות המרכזיים וסמוך לבתי הקולנוע בהדר, ומי רכש לאחרונה חצי לחם כפי שהיה נהוג פעם? מי עדיין זוכר את המכולת השכונתית שעל הדלפק שלה היו מונחים זה לצד זה: חלבה, לקרדה, נקניק ו"מרמלדה", ממתק בעל שכבות צבעוניות, וכולם נפרסו באותה סכין?

בטרם אשקע בדביקות מופרזת שתבריח את אחרון הקוראים, זה שהצליח להגיע עד הלום, שמתי לב לדבר מוזר בקטע נוסטלגי זה: הוא מתחיל בתערוכת הפרחים ומסתיים בלקרדה…
נו טוב, הרי אנחנו בחיפה. לא באנו הנה ליהנות או לנסוע בטקסי ספיישל.

לידיעת הציבור

כמעט מדי שבוע אנו מתבשרים על פתיחה של מסעדה חדשה בעיר התחתית באזור של שער פלמר-רחוב הנמל. על החיפאי המצוי לברך על תופעה זו ולתמוך בה בכל מאודו על ידי זה שיפקוד בהמוניו מסעדה אחרי מסעדה על מנת שהמוצלחות שבהן תישארנה איתנו לאורך זמן ותסייענה לחיפה להיות עיר ים תיכונית תוססת כפי שראוי לה.

משפט סיום:
אמר מי שאמר, ואם לא אמר צריך היה לומר: המציאות מיועדת לחסרי הדמיון.

דיור מוגן – רחב
14 תגובות
  1. מנחם אמר/ה

    כחיפאי לשעבר ,שמגיע מידי פעם לעיר, אני כואב את הידרדרות העיר נכל הבחינות.
    שכונת הדר הכרמל שהייתה פעם מרכז הבילוי שלהעיר והצפון נראית כמו גטו מוזנח ביחוד לקראת ערב.
    חנויות רבות סגורות , השאר שפתוחות נראות עלובות.
    אולי לא נעים להגיד, אבל העיר גם מאבדת את צביונה היהודי והמבין יבין.
    תושהי העיר הנאיביים לא מסוגלים לבחור ראש עיר אחד נורמלי שירים אותה מהתרדמה העמוקה שבו היא נמצאת.

  2. איילת חן אמר/ה

    מקסים אתה ומקסימה כתיבתך.
    איילת חן מתל אביב

  3. עוםרה אמר/ה

    אתה כותב מקסים !
    כחיפאית מלידה שאוהבת את העיר הזו וחושבת שהיא היפה ביותר בארץ. אתה מזכיר נשכחות בהומור ובחן. מחכה להמשך תבורך!

  4. עמרי אמר/ה

    לפתע ראיתי אתמול בחיפה הרבה חיפאים לשעבר שנזכרו לפתע בעיר מאז פתח יאיר זייפן תואר הדוקטור המדומה שלו מבר אילן וחברו גנץ נוכל המימד החמישי במלחמת שלום המנדטים שלהם מול עזה…
    מעניין שליברמן ולפיד שני המוקיונים הדיקטטורים שלא יכולים להתמודד באף מפלגה אז הקימו לעצמם מפלגות גמדים, סיפרו לנו במאי 2021 ששומר חומות נועד להביא לליכוד מנדטים… איך הגלגל מסתובב, או איך הצביעות נשפכת להם מהפיות כרגע.
    והמריונטות שלהם בתקשורת נשלחים לשבח את היוזמה והתעוזה. בדיחה גרועה. אפסים מאופסים שמאפשרים עוצר של אוטוטו שבוע על כל הדרום. אימבציליזם לחשוב שעוד מבצע מטופש יתן שקט – "הסלמה" "רגיעה" "שקט יחסי" ועוד מילות שקר מלטפות שהשמאל פה מאכיל אותנו מאז אסון אוסלו ואסון ההתנתקות.

  5. אסתר בכר אמר/ה

    נולדתי בחיפה בבית חולים בתר לפני שמונים וארבע שנים. גרנו ברחוב בצלאל. למדתי בגמנסיה ביאליק. כל חיי חייתי בחיפה ואני אוהבת את עירי אהבת נםש.
    לדעתי חיפה יפה מכל ערי הארץ למעט ירושלים שהיא היפה מכל ערי תבל כולה.
    אני דואגת לעירי ומבקשת מכל החיםאים לשמור על עירנו נקיה ומטופחת כל הזמן.

  6. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    תודה, כרגיל נחמד, ומשעשע. המשך בבקשה. ??

  7. עמרי אמר/ה

    תל אביב תחת הטילים.
    ההתנתקות מביאה איתה רק דברים טובים, נתניהו מנסה להפחיד שיהיו טילים על אשקלון ובאר שבע, איש לא מאמין לו. זה יהיה גבול שקט כי זה אינטרס משותף, ההתנתקות מחזקת את המתונים – ציפי לבני, מהספר: "שקרים שהשמאל מספר לעצמו מאסון אוסלו ועד היום, כרך 2005, ע"ע גם: סיבות לפרוץ מלחמת לבנון השנייה – מהבריחה של ברק עד הבריחה של אולמרט"

  8. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    תודה. ?

  9. שרון אמר/ה

    מה בוער? עזה.

  10. קלמן אמר/ה

    עד לפני שנים ספורות הופיע בספר חוקי העזר לחיפה חוק האוסר ללכת בשפת הים עם דב.
    מתברר שהיו מגיעים לשם צוענים עם דובים וזה גרם למטרד. יצויין כי אין כל חוק עזר המונע מעבריין מורשע להכנס לבנין העיריה ואפילו להבחר לתפקיד שם.

  11. שמוליק צור אמר/ה

    הטור שלך הינו הנאה צרופה ומהווה משב רוח מרענן. הטור אכן אינו מיועד לחסרי חוש הומור ואני מקווה שאחיי החיפאים בעלי חוש ההומור הבריא יתעוררו ויחזקו את ידי הכותב.צחוק יפה לבריאות וסטירה גורמת לחשיבה ביקורתית.שבת שקטה לכולם

  12. Judita אמר/ה

    או ויי. כמה צחקתי וכמה עשית לי חשק ללחם שחור עם חמאה ולקרדה. לפני מס' שנים מצאתי באיזו מכלת שכונתית מרמלדה. כמובן שעשיתי את השטות וטעמתי. כמה נורא. והזכרת לי את תערוכת הפרחים שאמא שלנו סחבה אותנו מדי שנה לראות,רק כי כבר לא ידעה איך להעסיק אותנו בחופשות. תודה. מחכה לבאות….

  13. דליה אמר/ה

    חיים.
    כחיפאית לשעבר מתחברת לכל אייטם שאתה כותב בדרכך ההומוריסטית והשנונה.
    כתיבתך והנושאים שאתה בוחר מעוררים בי נוסטלגיה. כל נושא כאילו חווה אותו מחדש.
    מתברר ששקט בין 14:00-16:00 טבוע בנו החיפאים וניסינו לקחת אותו עימנו בערים אחרות. זה לא ממש עבד.
    תודה לך.

  14. אייל אמר/ה

    החל קמפיין הבחירות של מפלגת מגזר הבטחון של גנץ.
    מכיוון שהחלק הדתי של המגזר גם מצביע לציונות הדתית סמוטריץ מיהר לגבות.
    חושבים שהוא יישאר רק בעוצר בלתי פוסק על תושבי הדרום? חכו לפירוטכניקה של חזבאללה, ליברמן כבר מחמם גיזרה שנייה. טילים על הדרום והצפון – ונראה שקיץ 2022 משאיר אבק לחיסוני הקורונה בסייקל החדשות.
    נבקש מחיזבאללה להתחשב בחוקי העזר ובכל זאת להימנע מטילים בין 2 ל-4 אחה"צ. מצד שני לא ראיתי שעבודות פוסקות באף אחד מאתרי התמ"א-38, אז מישהו באמת שם על חוקי עזר עירוניים?
    אגב, אני כבר יכול לנסח לגנץ את מה שבאמת רוצה להגיד ולא יכול:
    "הוכחנו שלא רק ועדי הסתדרות עם היד על השאלטר משתקים חצי מדינה, גם מערכת הבטחון יכולה. וכעת, לתצוגת התכלית של המגזר שלנו – אתם מוציאים אנשיכם לעצרות בחירות? אנחנו מוציאים את צה"ל לתקיפות שבסופן נדרוש את כל העודף התקציבי לידי מערכת הבטחון'.

לא ניתן להגיב